האם פרפקציוניזם זה טוב או רע, ומה ההבדל בין פרפקציוניזם ל-OCD?
הכתבה הוקלטה בידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה
לרשימת כל הכתבות הקוליות באתר
אם אתם לא יכולים שלא להבחין בלבנה עקומה בקיר, במעגל מצויר שאינו סגור לחלוטין או בשורת עפרונות שבה כולם מסודרים באותו הגובה פרט לאחד – אתם כנראה פרפקציוניסטים. או שמא אתם מתמודדים עם OCD? רבים נוטים להתבלבל בין השניים, אך מה פירושם, והאם באמת יש הבדל ביניהם?
מהו הפרפקציוניזם?
פרפקציוניזם (שלמותנות) מאופיין בשאיפה פנימית של אדם לשלמות, ביקורת עצמית גבוהה ומתן חשיבות רבה לאופן שבו נתפסים על ידי החברה. לפרפקציוניזם יש היבט חיובי והיבט שלילי. הפרפקציוניזם יכול להניע אדם אל עבר מטרות ויעדים ולספק לו מוטיבציה. מנגד, הוא עלול לגרום לדחיית מטלות: הפרפקציוניזם יכול לעורר באדם רצון לבצע עבודה בצורה הטובה ביותר, אך אם לא יצליח להגיע לרמת השלמות אליה הוא שואף, הפרפקציוניסט עלול לבזבז זמן רב על פרטים זניחים, ולסבול מחרדה ומדימוי עצמי נמוך.
מקובל לתאר שני סוגים עיקריים של פרפקציוניסטים: נורמליים ונוירוטיים. הפרפקציוניסטים הנורמליים מציבים לעצמם יעדים וסטנדרטים מציאותיים. הם דקדקנים בעבודתם ומפיקים מכך הנאה. הם מסוגלים, במצבים מסוימים, להפעיל שיקול דעת ולהחליט לא להיות מדויקים כפי שהיו רוצים. לעומתם, פרפקציוניסטים נוירוטיים דורשים מעצמם ברוב המצבים מידת שלמות שאינה ניתנת להשגה. הפרפקציוניסטים הנוירוטיים סובלים מהדקדקנות שלהם, וחשים תסכול רב כשאינם מצליחים לעמוד ביעדים שהציבו לעצמים.
התנהגות הפרפקציוניסטים הנוירוטיים עלולה להוות גורם סיכון להפרעה טורדנית כפייתית. אך מהי, בעצם, ההפרעה הזאת?
הפרעה טורדנית כפייתית, OCD obsessive compulsive disorder)) היא הפרעה נפשית המתאפיינת במחשבות – החלק האובססיבי, והחלק הקומפולסיבי – התנהגויות טורדניות ובלתי רצויות החוזרות על עצמן, ובביצוע טקסים שנועדו לאפשר לבעל ההפרעה להרגיש שהוא משיג שליטה במחשבה הלא-רציונלית שלו. ההפרעה יכולה להתבטא בצורות רבות, באופן שונה אצל כל אחד. יש העוסקים בפעולות ניקיון אובססיביות (כגון שטיפת ידיים פעמים רבות ביום, או צורך לנקות שאינו פוסק), לאחרים יש צורך מתמיד בסימטריה (כגון חזרה על אותן הפעולות מספר קבוע של פעמים או באופן דומה בימין ושמאל), אחרים סובלים מ"טיקים" (חזרה בקול על צלילים ומילים, או תנועות החוזרות על עצמן) או מפעולות ומחשבות טורדניות אחרות. לעתים, הפעולות האלו יכולות להסב נזק לאדם, למשל במקרים של פעולות סטריאוטיפיות, כמו נשיכה-עצמית.
כיצד מרגיש אדם בעל הפרעה טורדנית כפייתית?
דמיינו מחשבה הנמצאת במוחכם. היא יכולה להיות תמונה, רעיון, סיטואציה או כל דבר אחר. עכשיו תארו לעצמכם שהמחשבה הזאת נמצאת איתכם במשך כל היום. לא משנה מה תעשו, לאן תלכו, כמה תנסו לשכוח אותה – היא לא תיעלם. אפילו אם תצליחו להעלים אותה לפרק זמן מסוים, היא תחזור מיד אחריו. זוהי החוויה של הסובל מהפרעה טורדנית כפייתית. אדם שאינו סובל מההפרעה יוכל לסלק מחשבה מראשו – ואילו אדם הלוקה בה ייאלץ להתמודד עמה בלי הרף, ולכן ייאלץ לבצע טקסים חוזרים כדי "לגרש" אותה ממוחו.
מחשבות אלו של אדם הלוקה בהפרעה טורדנית כפייתית גורמות לחרדה, לדחפים לא-רצויים ובלתי נשלטים ואף לדיכאון.
ההפרעה אצל אדם בעל OCD פועלת כך:
- המחשבה האובססיבית נמצאת במוחו.
- רמת החרדה שלו עולה בעקבות המחשבה.
- הוא מבצע פעולה שהוא מרגיש שהוא מוכרח לעשות כדי להרגיע את החרדה, כמו טקסים למיניהם.
- הוא חש הקלה זמנית והפוגה בחרדה, עד המחשבה האובססיבית הבאה.
אנשים פרפקציוניסטים, מאובחנים בדרך כלל בהרגשת כישלון בכל דבר שהם מנסים, התנגדות בהתחלת משימות מהפחד שלא יצליחו לבצע אותן באופן מושלם, קושי בשיתוף מחשבות ורגשות, לרצות לשלוט במערכות היחסים השונות בחייהם עם שאר החברה וכל המתקשר, בעצם- לשאיפה לשלמות. לעומתם, התנהגות האנשים בעלי ההפרעה הטורדנית הכפייתית מאופיינת בעיקר במחשבות, התנהגויות וטקסים חוזרים, הקשורים או לא קשורים לשאיפה לשלמות, אלא לשאיפה ולכמיהה לסיים פעולה שהתחילו או לסלק מחשבה טורדנית הנמצאת במוחם.
האם משהו מפריע לכם בתמונה? איור: Shutterstock
ישנם סוגי מחשבות המהווים חלק מה-OCD ומתקשרים גם לפרפקציוניזם: דאגה לאחידות ולדיוק, צורך לדעת או לזכור, פחד מאובדן שליטה או מֵידע חשוב, חוסר יכולת להחליט ועוד. אדם פרפקציוניסט נורמלי יוכל להתגבר על הצורך שלו בשלמות, אם ירצה בכך. אבל אפילו פרפקציוניסט נוירוטי, שבדומה לאדם בעל הפרעה טורדנית כפייתית, כמעט לא יצליח להניח למחשבה על פגמים אמיתיים או מדומיינים – בכל זאת לא יסבול ממנה באותה רמה כמו אדם בעל OCD.
כך, אף שלפרפקציוניזם ול-OCD מאפיינים משותפים, השניים אינם קשורים בהכרח זה לזה.
ובפעם הבאה שתלכו ברחוב ותראו לבנה עקומה או מעגל מצויר שאינו סגור בקצהו, או כשתיתקלו בשורת עפרונות שבה כולם מסודרים באותו הגובה, פרט לאחד – זכרו מה ההבדל בין שתי התופעות. וכמובן, יישרו את שורת העפרונות.