כבר זמן רב ידוע שיש אנשים שרגישים לחלבון חיטה, אבל לוקים בתסמונת אחרת. עכשיו, לראשונה, נמצא בסיס רפואי לבעיה שלהם. המפתח: פלישת חיידקים מהמעיים

רגישות לחיטה היא עניין מורכב. כבר זמן רב יודעים לאבחן חולי צליאק, שרגישים לחלבון גלוטן המצוי בחיטה ובדגנים נוספים, אולם יש רגישויות אחרות שנופלות בין הכיסאות. במשך שנים זה היה מצבם של אנשים שסבלו מתסמינים שליליים כתגובה לאכילת לחם או דגנים, אך לא היו חולי צליאק או אלרגיים לחיטה. לא פעם הרופאים הניחו שהם סובלים מבעיות על רקע נפשי, שכן לא היה כל ממצא גופני שהעיד על בעיה אצלם. אולם מחקר שפורסם בכתב העת Gut טוען שקיים בסיס פיזיולוגי-רפואי לתסמינים האלה.

אצל אנשים השייכים לקבוצה הזאת חווים מגוון רב של תסמינים בתגובה לאכילת חיטה ודגנים אחרים, כמו תחושת נפיחות, כאבי בטן, שלשול, בחילות, פריחה, עייפות, כאבי ראש, חרדות, הפרעות זיכרון ואיבוד תחושה בגפיים. עם זאת, לאנשים אלה אין מאפיינים גנטיים האופייניים לחולי צליאק, או סמנים נוספים של המחלה. לכן התסמונת מכונה "רגישות לגלוטן או לחיטה שאינה נובעת מצליאק".

התסמינים מגוונים מאוד, וגם שונים מאדם לאדם. המשותף להם הוא שהם מופיעים מיד אחרי אכילת דגנים המכילים גלוטן ונעלמים ברגע שמוציאים את המזונות האלה מהתפריט. שכיחות התסמונת אינה ידועה, אך לפי הערכות היא קרובה לזו של צליאק, כלומר כאחוז אחד מהאוכלוסייה. נכון להיום לא ידוע מהו הרכיב בדגנים שגורם לתסמונת להופיע. בניגוד לצליאק, לא מוכרים עדיין סמנים ביולוגיים שיעזרו לרופאים לזהות את התסמונת אצל הלוקים בה.

ייחודו של המחקר בכך שהוא השווה בין סמנים ביולוגיים של אנשים עם התסמונת לבין חולי צליאק – ואכן הממצאים היו מדהימים: החוקרים הצליחו לזהות אצל בעלי התסמונת ממצאים המעידים על דליפה של חיידקי מעי אל מערכת הדם.

אצל אדם בריא קיימת שכבת תאים בדופנות המעי המשמשת מחסום ומונעת את המעבר של תוכן המעי אל מחזור הדם, כולל חיידקים רבים וחומרים שהם מפרישים. התברר שאצל בעלי התסמונת המחסום הזה דולף, ומכאן נובעות התופעות השליליות.

ידוע כי גם אצל חולי צליאק נוצרת דליפה במחסום הזה כתוצאה מהנזק שנגרם לדופנות המעי מהדלקת הכרונית שנוצרת שם בתגובה לגלוטן. עיקר ההבדל ביו חולי צליאק לחולי התסמונת הוא התגובה שלהם לדליפת תוכן המעי. אצל חולי התסמונת, הדליפה מעוררת תגובה חיסונית של כל הגוף ומערכת החיסון מתגייסת להילחם בחיידקים הפולשים. אצל חולי צליאק, לעומת זאת, אין תגובה חיסונית כללית ומערכת החיסון מנטרלת את התוכן החיידקי הדולף לפני שהוא מעורר תגובה כללית.

תגובה חיסונית כללית יכולה להסביר מדוע חולי התסמונת מפתחים תסמינים בתוך שעות מזמן אכילת הדגנים, בזמן שאצל חולי צליאק התסמינים מתפתחים בהדרגתיות ולאורך זמן. הבדל חשוב נוסף הוא שאצל חולי התסמונת לא נמצאו עדויות לפגיעה בתאים של דופן המעי, בניגוד לחולי צליאק.

חשוב להדגיש כי אין להשליך את ממצאי המחקר על כל מי שסובל מתופעות שליליות לאחר אכילת דגנים. מעבר לתופעות במערכת העיכול חייבות להתקיים בתסמונת גם התופעות הכלל-מערכתיות שנובעות מהתגובה החיסונית לאחר אכילת הדגנים. נוסף על כך, מדובר רק בחלק מהתסמינים שדליפת תוכן מעי או מחסום מעי-דם מוחלש עלולים לעורר, וגם זאת רק בקבוצת אנשים מסוימת הרגישה לדגנים, כך שאין להשליך מהם על כלל האוכלוסייה שאינה סובלת מהתסמונת. מחסום מעי-דם מוחלש יכול להימצא בשלל מחלות ובמגוון מצבים רפואיים.

זה המחקר הראשון שמצא סמנים ביולוגיים אובייקטיביים של תגובה כללית של מערכת החיסון בחולי תסמונת הרגישות לחיטה שאינה קשורה לצליאק. אולם המחקר לא עסק במנגנונים האחראים להיחלשות מחסום המעי-דם ודרושים מחקרים נוספים שיבדקו את המנגנונים הללו, במטרה למצוא טיפול תרופתי שיוכל לסייע לחולי התסמונת.

4 תגובות

  • ציון

    "התברר שאצל בעלי התסמונת המחסום הזה דולף"

    1. לא מוסבר למה המחסום הזה דולף אצל בעלי התסמונת, זאת לעומת חולי צליאק שאצלם מוסבר ש"נוצרת דליפה במחסום הזה כתוצאה מהנזק שנגרם לדופנות המעי מהדלקת הכרונית שנוצרת שם בתגובה לגלוטן".
    2. עוד נכתב: "הבדל חשוב נוסף הוא שאצל חולי התסמונת לא נמצאו עדויות לפגיעה בתאים של דופן המעי, בניגוד לחולי צליאק". הכיצד אין נזק, אם מחסום מעיים - דם דולף?! כיצד ישנה דליפה אם אין נזק לתאי המעיים?
    3 ואחרונה: "עיקר ההבדל ביו חולי צליאק לחולי התסמונת הוא התגובה שלהם לדליפת תוכן המעי. אצל חולי התסמונת, הדליפה מעוררת תגובה חיסונית של כל הגוף ומערכת החיסון מתגייסת להילחם בחיידקים הפולשים. אצל חולי צליאק, לעומת זאת, אין תגובה חיסונית כללית ומערכת החיסון מנטרלת את התוכן החיידקי הדולף לפני שהוא מעורר תגובה כללית." ממה נובע ההבדל הזה? ומדוע מערכת החיסון לא מתגייסת להגנת הגוף במחלת הצליאק?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןבת חן וולף

    תשובה

    ציון שלום,
    קודם כל תודה על התגובה המפורטת. אם תרצה להרחיב בנושא, תוכל לפתוח את הכתבה עצמה (יש קישור בגוף הכתבה ולראות בדיוק מה בדקו, איך ולמה). בתשובה לשאלותיך: לגבי מדוע המחסום דולף, החוקרים עצמם אינם יודעים. זה מאמר ראשון שאבחן את הבעיה, כך שהסימפטומים יודעים אבל לא המנגנון שהוביל אליהם. אצל חולי צליאק המחלה מאופיינת בנזק מסוים מאוד לתאים שנמצאים בשכבה הראשונה של המעי, הם פשוט הרוסים כתוצאה מהמחלה. לכן בדר"כ על מנת לאבחן צליאק נהוג לקחת דגימה קטנה משכבת תאים זו ולבדוק אותה במיקרוסקופ. במידה ורואים את ההרס האופייני והמיוחד הזה, ניתן לאבחן צליאק בוודאות. המשפט שאליו התייחסת מופיע בכתבה על מנת להבהיר כי נלקחה דגימה כזאת מחולי התסמונת ולא נמצא הנזק המאפיין את הצליאק. ברור שקיימת אצלם בעיה אחרת התוכן לא היה דולף, אבל הבעיה לא מופיעה בשכבת התאים הנ"ל. לגבי התגובה החיסונית, דווקא העובדה שמערכת החיסון של חולי התסמונת מגיבה, זאת הבעיה אצלם. המצב הנורמלי הוא לא להגיב. אחרת כולנו היינו חולים, כיוון שלכולנו יש תוכם חיידקי כזה. העניין הוא שהוא מנוטרל באופן מקומי (כמו שכתוב עבור חולי הצליאק) ולא כלל-מערכתי. אצל חולי התסמונת התגובה המקומית משום מה לא עובדת ואז התגובה הכלל מערכתית אחראית לכל הסימפטומים השליליים שהם חווים.

  • מלכה

    איך ניתן לבדוק אם אדם סובל

    איך ניתן לבדוק אם אדם סובל מהתסמונת הנ"ל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןבת חן וולף

    תשובה

    מלכה שלום,
    לצערי המחקר המצוטט ראשוני ביותר והשיטות ששימשו בו עדיין לא זמינות לציבור הרחב.
    בגדול, האבחנה מתבססת בעיקר על שלילת מחלת צליאק וראיון רפואי אצל רופא מומחה. להערכתי ייקח זמן עד שיהיו אבחונים שיגרתיים בקופות החולים.