אפיון גנטי מעמיק אִפשר לזהות תת-סוגים של אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, בדרך לפיתוח טיפולים יעילים ואבחון מוקדם ומדויק
סרטן הלבלב הוא אחת המחלות הקטלניות ביותר. כשהמחלה מתגלית בשלב מאוחר, כפי שקורה ברוב המקרים, רק חמישה אחוזים מהחולים נותרים בחיים חמש שנים לאחר אבחון המחלה. מחקר בין-לאומי חדש שפורסם בכתב העת Nature מצא שלא מדובר במחלה אחת, אלא בארבע מחלות שונות. כבר היום יש בידינו כלים לאבחון מוקדם של כמה מהמחלות האלה ולטיפול העשויים לשפר את סיכויי ההחלמה של החולים.
הלבלב הוא בלוטה המפרישה למערכת העיכול אנזימים המפרקים את המזון. כמו כן היא מייצרת הורמונים המווסתים את רמות הסוכר בדם, כמו אינסולין. רוב מחלות הסרטן של הלבלב מקורן בצינוריות המעבירות את תוצריו למערכת העיכול. התאים בצינוריות האלה מתחלפים ומתחדשים בתדירות גבוהה, וריבוי החלוקות הופך את התאים פגיעים יותר להצטברות של טעויות בהעתקת ה-DNA (מוטציות). הצטברות טעויות כאלה בגֶנים האחראים לבקרה על חלוקת התא מגדילה את הסיכון להתחוללות תהליך סרטני.
עד היום לא נמצא טיפול ממוקד ויעיל לסרטן הלבלב, וזוהי אחת הסיבות לשיעורי התמותה הגבוהים מסרטן זה. סיבה נוספת היא שקשה לזהות את סרטן הלבלב בשלבים המוקדמים. ולבסוף, לא נמצא מנגנון אחד הגורם לסרטן הלבלב ושאפשר לטפל בו.
צוות חוקרים בין-לאומי החליט להתמקד בבעיה ולחפש פגמים גנטיים המופיעים במספר גדול של חולים. לא מדובר בפגמים העוברים בתורשה, אלא בכאלה המצטברים ברקמה עם חלוף השנים וגורמים לה לאבד שליטה על חלוקת התאים. זיהוי של פגמים גנטיים כאלה יכול להוביל לאיתור הסיבות הגורמות לתאי הלבלב להפוך לסרטניים. הצלחה בזיהוי הבעיה ברמה המולקולרית עשויה לאפשר פיתוח של תרופות ושל דרכים לגילוי מוקדם של הסרטן. מחקר כזה דורש אנליזה מקיפה של המטען הגנטי של התאים הסרטניים, וחיפוש פגמים המופיעים בו בתדירות גבוהה יותר מאשר בתאים בריאים.
ריכוז פגמים
צוות המחקר כלל יותר ממאה מדענים, ובראשם חוקרים מאוסטרליה ומסקוטלנד. במשך שבע שנים בחנו החוקרים רקמות של 456 חולים בסרטן הלבלב. הם השתמשו בשבבים (צ'יפים) גנטיים כדי לבחון את רמת הפעילות של כל גן בתאים הסרטניים. אלה שבבים הנושאים רצפים קצרים של DNA או RNA, וקושרים אליהם את מקטעי הגנים או את תוצריהם באופן המאפשר למדוד את כמותם וגם לזהות הבדלים בינם לבין הרצף התקין.
החוקרים איתרו לא פחות מ-40 אלף פגמים ב-DNA של תאי הלבלב הסרטניים. ריכוז גבוה במיוחד של פגמים התגלה ב-32 גנים האחראים להפעלתם של עשרה מסלולים מטבוליים בתאים, שכולם קשורים לסרטן. על פי סוגי הפגמים מיינו החוקרים את סרטני הלבלב לארבעה תת-סוגים, בעלי מאפיינים שונים.
1. סרטן של תאי הקשקש (squamous cell carcinoma) – מתפתח בתאים מהשכבה החיצונית (האפיתל) של צינוריות הלבלב. סרטן זה ידוע בכמה איברים אחרים בגוף ויש לו טיפול תרופתי שיכול להיות יעיל גם כאן.
2. סרטן של תאי-אב (progenitor cells) – אלה התאים שמהם מתפתחים סוגים שונים של תאי לבלב, כמו אלה המרכיבים את הצינוריות.
3. סרטן לבלב חיסוני (immunogenic) – דומה מעט לסוג הקודם, אך מאופיין במוטציות הפוגעות ביכולתה של מערכת החיסון לנטרל את התהליך הסרטני. ייתכן שתרופות קיימות המשפיעות על מערכת החיסון יוכלו לסייע לחולים בתת-הסוג הזה.
4. סרטן ADEX – נגרם מפגם בתהליך ההתמיינות של תאי הלבלב. בתהליך הזה נקבע אם התאים יהפכו לתאים המייצרים הורמונים לוויסות רמת הסוכר או לתאים המייצרים אנזימים למערכת העיכול. תקלה בתהליך עלולה לגרום לחלוקה לא-מבוקרת של אחת מקבוצות התאים האלה.
המבנה המולקולרי של חלבון KRAS. איור: ד"ר אילן סמיש
רפואה מותאמת
עד היום התייחסו הרופאים לסרטן הלבלב כאל סוג אחד של סרטן. משום כך הטיפולים במחלה לא הועילו לרבים מהחולים. הגדרת סרטן הלבלב כארבע מחלות שונות תאפשר הן התאמה טובה יותר של הטיפול והן אבחון מדויק ומוקדם יותר. כיום, כשיש חשד לגידול, הרופאים לוקחים דגימה מהרקמה החשודה (ביופסיה) ובוחנים את התאים במיקרוסקופ. ממצאי המחקר מאפשרים לבצע אפיון גנטי פשוט יחסית של התאים שנדגמו ולזהות את תת-הסוג של הסרטן. זיהוי זה יאפשר להתאים טיפול לחולים שיש תרופות לסוג הסרטן שלהם ולחסוך מאחרים טיפולים שממילא לא יועילו.
החוקרים מקווים שהאפיון הגנטי יאפשר גם זיהוי של סמנים למחלה, וכי אולי יהיה אפשר לאתרה בבדיקת דם פשוטה בשלב מוקדם, עוד לפני הופעת הסימנים הקליניים של המחלה. רופאים יוכלו להמליץ על בדיקה כזו למטופלים השייכים לקבוצות הסיכון העיקריות לסרטן הלבלב – חולי סוכרת, אנשים בעלי עודף משקל גבוה, מעשנים כבדים ואלכוהוליסטים. אבחון מוקדם יאפשר להתחיל בטיפול מוקדם יותר ולשפר את סיכויי ההישרדות של החולים. בעקבות מחקר חשוב זה, סרטן הלבלב מצטרף לעידן הרפואה האישית, המציעה טיפול רפואי המתאים לפרופיל הגנטי הספציפי של התאים החולים.