ממצאים ממערה בכרמל מעלים כי האדם המודרני יצא מאפריקה עשרות אלפי שנים לפני מה שחשבו עד כה, והתפתח מוקדם הרבה יותר

לפני שנים רבות הגיעה קבוצה של הרפתקנים נועזים מצפון אפריקה אל המזרח התיכון. בני אדם אלו היו הראשונים מבני מינם שעזבו את היבשת שהמין האנושי התפתח בה, ואלו שצעדו בעקבותיהם התפשטו בסופו של דבר אל קצוות העולם ויצרו את העמים והתרבויות שאנו מכירים כיום. אבל מתי התרחשה אותה יציאה ראשונה מאפריקה? מחקר חדש בהובלת פרופסור ישראל הרשקוביץ מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרופסור מינה וינשטיין-עברון מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, מציע שהתשובה היא: הרבה יותר מוקדם משחשבנו.

כאן בישראל נמצאו העדויות הקדומות ביותר לבני המין שלנו, הומו ספיינס (Homo Sapiens), מחוץ לאפריקה. עד עכשיו, הממצאים העתיקים ביותר הם ממערת קדומים ליד נצרת, שם נמצאו שלדים בני כ-90 אלף שנה, ומערת הגדי בכרמל, שהייתה מיושבת כבר לפני כ-120 אלף שנה.

עכשיו חושפים החוקרים כי בני אדם מהמין שלנו חיו במערת מיסליה בכרמל כבר לפני 177 אלף שנה לפחות. לפי ממצאים אלו, הומו ספיינס יצאו מאפריקה עשרות אלפי שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע עד כה.

העצם שהמחקר מתבסס עליה התגלתה כבר ב-2002. היא כוללת חלק מהלסת העליונה ומעצם הלחי ומכילה עדיין את כל השיניים בחציו השמאלי של הפה, מהחותכת בקדמת הפה, שממנה נשאר רק השורש, ועד לטוחנת השלישית באחורי הפה. עם העצם נמצאו באותו אזור במערה גם כלי אבן מסותתים.

כדי לתארך את הממצא לקחו החוקרים דגימות משן אחת, מהמשקע שהצטבר על השיניים, וגם משברי אבני צור שנמצאו ליד העצם, והשתמשו בשיטות תיארוך שונות כדי לקבוע את גיל הממצאים. מסקנתם הייתה שבעל העצם חי בין 177 ל-194 אלף שנה לפני זמננו. מעריכים כי הלסת שייכת לאדם צעיר, לא ברור אם גבר או אישה. השכבה שהכלים נמצאו בה עשויה להיות עתיקה עוד יותר, מלפני 250 אלף שנה.

העצם והשיניים שהתגלו בכרמל שופכים אור חדש על תולדות האדם המודרני |צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב
העצם והשיניים שהתגלו בכרמל שופכים אור חדש על תולדות האדם המודרני | צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב

עבודה מתוחכמת

בתקופה זו, ואפילו בתקופות מוקדמות יותר, כבר היו אנשים מחוץ לאפריקה – אך הם לא היו הומו ספיינס אלא בני מינים מוקדמים יותר. אנשים השייכים ככל הנראה למין הומו ארקטוס הקימו מחנות בעמק החולה לפני קרוב ל-800 אלף שנה. ניאנדרטלים היו בדרום אירופה לפני כ-400 אלף שנה, ונשארו שם עד לפני כ-40 אלף שנה. גם בארץ היו בני אדם קדומים, שאולי היו ניאנדרטלים או קרובים שלהם: במערת התנור בכרמל נמצאו עצמות מלפני כ-120 אלף שנה, וסימנים לשימוש באש מלפני כ-350 אלף שנה.

לאחר התיארוך, השאלה שעמדה בפני החוקרים שמצאו את העצם במערת מיסליה הייתה: האם היא שייכת לניאנדרטל או לבן המין שלנו עצמנו? במקרה הראשון, לא מדובר בתגלית מרעישה במיוחד, שכן ידוע שניאנדרטלים היו באזור בתקופה הזו. אבל אם העצם שייכת להומו ספיינס, הרי שמדובר בעדות הקדומה ביותר ליציאה של המין שלנו מאפריקה.

הרשקוביץ, ויינשטיין-עברון וחוקרים מאירופה וארצות הברית השתמשו בשיטות דימות חדשניות כדי לבחון את העצם והשיניים. היות ששיניים עשויות מחומר חזק במיוחד, ולעתים קרובות שורדות גם לאחר שהעצמות נשברות ומתפוררות, תיעוד המאובנים עשיר במיוחד בשיניים. כתוצאה מכך, חלק גדול מחקר המאובנים מתמקד בשינויים הקטנים שעברו השיניים במהלך האבולוציה, וידוע לנו היטב כיצד נראו שיני הניאנדרטלים ומה היה שונה בינן לבין השיניים שלנו.

גודל השיניים, צורתן והחריצים שעליהן, יחד עם צורת הגולגולת עצמה, העידו שהעצם הגיעה מהומו ספיינס בעל אנטומיה מודרנית למראה. "כל אחד מהמאפיינים משך אותנו הרחק מהניאנדרטלים, ולכיוון הומו ספיינס" אמרה וינשטיין-עברון בראיון לאתר מכון דוידסון.

הכלים שנמצאו עם העצם מעידים גם הם שמישהו חדש הגיע לשכונה. החוקרים בחנו יותר מ-60 אלף כלים מאבן צור, ורבים אחרים עדיין מחכים. כלים אלו סותתו בצורה מתוחכמת למדי, בסגנון שמוכר כ"טכניקת לוולואה" (Levallois). "הטכניקה הזו מראה שבני האדם תכננו מראש מה הם רוצים להפיק מחומר הגלם" אמרה וינשטיין-עברון. "והם גם ניצלו היטב את החומרים שהיו להם – הפיקו מאותה אבן צור כמה וכמה כלים". אנשי מיסליה יצרו להבים ארוכים, אלגנטיים, שלא נראו קודם לכן במזרח התיכון. החוקרים משערים שבני המין שלנו היו אלו שהביאו את הטכניקה איתם מאפריקה.

כל התנועה לאפריקה וממנה עברה דרך ישראל. מערת מילסיה בכרמל | צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה
כל התנועה לאפריקה וממנה עברה דרך ישראל. מערת מילסיה בכרמל | צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה

יחסי גומלין

הממצא החדש משנה את מה שידענו על התפתחות המין שלנו, שכן פירושו שקבוצות של בני אדם החלו לעזוב את אפריקה בשלב מוקדם מאוד. עד לאחרונה הדעה הרווחת הייתה שהומו ספיינס הופיע רק לפני כ-200 אלף שנה, אך זה השתנה כאשר התגלו במרוקו מאובנים של בני המין שלנו בני כ-300 אלף שנה. האנטומיה של הלסת ממיסליה מודרנית יותר מזו של המאובנים ממרוקו, ונראה שהם הגיעו מאוכלוסייה של הומו ספיינס, כנראה ממזרח אפריקה או מדרומה, שהייתה קרובה מאוד לבני האדם המודרניים.

ואם אנשים אלו הגיעו לכרמל כבר לפני כמעט 200 אלף שנה, הרי שהם התפתחו באפריקה עוד לפני כן. כך הממצא החדש, יחד עם הממצאים ממרוקו, "דוחפים לאחור" את מועד הופעתו הראשונה של המין שלנו. "חשבנו שאנחנו מופיעים בחלק האחרון של האבולוציה, כשכל הקבוצות האחרות נעלמו זה מכבר, ואנחנו האחרונים שנשארנו להחזיק בדגל" אמר הרשקוביץ בראיון למכון דוידסון. "אבל עכשיו אנחנו מבינים שהתפתחנו במקביל למיני אדם נוספים: הניאנדרטלים, הדניסובים, הומו ארקטוס ועוד. לא התפתחנו בבדידות, אלא ביחסי גומלין עם קבוצות אחרות במשך תקופה ארוכה".

הדבר נכון לא רק לגבי אפריקה, אלא גם לגבי אסיה ואירופה, ובמיוחד ארץ ישראל. "אנשים יצאו ונכנסו לאפריקה במשך שני מיליון שנה" אמר הרשקוביץ "וכולם עברו דרך ישראל, שמהווה גשר יבשתי צר בין היבשות".

באופן דומה, כשהגיעו לכאן האנשים שישבו במיסליה הם מצאו את הארץ מיושבת באנשים ששרידיהם נמצאו במערת התנור ובאתרים נוספים. החוקרים סבורים שאותם בני אדם מודרניים למראה שהגיעו מאפריקה התערבבו באוכלוסייה שכבר הייתה בארץ, והמאובנים שנמצאו במערת קדומים ובמערת הגדי הם צאצאיהם המשותפים.

מאפריקה לכרמל. הנתיב המשוער של מסעות האדם שהגיע לישראל כבר לפני כ-180 אלף שנה | איור: מריה גורוחובסקי
מאפריקה לכרמל. הנתיב המשוער של מסעות האדם שהגיע לישראל כבר לפני כ-180 אלף שנה | איור: מריה גורוחובסקי

האתגר הבא

המאובן ממיסליה מייצג, עד כמה שידוע לנו כרגע, את בני האדם המודרני הראשונים שיצאו מאפריקה, אבל לא את האחרונים. "היו המון יציאות מאפריקה" אמר הרשקוביץ, "כל הזמן הייתה זליגה של אוכלוסיות, מתוך אפריקה ואל אפריקה. ארץ ישראל היא כמו תחנת רכבת מרכזית שדרכה עוברים אנשים לכל הכיוונים".

מחקרים גנטיים על בני אדם החיים כיום הראו שאבותינו יצאו מאפריקה מאוחר יותר, לפני כ-60-70 אלף שנה. מקורם של כל העמים החיים מחוץ לאפריקה הוא באותה אוכלוסייה שעזבה אז את היבשת, אם כי ייתכן שחלקם פגשו בדרך באוכלוסיות אחרות. השושלת של אנשי מיסליה נעלמה ככל הנראה בשלב מסוים, בלא שהותירה את חותמה על הגנטיקה של בני האדם.

זה לא אומר שאנשי מיסליה סיימו את נדודיהם בישראל. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים שהראו שבני המין שלנו הגיעו למזרח אסיה כבר לפני כ-100 אלף שנה, והרשקוביץ סבור שהם עשויים להיות צאצאיהם של האנשים שגרו בכרמל. "הם לא עצרו פה, הם המשיכו הלאה" אמר הרשקוביץ. "בני אדם תמיד נודדים, הולכים קדימה, מחפשים את האתגר הבא".

צפו בסרטון של אוניברסיטת תל אביב על המחקר:

2 תגובות

  • מקנא

    מקנא

    איזה שיניים מדהימות!!! ללא שום פגע, שבר, חור או רופא שיניים

  • מיכאל

    DNA

    האם אפשר לבדוק את הדנא של הממצא?