היום לפני: המלחין שראה כוכבים

רבים מכירים את ויליאם הרשל כפיזיקאי וכאסטרונום ידוע, שאחראי לכמה מהתגליות החשובות ביותר בהיסטוריה. אך להרשל יש עבר מוזיקלי לא פחות מרשים. למעשה, עד גיל 35 הרשל לא עסק באסטרונומיה ובחלל ואת עיקר זמנו השקיע במוזיקה. הוא הרבה לנגן בכינור, אבוב ועוגב והלחין סימפוניות וקונצ'רטי רבים.

הרשל נולד בב-15 בנובמבר 1738 בהנובר, גרמניה. את כישרונו המוזיקלי ירש מאביו, אייזק הרשל, שהיה נגן אבוב בלהקה הצבאית של הנובר. בגיל 19 עבר לאנגליה, שם היה למוביל הרכב מוזיקלי לאורך השנים. 15 שנים לאחר מכן, אחותו קרוליין עברה לגור איתו באנגליה כדי לפתח את קריירת השירה שלה.

בתקופה ההיא החל הרשל לקרוא ספרי פיזיקה, ועד מהרה פיתח עניין בבניית טלסקופ ובליטוש עדשות, וכן בתצפיות אסטרונומיות. הוא בנה לעצמו טלסקופ והחל סוקר את השמיים, מתמקד בירח ובמערכות של כוכבים כפולים (שני כוכבים המסתובבים זה סביב זה).

נוסף על התצפיות שערך, הרשל המשיך לבנות טלסקופים רבים ומכר אותם לאסטרונומים, והדבר הפך למקור פרנסה עיקרי עבורו.

ראה את האורון

במשך שנים צפו מספר אסטרונומים בכוכב הלכת אורנוס (אורון, בעברית). אולם הרשל היה הראשון שצפה בו בטלסקופ. תחילה חשב שמדובר בשביט, גרם שמימי קטן שמורכב ברובו מקרח. תצפיות וחישובים נוספים של מדענים מרחבי העולם הראו כי מדובר בכוכב לכת, בשל מסלולו האליפטי בחלל. בשל כך, שינה הרשל את דעתו והכיר באורנוס ככוכב לכת, ונחשב בצדק למי שגילה אותו.

אורנוס, כוכב הלכת השביעי מהשמש, היה כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעזרת טלסקופ. ולכן הגילוי והמידע הנוסף שנאסף על כוכב הלכת, תרמו רבות למדע ולאופן שבו נוהלו תצפיות נוספות על גרמי שמיים שונים. יתר על כן, גילוי אורנוס הרחיב את ההיכרות של המדע עם מערכת השמש בפרט ועם החלל בכלל ובכך תרם לאנושות כולה.

עקב גילוי כוכב הלכת אורנוס זכה הרשל במדליית קופלי, העיטור היוקרתי שמעניקה החברה המלכותית של לונדון למדענים אשר הגיעו להישגים וגילויים מרשימים.

הרשל בנה כ-400 טלסקופים, בהם הטלסקופ המפורסם שאורכו 12 מטרים. היה זה הטלסקופ הגדול ביותר בתקופתו, והחזיק בתואר הזה במשך 50 שנה. תכנון ובניית הטלסקופ ארכו כארבע שנים והוא נחנך ב-1789, וכבר באותה שנה גילה הרשל באמצעותו שני ירחים של שבתאי, מימס ואנקלדוס.

לימים פירק בנו של הרשל את הטלסקופ, שכבר היה על סף התמוטטות, וחלקיו מוצגים כיום במצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ', ליד לונדון.

בהמשך עבודתו המדעית גילה הרשל ירח של כוכב הלכת אורנוס (אוברון), וכן חקר גופים שמימיים אחרים וטבע את המונח אסטרואיד ("דמוי כוכב", ביוונית).

לגלות את היקום. הטלסקופ באורך 12 מ' היה הגדול ביותר בעולם במשך 50 שנה | מקור: ויקיפדיה

גילוי קרינת תת-אדום

נוסף על מחקריו באסטרונומיה, חקר הרשל גם את טבעו של האור. בניסוי שבו העביר אור דרך מנסרה ופיצל אותו לצבעים, הוא ניסה לבדוק אם לצבעי האור השונים יש טמפרטורה שונה. הוא הבחין בניסוי שגם כשאינו רואה אור הפוגע במדחום, יש עלייה בטמפרטורה, ולכן הסיק שחייבת להיות קרינה נוספת, בלתי נראית לעין האנושית.
בניסוי זה גילה הרשל את הקרינה התת-אדומה (אינפרה-אדום). לקרינה זו שימושים רבים, למשל במכשירים לראיית לילה, שלט רחוק, ומכשירי מדידה מתקדמים. היום ידוע כי יש בעלי החיים המסוגלים לקלוט קרינה תת-אדומה, שמסייעת להם בחיפוש אחר מזון לפי חום הגוף של הטרף. זאת משום שעיניהם מסוגלות לקלוט טווח תדרים שונה מעין אנושית.

אחותו קרוליין ואחיו אלכסנדר סייעו לו רבות במחקריו ובתצפיותיו. קרוליין אף הפכה לאסטרונומית בעצמה.
כשהיה בן 50, נישא למרי פיט. בנם היחיד, ג'ון, המשיך את דרכו של אביו בבניית הטלסקופים ובחקר ירחי אורנוס ושבתאי, מערכות הכוכבים הכפולים והקרינה על- סגולה. במהלך חייו התגורר הרשל במספר ערים בבריטניה וביניהן סאנדרלנד, ניוקאסל, לידס, הליפקס ובאת' (שם גר עם אחותו קרוליין).

הרשל המשיך לעבוד גם בגיל מבוגר מאוד, והלך לעולמו ב-25 באוגוסט 1822 במצפה הכוכבים שבעיירה סלאו שבבריטניה, כשלושה חודשים לפני יום הולדתו ה-84. הוא נקבר בכנסייה הסמוכה, "סנט לורנס".
על שמו נקרא טלסקופ החלל המשוכלל של סוכנות החלל האירופית, ששוגר בשנת 2009 ופעל עד 2013. הלוויין נקרא על שמו משום שעשה תצפיות בקרינה תת-אדומה שגילה הרשל, ואיפשר חקר של גרמי שמיים רבים.

זכרו של הרשל מונצח גם במוזיאון בעיר באת' המתעד את חייו ופעילותו. כמו כן קרויים על שמו אסטרואיד ומכתש על הירח.

מחקריו הרבים של ויליאם הרשל, הן בחקר החלל והן בגילוי הקרינה התת- אדומה, השפיעו רבות על האנושות, חוללו תמורות בתחום האסטרונומיה, והניחו את היסודות לפיתוח מכשירים המשמשים אותנו בכל יום.