150 שנה להולדתו של הסופר ה"ג ולס, שלקח אותנו לעתיד הרחוק והקרוב, אבל גם מחה על העוולות של זמנו

הרברט ג'ורג' ולס, המוכר יותר בראשי התיבות ה"ג ולס (Wells), התחיל את דרכו בעוני והפך לאחד הסופרים הבולטים של תקופתו ולאחד ממבשרי ז'אנר המדע הבדיוני. בכתיבתו הוא שילב אהבה עמוקה למדע בצד ביקורת חברתית נוקבת. מהכישלונות המרים של ראשית חייו והמצוקה של ילדותו הוא הפיק ספרות מרתקת ופופולרית מאוד, שהניעה דורות שלמים לחשיבה המדעית וממשיכה להשפיע עד היום על סופרים ויוצרים.

ולס נולד ב-21 בספטמבר 1866 בברומלי שבמחוז קנט באנגליה, הבן הרביעי והצעיר ביותר לאמא אומנת ואבא שהיה שחקן קריקט לא מוצלח במיוחד ובעל חנות. כשנפצע אביו בתאונה ואיבד כך את ההכנסה הזעומה בלאו הכי שהייתה לו מקריקט, נאלץ הרברט, שהיה בן 11, לעזוב את הלימודים ולצאת לעבוד כשוליה של סוחר בדים. הוא לא החזיק מעמד זמן רב בעבודה הזאת, נשלח ללמוד רוקחות ונכשל גם שם, עד שאמו הסכימה לשלוח אותו לעבוד כעוזר למורה בבית ספר.

כאן הוא כבר הצליח יותר. ולס השלים את לימודיו בהצטיינות וקיבל מלגה לבית ספר למדעים בלונדון. הוא למד שם בין השאר אצל תומס הנרי הקסלי, שהיה מחשובי התומכים בתורת האבולוציה. שם התפתחה אהבתו הגדולה למדע, ושם גם החל לראשונה לכתוב, לעיתון בית הספר. אך בשנה השלישית ללימודיו נכשל במבחני הגיאולוגיה והודח מהמוסד בגיל 21.

בדיעבד, הסילוק מהלימודים התגלה כברכה. ולס החל לפרסם מאמרים וסיפורים קצרים והצליח להתפרנס מכתיבה. בשנת 1895 יצא לבסוף לאור ספרו הראשון, "מכונת הזמן", ובשנים הבאות הוא פרסם בזו אחר זו את יצירותיו החשובות ביותר.

ממכונת הזמן למלחמת העולמות

ב"מכונת הזמן" לקח ולס את קוראיו לעתיד הרחוק, לשנת 802,701. הנוסע בזמן שלו נתקל בעתיד הרחוק הזה בשני גזעים אנושיים: האילויים והמורלוקים. האילוי, שבהם נתקל ראשונים, היו יצורים מפונקים וטפשים, שיש להם הכל פרט לאתגרים שידרבנו את תבונתם. בהמשך, כשיצא לחפש את מכונת הזמן שנעלמה, הוא הגיע אל מערות המורלוקים הגסים והאלימים שמתחזקים את המכונות המפעילות את העולם.
 
החידוש שהציע ולס היה כפול – מדעי וחברתי גם יחד. בתחום המדעי, הוא היה הראשון שחשב על "מכונת" זמן, בשונה מסופרים שקדמו לו שאצלם המסע בזמן פשוט קרה, בדרך כלל באמצעות קסם או תאונה לא מוסברת. בתחום החברתי, העתיד של ולס היה במידה רבה מטפורה על היחסים המעמדיים של זמנו. כסוציאליסט מושבע, האילויים והמורלוקים שימשו עבורו כמראה מעוותת המשקפת את היחסים המעמדיים הנוקשים של אנגליה הוויקטוריאנית, עם חלוקה קשיחה למעמד גבוה מנוון ומעמד נמוך שמשרת אותו בתנאים לא תנאים. אולם במציאות הספרותית שלו חל שינוי משמעותי: המורלוקים של העתיד, כפי שמגלה הנוסע מההווה, אינם באמת משרתים, אלא טורפים, והאילויים הם הבקר שלהם.
גם בספרו הבא, "האי של דוקטור מורו", שיצא לאור כעבור שנה, המשיך ולס להשתמש במדע הבדיוני כדי לבקר את החברה בת זמנו. הפעם הוא סיפר על מדען מטורף וחסר מצפון שיוצר הכלאות מחרידות בין בני אדם ליצורים אחרים. על האי הבודד שבו הם חיים, המפלצות הללו סוגדות לד"ר מורו, שבתמורה מענה אותן ומתעלל בהן. ולס המחיש כך את הרעיון האבולוציוני הרואה באדם חיה ככל חיה אחרת, וחשף בתוך כך את האכזריות האנושית.
 
שנה לאחר מכן פרסם את "האיש הבלתי נראה" ("הרואה ואינו נראה", בתרגום הישן לעברית), ששילב גם הוא בין מדע לאלגוריה חברתית, עם גיבור אומלל במיוחד. אולם היצירה החשובה והמשפיעה ביותר של ולס הייתה ללא ספק "מלחמת העולמות" (1898), שהציגה פלישה של בני המאדים לכדור הארץ.
 
הבסיס המדעי לספר היה גילוין של ה"תעלות" על פני המאדים כמה שנים לפני פרסום הספר, שהעלה את הסברה שהמאדים מיושב. היום אנחנו יודעים כמובן שהתעלות האלה אינן קיימות ושמאדים הוא כוכב לכת מדברי ולא מיושב, אך על פי הידע הקיים בזמנו ולס תיאר מציאות סבירה והגיונית. דרך סיפור הפלישה הוא מתח ביקורת עקיפה על האימפריאליזם האירופי והבריטי, והפלא ופלא – בריטניה השבעה נענשת כשפולשים חזקים ממנה עושים לה את מה שעוללה היא לעמים רבים בעולם השלישי. וכך נכתב בפתיחת הספר:
"איש לא האמין בסוף המאה התשע-עשרה כי עולמנו נתון לתצפית קפדנית ומדוקדקת מצד תובנות אדירות מזו של האדם, ועם זאת בנות תמותה כמוהו. בעוד בני האדם מתעסקים בענייניהם השונים, הם נבחנו ונלמדו, אולי באותה דקדקנות שבה בוחן האדם במיקרוסקופ את היצורים בני החלוף השורצים ומתרבים בטיפת מים. איש לא חשב שהעולמות העתיקים יותר בחלל עשויים להיות מקור סכנה למין האנושי. אולם מעבר למרחבי החלל התבוננו בכדור הארץ מוחות, אשר לעומתם המוחות שלנו הם כשל בהמות בנות תמותה. תבונות עצומות, קרירות ונטולות רחמים התבוננו בנו בעיניים מלאות קנאה ותכננו אט-אט ובבטחה את תוכניותיהן המכוונות נגדנו".
 
ספרי המדע הבדיוני של ולס עוררו הדים רבים וזכו לעיבודים נוספים בקולנוע, ברדיו ואפילו במוזיקה. זכור במיוחד תסכית הרדיו של אורסון ולס ל"מלחמת העולמות" משנת 1938, שהיה כה אמין עד שאנשים בארה"ב האמינו שבני המאדים פולשים באמת. אותו ספר זכה גם לשתי גרסאות הוליבודיות מצליחות, האחרונה מהן סרטו של סטיבן שפילברג משנת 2005.
 


אהבה למדע וביקורת חברתית נוקבת. ה"ג ולס. למעלה: איור מתוך "מלחמת העולמות" | מקור: ויקיפדיה

פעילות פוליטית

בשנים הבאות המשיך ולס לכתוב ספרים בדיוניים המבוססים על מדע, כגון "האנשים הראשונים על הירח", אולם בהדרגה הוא התרחק מהמדע הבדיוני ועבר לכתוב פרוזה ריאליסטית וספרות מדע פופולרי לציבור הרחב. גם בהם הוא המשיך להטיף למען החזון הפוליטי שלו, של אנושית מאוחדת, ללא לאומים, מעמדות ומלחמות. ספרו "The World Set Free" משנת 1913, שהזהיר מפני סכנות המלחמה, אף חזה חלקית את הפצצה הגרעינית, אם כי הפצצה שלו הייתה מבוססת דווקא על רדיום.

בכתיבה שלו אפשר היה לראות התנגשות מתמדת בין האמונה שלו בנאורות ובהבטחה שמציעים המדע והטכנולוגיה, לבין החששות שלו מהשימוש לרעה שנעשה בו. המדע היה בעיניו כלי לשנות את החברה האנושית לטובה ולפתור את חידות הטבע, אך גם פתח לאכזריות הבוטה של ד"ר מורו או אמצעי חסר תועלת מול כוחות עדיפים.

כך או כך, ספריו ממשיך גם היום להעניק הנאה רבה למיליוני קוראים בכל רחבי העולם.  רבים מספריו תורגמו לעברית, ובשנת 2000 אף יצא בול לכבודו, בעיצובו של האמן אבי כץ. הוא הלך לעולמו ב-13 באוגוסט 1946, בגיל 79.

עוד על ולס, בפודקאסט המצוין עושים היסטוריה

0 תגובות