בימים האחרונים נכנסה לחיינו אורחת בלתי מוזמנת. איך נדבקים במחלת העכברת, מהם התסמינים ומה צריך לעשות אם חלילה נדבקנו?
הכתבה הוקלטה בידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה
לרשימת כל הכתבות הקוליות באתר
בשבוע האחרון פרצה לחיינו מחלה שרובנו לא שמענו עליה מעולם: העכברת, או בשמה הלועזי -– לפטוספירוזיס (Leptospirosis). על פי הודעת משרד הבריאות מיום שני 13.8.18, 27 אנשים בישראל חשודים כחולים במחלה, וכמחצית מהם נזקקו לאשפוז. יום למחרת כבר אישרו בדיקות מעבדה כי לפחות 12 מאנשים אלו אכן נדבקו במחלה, ולאחר מכן המספר עלה ל-17. כל החולים טיילו בנחלים בדרום רמת הגולן, ושם, ככל הנראה, נדבקו. הנחלים זוויתן, זאכי, יהודייה ומשושים נסגרו לרחצה כדי למנוע הדבקות נוספות. ביום רביעי נוספו להם הנחלים ג'ילבון, פארק הירדן והמג'רסה.
מחלת העכברת נגרמת כתוצאה מחשיפה לחיידק לפטוספירה (Leptospira), ומתבטאת בשורה ארוכה של תסמינים ובהם חום גבוה, בחילות, שלשולים וכאבי ראש ושרירים. מכיוון שתסמינים אלה אופייניים גם למחלות אחרות, כגון שפעת, קשה לעתים לאבחן את המחלה. בטבע ישנו מגוון של חיידקי לפטוספירה, שרק חלקם פתוגניים (מחוללי מחלה). חיידקי לפטוספירה פתוגניים חודרים לגוף המאכסן ועוברים מתא לתא עד הגיעם למחזור הדם, ומשם לרקמות.
לא רק עכברים
למרות שמה של המחלה, לא צריך להאשים את העכברים דווקא. חיידק העכברת שוכן בדרכי השתן של בעלי חיים שונים, כגון פרות, סוסים, כלבים וגם מכרסמים. בני אדם נדבקים בו, בדרך כלל, בעקבות חשיפה למים המזוהמים בשתן של חיות המודבקות בחיידק - במקרה שלנו, באותם נחלים בגולן. אין צורך לשתות את המים האלו בשביל להידבק: החיידקים שבמים יכולים לחדור לגוף דרך חתכים קטנים בעור או דרך מערכת הנשימה. לאחר החשיפה ישנה תקופת דגירה של כמה ימים עד חודש, ורק אז מופיעים תסמיני המחלה. בשלב זה, אם המחלה מאובחנת, אפשר לרפא את החולה באמצעות אנטיביוטיקה פשוטה מסוג פניצילין או דוקסיציקלין. לכן חשוב מאוד לפנות לרופא מייד גם אם רק חלק מהתסמינים האלו הופיעו אצלכם, וטיילתם בנחלים בצפון בשבועות האחרונים.
בהיעדר טיפול, מצבו של החולה עלול להחמיר. השלב השני של המחלה, שהוא מסוכן יותר אך למזלנו גם נדיר יותר, עשוי להופיע אחרי הפוגה קצרה של כמה ימים שבהם החולה חש טוב יותר, חום גופו יורד ונראה שהוא הולך ומבריא. אז, במקרים מסוימים, המחלה שבה ומופיעה בצורה אלימה וקשה יותר, ועלולה לגרום לדלקת קרום המוח, לדלקת ריאות, לדלקת כבד ואף למוות. הדבקה בזמן היריון עשויה אף לגרום להפלה או להדבקה של העובר. תועדו גם מקרים של אמהות מיניקות שחלו, ושתינוקותיהן נדבקו בחיידק שעבר דרך החלב.
הדרך היעילה ביותר להימנע מהידבקות במחלה היא להתרחק ממים מזוהמים, ובארץ - להישמע להוראות רשות הטבע והגנים ולא להגיע לנחלים שנסגרו. כאמור, חיידק העכברת מדביק בעלי חיים שונים ומופרש מגופם בשתן, ואז יכול לשרוד באדמה או במים במשך חודשים ארוכים. מכיוון שגם חיות מחמד ומשק יכולות להידבק בחיידק ולהעביר אותו לבני אדם, אנשים שעבודתם כרוכה במגע עם בעלי חיים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להידבק בעכברת. העברה של המחלה בין בני אדם היא נדירה אך קיימת, ומתרחשת בעיקר באמצעות מגע מיני.
מדי שנה מאובחנים בעולם כמיליון מקרים של עכברת, וכ-60 אלף בני אדם מתים מן המחלה. התפרצויות של מחלת העכברת מתרחשות בעיקר בסביבות טרופיות, המתאפיינות בשיטפונות ובהצפות.
חוקרים מנסים זה עשרות שנים לפתח חיסון כנגד חיידק העכברת, אך ללא הצלחה. עד כה לא עלה בידי החוקרים לפתח חיסון שיהיה גם יעיל וגם בטוח. אחד האתגרים המרכזיים הוא מגוון הזנים של החיידק Leptospira: קשה לייצר חיסון שיספק הגנה מפני כולם.
