ארובת שרב הינה טכנולוגיה שמטרתה הפקת אנרגיית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור, תוך ניצול אנרגיית השמש. ארובת השרב היא מבנה גלילי חלול המתנשא לגובה של כקילומטר. מבנה מלאכותי בגובה שכזה אינו קיים עדיין בעולם. קוטר הארובה אמור להיות כשליש גובה הארובה כאשר חלקה העליון של הארובה פתוח. ארובה שכזו אמורה להיות ממוקמת במקום שהוא חם ויבש ובכלל זה הוא צריך להיות קרוב לים.

אופן פעולת הארובה נעשה בצורה כזו ששואבים מי-ים ומרססים אותם בראש הארובה על האוויר החם. כלומר, מקור המים בארובה הוא מי-ים. שאיבת המים עוברת במערכת הולכה אל מאגר שממוקם בקרבת הארובה. המים שקולטים חום מהאוויר באזור מתאדים ועקב כך האוויר מתקרר וצפיפותו גדלה. מכיוון שאוויר קר הינו כבד, הוא שוקע מטה כאשר מהירותו מטה הינה מאוד גבוהה ויכולה להגיע לכ-80 קמ"ש. (בארובה רגילה אגב, מתבצע התהליך ההפוך - האוויר החם נע בארובה כלפי מעלה). האוויר יוצא מתחתית הארובת דרך פתחים מיוחדים שמעבירים את האוויר דרך טורבינות שמטרתן להניע גנרטורים המשמשים להפקת חשמל.


תיאור סכמטי של ארובת השמש

על פי הערכות, ארובת שרב תוכל לייצר כ-400 מגה-וואט חשמל (כ-10% מצריכת החשמל של ישראל נכון ל-2010). ישנה תוכנית שהוצעה לבניית ארובת שרב שכזו באזור הממוקם כ 40 קילומטרים מצפון לאילת, בערבה כאשר שאיבת מים תהיה מים-סוף והם יובלו למתקן ויועלו לפסגת הארובה במשאבות. המיוחד בטכנולוגיית ארובת השרב הוא שהיא למעשה מייצרת אנרגיה ללא פגיעה באיכות הסביבה שלא כמו תחנות כוח המשתמשות בשריפת פחם לדוגמא. נכון להיום, ארובת שרב שכזו לא נבנתה עדיין באף מקום בעולם.

מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

3 תגובות

  • ישראל יהונדב

    ארובת שרב-רעיון שהגיתי ב1987 .

    רעיון מאוד דומה לזה הגיתי בהיותי בן כ38 לצינון ערים ולריענון האויר המזוהם בה.
    את הרעיון הבעתי בפני חבר טוב שכינני "הוזה המדינה".
    רעיוני התבסס על הפרשי החום בגבהים שונים ועל אילוץ תירמודינמי ראשוני , כגון לחלוח האויר החם העולה ומכאן להורדת הטמפרטורה של האויר וזה יביא ל"התמוטטות" של עמוד האויר ולזרימה קבועה של אויר קר מגובה של 1500 מטר אל הקרקע.

    טוב לדעת שרעיון זה לפחות תיאורטית הוא רעיון מדעי.
    תודה
    ישראל יהונדב

  • עמי בכר

    הצעת ייעול למערכת

    הסיכום טוב מאוד ולמיטב ידיעתי מדובר בטכנולוגיה ישראלית. כמו כן להבנתי ישנם או לכל הפחות היו מגעים ליישום ארובת שרב בהודו תוך בנייה של המבנה ההנדסי הגבוה ביותר בעולם (משהו כמו 800 מטר).

    ההצעה שלי היא במידה ויישמו את פרוייקט הימים מים סוף לים המלח, או אז ייווצרו תנאים נוחים להזרים מים שממילא באים מנקודה גבוהה דרך ארובת שרב ולראות אם ניתן להגיע לרווח כלכלי.

    כמו כן, היות והנגב והערבה יושבים על מצבור אדיר של מים מליחים הרי שיש לודאי שאכן כלכלי יותר לשאוב מים מהים בניגוד לשאיבה מקומית ממעינות. בסופו של דבר עם תכנון נכון המערכת יכולה גם להיות סגורה היות והבדלי החום והקור במדבר גדולים מאוד בין היום ללילה ולכן תחת התכן הנדסי חכם ניתן לנצל שטח פנים לצורך שינוי הטמפ' הממוצעת של המים הזורמים.

    זאת ועוד, להבנתי ישנה אפשרות לצמד התפלה של מים עם ארובת שרב כאשר את רכז המלחים ניתן, ככל הנראה, להשליך לים המלח או אפילו להוסיף אותו לברכות האידוי לשימוש מחצבי.

    מעניין מדוע אין התקדמות בטכנולוגיה זו שעל פניו נראת מבטיחה מאוד. בסיכום הנ"ל לא הובאו המכשלות והמונעים לשימוש נרחב בה.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  • מנהל

    תודה --->

    נכון, למיטב ידיעתי היו מגעים עם הודו אך איני בקיא בפרטים.
    החסרונות בשימוש ארובות שרב אכן לא הועלו בתשובה זו.

    תודב רבה