59 שנים לשיגור הלוויין הראשון, ספוטניק 1, שפתח את מירוץ החלל בין המעצמות

"ספוטניק 1" הוא שם מתאים ללווין המלאכותי הראשון של כדור הארץ: פירוש השם ברוסית הוא "לוויין-1". בתרגום מילולי יותר משמעות השם היא "משהו או מישהו שנודד עם נווד" (כדור הארץ הוא הנווד בחלל). אבל השם הפואטי לא משקף את הנסיבות הפואטיות פחות של שיגורו.  

בדומה לעניין הציבורי בטיסות מסחריות לחלל או אינטילגנציה מלאכותית כיום, בשנים שלפני שיגור ספוטניק אוזכר חקר החלל רבות במדיה: בסרטים, ספרים וכתבות. למרות העניין הציבורי, למעצמות אז, רוסיה וארצות הברית, לא היה אינטרס צבאי "מעשי" או כלכלי לשיגור הלוויין, אולם, האינטרס התעמולתי היה משמעותי מאוד, וכמובן היה גם אינטרס מדעי.

שיגור לוויין המחיש את יכולת המעצמה לשגר פצצות גרעיניות לכל מקום בעולם והיה מעין "בדיקה בשטח". בנוסף, העובדה שלוויין של מדינה עוינת חג מעליך בעוד אתה ומדינתך חסרי אונים, ללא כל יכולת ליירטו או לשבש את פעולתו, היא לבדה עלולה לעורר פאניקה באזרחי המדינה.

ביצוע הצעד הראשון בחקר החלל דרש טיל בעת עוצמה מספקת לשיגור הלוויין. מאחר שברית המועצות וארצות הברית, עסקו בפיתוח טילים בליסטיים לשיגור כלי נשק גרעיניים, הן לא נאלצו להתחיל בפיתוח מאפס ויכלו להמיר אחד מהטילים הבליסטיים לשיגור לוויין.

לברית המועצות הייתה תוכנית לשיגור לווין במשקל 200-300 קילוגרמים אשר יכלול חיישנים רבים לאיסוף נתונים מהחלל. גם לארצות הברית הייתה תכנית לשיגור לוויי, במהלך מיזם "שנת הגיאופיזיקה הבינלאומית", שיצא לדרך בתחילת 1958 וקידם נושאים מדעיים.

לאחר ההודעה האמריקאית על כוונתה לשגר לוויין במהלך 1958, ברית המועצות מיהרה להשיג את יריבתה והחליטה לשגר לווין קל ופשוט יותר במקום הלוויין הגדול שתכננה. במקום חיישנים מתוחכמים, הלוויין המצומצם כלל רק משדר רדיו פשוט ושקל כ-84 קילוגרמים בלבד.

ספוטניק 1 שוגר ב-4 באוקטובר 1957 מבסיס בדרום קזחסטן, 54 שנים בלבד לאחר הטיסה הממונעת הראשונה. הוא היה מורכב ממעטפת כדורית מתרכובת אלומניום מלוטשת בקוטר 58 ס"מ עם ארבע אנטנות חיצוניות ששידרו פעימות רדיו. הוא הקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי, ומסלולו נע בין מרחק של 939 ק"מ ועד 215 ק"מ.  ספוטניק 1 נשרף באטמוספרת כדור הארץ ב-4 בינואר 1958, לאחר שהיה במסלול סביב כדור הארץ כשלושה חודשים, פרק זמן ארוך בהרבה מהתכנית המקורית, שהייתה להפעילו לשבועיים בלבד.

תחילת המירוץ

אף על פי שלא צויד במכשירים מדעיים, נוסף על הוכחת ההיתכנות של שיגור לוויין וקיום קשר עמו, סיפק ספוטניק  למדענים נתונים יקרי ערך. לדוגמה, היה אפשר לחשב את צפיפות החלקיקים באטמוספרה העליונה, שהלווין עבר דרכה, משום שהם השפיעו על תאוטתו. 

ההצלחה של ספוטניק פתחה למעשה את המירוץ לחלל, שהיה מרכיב משמעותי מהמלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות. ארצות הברית נכנסה למירוץ בפיגור. היא שיגרה את הלוויין הראשון שלה, אקספלורר 1, רק בפברואר 1958, בעוד שברית המועצות הספיקה לשגר בסוף 1957 גם את ספוטניק 2, ובו הכלבה הראשונה שיצאה לחלל.  

הרוסים הקדימו את האמריקאים בשיגור אדם לחלל, ובשורה ארוכה של הצלחות, כולל תחנת חלל ראשונה. התמריץ התעמולתי, ביטוי היכולות הצבאיות והרתעת האויב, דחפו את ארצות הברית וברית המועצות להשקיע סכומי כסף עצומים בחקר החלל. רק באמצע שנות ה-60 הדביקו האמריקאים את הפער ובעזרת השקעה כלכלית אדירה ניצחו במירוץ להנחתת אדם על הירח, הישג שאלמלא המלחמה הקרה, קשה לדעת מתי הייתה האנושות מגיעה אליו.

עד היום שום מדינה חוץ מארצות הברית לא הנחיתה בני אדם על הירח, כך שנראה שלמרות שהחלה את המירוץ מאוחר, ארצות הברית עדיין ניצחה בו.

2 תגובות

  • גלעד

    מאמר מעניין מאוד

    תודה רבה

  • יוסי

    לצערנו, לא אחת מלחמה היא קטליזטור למו"פ

    מאמר מעניין, המלחמה הקרה בין שתי מעצמות תרמה תרומה אדירה לחקר החלל...