ארבע שנים למותו של צבי ינאי: סופר, עורך, מנכ"ל משרד המדע ובעיקר פילוסוף של המדע, שהותיר חותם עמוק בתרבות הישראלית

"נוכח הצלחתה הפנומנלית של שיטת החשיבה המדעית למן המאה ה-17, כלום לא נוכל לומר, למצער, שתהליך אינסופי זה של החלפת תאוריות ישנות בחדשות מייצג התקדמות מתמדת לעבר האמת הסופית? התשובה היא, כמובן, לא. כל עוד איננו יודעים מהי האמת הסופית, אין אנו רשאים לומר אם התקדמנו לקראתה או התרחקנו ממנה". הציטוט של צבי ינאי מתוך ספרו "מסע לתודעת הטבע"  (2005) משקף את אחד הנושאים שהעסיקו את ינאי במשך רוב חייו: החיפוש אחר האמת. לאו דווקא האמת עצמה, אלא החיפוש. תהליכי המחקר המדעי, השאלות, המסקנות ולא פחות מכך ההגות והמחשבה שבבסיס התהליך כולו. ינאי היה איש סקרן ומעמיק, ואחת הדמויות הבולטות והייחודיות בנוף המדע, התרבות וההגות בישראל.

ממוסוליני לקיבוץ

ינאי נולד באיטליה ב-1935 בשם סנדרו טוֹט, הצעיר מארבעת ילדיהם של קלמן טוט, זמר אופרה נוצרי מהונגריה ויוּצִי גַלַמבּוֹש, רקדנית הונגריה ממוצא יהודי. הילדים גדלו כנוצרים ונדדו עם הוריהם ברחבי איטליה, חוץ מהבן הבכור, רומולו, שעקבותיו אבדו לאחר שנשאר בהשגחת אומנת. האב גורש להונגריה במלחמת העולם השנייה וכנראה מת שם כעבור זמן קצר. גם האם מתה ממחלה ב-1944. סנדרו ושתי אחיותיו נותרו עם האומנת שטיפלה בהם. אחיה של האם, פאלי גלמבוש, שהשתקע בארץ ישראל ושינה את שמו לשאול ינאי, הצליח לאתר את הילדים בסיום המלחמה בעזרת חיילי הבריגדה היהודית ששירתו באיטליה. הילד הנוצרי שהספיק ללבוש באיטליה את מדי תנועת הנוער הפשיסטית עלה ארצה עם אחיותיו ב-1945 והם נקלטו בקיבוץ רמת דוד, שם הפך סנדרו הנוצרי לצבי, ובהמשך אימץ את שם המשפחה העברי של דודו.

ינאי לא סיים את לימודי התיכון. בכתה י' נשר מבית הספר, ואחרי שנה של עבודה בענפי המספוא והזבל בקיבוץ, התנדב בגיל 17 לשירות בצנחנים. הוא היה לוחם ומדריך צניחה, ובין השאר השתתף במבצע סיני ובכמה פעולות תגמול. ב-1956, בעקבות הפשרה ביחסים בין ישראל לברית המועצות, נבחר להשתתף במשלחת הישראלית לאליפות העולם בצניחה חופשית במוסקבה, אף שלו ולחבריו לא היה שום נסיון בצניחות כאלה וגם לא ציוד מתאים.

כשהשתחרר מצה"ל לאחר שירות קבע, עסק במגוון עבודות בתחומים שונים, עד שב-1970 הצטרף לסניף הישראלי של חברת המחשבים IBM כדובר. הוא הקים את מחלקת ההסברה וקשרי החוץ של החברה, ועמד בראשה במשך 20 שנה. כשחברת IBM העולמית רכשה חברה לייצור שעוני נוכחות, היא קנתה גם כתב עת שהוציאה חברת השעונים, ושינתה את שמו ל-THINK, המוטו של חברת המחשבים. בישראל הוא יצא לאור מ-1961 בשם "מחשבות", בעיקר כעיתון פרסומי. עם כניסתו של ינאי לתפקיד הדובר הוא החל לערוך את "מחשבות", ושינה את אופיו לכתב עת עצמאי.   

גליונות מושלמים

"מחשבות" היה כתב עת ייחודי בנוף הישראלי, שעסק בנושאי מדע, פילוסופיה, ותרבות. ינאי ערך אותו בקפידה פרפקציוניסטית, כתב חלק מהחומרים ורתם מדענים פילוסופים ואמנים לכתוב על תחומי העניין והעיסוק שלהם. מנויי כתב העת היו עובדי החברה, אך קוראים נלהבים נהגו לבוא לבניין IBM בתל אביב ולקבל חוברת מהשומר. ינאי, שהיה אוטודידקט וקורא נלהב, למד בעצמו את מלאכת העריכה. כתב העת לא התפרסם באופן סדיר, בין השאר בשל התעקשותו של ינאי שהגליונות יהיו מושלמים, הן מבחינת התוכן, הן מבחינת העיצוב. "הוא היה בעל יכולת אינטלקטואלית בלתי מצויה עם מרחב עצום של תחומי התעניינות, שקיבל ביטוי בנושאים של מחשבות", סיפר יהושע מאור, המנכ"ל לשעבר של IBM במשדר "מחשבות לזכרו" ברשת ב'. "עד שהוא לא היה מרוצה ולא הרגיש שעבודתו הייתה בשלה, 'מחשבות' לא יצא. כתב העת הודפס רק כשצבי הרגיש את השלמות שלו עם הפרסום, ולפעמים זה היה כרוך בלא מעט ויכוחים".

אף על פי שתפוצתו לא הייתה רחבה, ל"מחשבות" הייתה השפעה עמוקה על התרבות בישראל, והוא שימש מודל והשראה לפרסומים כמו "אודיסאה" שהוציאה חברת טבע ואתר "אלכסון" שצמחו בעקבותיו.

"צבי ינאי הוא דוגמה לדמות שכבר לא קיימת היום. הוא היה ממש איש רנסנס. למרות היותו אוטודידקט הוא נכנס לעומק בכל נושא והיה לו כושר קליטה יוצא דופן. הוא היה מסוגל להיכנס לעומק לנושאים שאנשים לומדים וחוקרים במשך שנים", סיפר הפיזיקאי פרופ' עילם גרוס לאתר "הידען". "חוברת מחשבות היוותה השראה עבורי. במשך כל השנים הייתי מאלו שרצו להשיג אותה בכל דרך. במיוחד זכורה לי חוברת בה כתב מאמר מאוד ארוך על תורת הקוונטים. הייתי בתחילת לימודי הפיזיקה וגמעתי בשקיקה את החוברות, במיוחד את אלו שעסקו בפיזיקה. הייתה לו ראיה מאוד עמוקה בפיזיקה, למרות שלא היה לו רקע תיאורטי. מי שהיה מדבר איתו היה קשה לו להבחין שהוא איננו מדען במקצועו."

"כשהוא רצה להבין תיאוריה הוא הלך וקרא בלי סוף, עד שהרגיש שהוא מבין אותה", סיפר חברו ד"ר יוסי זיו במשדר "מחשבות לזכרו". "ברגע שהוא הבין הוא ידע לתווך את הידע ולכתוב על כך באופן שגם הדיוטות הבינו את התיאוריה. בנוסף, תמיד הייתה לו מחשבה מקורית על התיאוריה ועל השאלה לאן היא מובילה אותנו".

בשנות ה-70 החליט ינאי להשלים את השכלתו האקדמית הפורמלית, ואף שלא הייתה לו תעודת בגרות ולא סיים כתה י', התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר אילן, על סמך רוחב אופקיו ועומק מחשבתו, כפי שבאו לידי ביטוי ב"מחשבות". אלא שכעבור זמן קצר ויתר על הלימודים ואמר שהוא מעדיף לשמור על החופש לקרוא מה שהוא רוצה, ולא מה שמכתיבה תכנית הלימודים.

ינאי הוציא בסך הכל 53 גליונות של מחשבות, מתוך 68 שראו אור. לאחר מותו הועלו כל הגליונות לאינטרנט, לאתר מחשבות שיזמה אלמנתו, דליה הוכברג, וכולל נוסף על הגליונות גם כתבים רבים אחרים של ינאי ופרקים מסיפור חייו המרתק.

כתב העת לא יצא עד שינאי היה שבע רצון. גליונות של "מחשבות" שערך ינאי | צילומים: אתר מחשבות, ThinkIL
כתב העת לא יצא עד שינאי היה שבע רצון. גליונות של "מחשבות" שערך ינאי | צילומים: אתר מחשבות, ThinkIL

הנחת תשתיות

בשנות ה-80 החל ינאי לארגן ולהנחות אירועי תרבות בשם "מחשבות בעל פה", ועסקו – כמו כתב העת – בנושאי מדע, תרבות ומחשבה. בעקבות הנחיית אירועים דומים הוזמן עד מהרה להשתתף בתכניות רדיו וטלוויזיה ואף להגישן בעצמו. בין השאר הגיש בערוץ הראשון (והיחיד אז) את התכנית "דברים בגו" שעסקה בהגות ומדע, ואת תכנית הקולנוע "סיפורי בדים". הוא גם פרסם בעיתונות מאמרים וביקורות בתחומים שונים.

ב-1990 עזב את חברת IBM אחרי 20 שנה, והיה ליועץ עצמאי בתחום האסטרטגיה והפילוסופיה הארגונית. הוא עבר בעיקר עם חברות טכנולוגיה עילית, והיה פעיל במועצה הציבורית של התיכון למדעים ואמנויות בירושלים. ב-1992 מינה אותו שר הבריאות אהוד אולמרט, לימים ראש הממשלה, ליועץ בנושא הרפורמה בשירותי הבריאות.

ב-1993 החליטה שרת המדע שולמית אלוני למנות את ינאי למנכ"ל משרדה, אף שלא היה לו כל נסיון בתחום, וכמובן גם לא ההשכלה הדרושה. ועדה מיוחדת אישרה את המינוי החריג, בין השאר על סמך המלצתו של פרופ' אסא כשר: "אם הייתי מתבקש לנסח את התרשמותי מהשכלתו של צבי ינאי במונחים אקדמיים, הייתי אומר שהשכלתו של צבי ינאי שקולה להשכלתו של בעל תואר שני בכמה וכמה תחומים אקדמיים".

ינאי שימש מנכ"ל משרד המדע ארבע שנים, תחילה אצל השרה אלוני ובהמשך אצל השר בני בגין. "הוא למד מהר מאוד את הנושא, בחן את כל הגורמים במשק שעוסקים במחקר ופיתוח והתווה למעשה את תפקיד משרד המדע", אמר אבי ענתי, שהיה סמנכ"ל תכנון ובקרה במשרד, במשדר "מחשבות לזכרו". "ינאי הגדיר מושג חדש 'מחקר תשתיתי', מחקר שיש לו היתכנות יישומית ופוטנציאל כלכלי, והוא מהווה גשר בין המחקר באוניברסיטאות לתעשייה. התכנית המיוחדת של פיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות שימשה בסיס לפיתוח השקעות בתחומים שונים, בהם אלקטרו-אופטיקה, חומרים מתקדמים ומיקרואלקטרוניקה, והרבה חברות צמחו בתחומים האלה".

ינאי גם רתם את משרד המדע לתחום הנגשת המדע וקירובו לציבור הרחב, בעיקר בפריפריה, ויזם תכניות רבות בתחום. הוא גם היה מחלוצי קידום החינוך המדעי במגזר הערבי, ובין השאר הקים תכנית מלגות ללימודי מדעים של סטודנטים ערבים.

התווה את תפקיד המשרד. ינאי (משמאל) עם שרת המדע, שולמית אלוני | צילום: אתר מחשבות, ThinkIL
התווה את תפקיד המשרד. ינאי (משמאל) עם שרת המדע, שולמית אלוני | צילום: אתר מחשבות, ThinkIL

כותב, לא סופר

לאחר שפרש ממשרד המדע, התמסר בעיקר לכתיבה. ספריו הראשונים היו מעין המשך טבעי ל"מחשבות", ועסקו במדע, בעיקר מזווית פילוסופית. ב-1994 יצא ספרו "בעקבות המחשבות", בשנת 2000 "החיפוש האינסופי" וב-2005 "מסע לתודעת הטבע". בספריו הוא חקר נושאים מדעיים כמו אבולוציה, מחשבים, אקראיות, מדעי המוח או הנדסה גנטית, ובכולם התבונן במבט-על: משרטט התפתחויות ומגמות, בוחן משמעויות ומציע פרשנות להווה ולעתיד. הוא גם הרבה לבחון שאלות שמסביב למדע: שיטת המחקר המדעית, החיפוש אחר האמת ותפקידו של המדע.

ב-2006 פרסם ספר מסוגה אחרת לגמרי. "שלךָ, סנדרו" הוא רומן אוטוביוגרפי, שבו חשף ינאי את סיפורה של משפחתו, באמצעות מכתבים שלו ושל אחרים, בעיקר סבתו מצד האם שהתגוררה באוסטריה, עד שהנאצים שלחו אותה אל מותה. הספר נמכר בעשרות אלפי עותקים וגם זיכה את ינאי בפרס ספיר לספרות ב-2008. כעבור שנה ראה אור הרומן "מאוחר מדי", העוסק גם הוא בתולדות המשפחה, ובעיקר בחיפוש אחרי האח האבוד.

עם זאת, הוא לא ראה בעצמו סופר ולא חש בנוח עם התואר הזה. "כתבתי ספר אחד שיש מי שרואים בו רומן ונעשיתי סופר. סופרים בעיניי הם אנשים כמו קפקא ודוסטויבסקי. אני בוודאי לא מגיע לרמתם או למעלתם", אמר בראיון לאתר nrg

ינאי נאבק במשך שנים במחלת הסרטן, וב-16 בדצמבר 2013 הלך לעולמו. "אדם לא נקבר, רק גופו נקבר", חרתה משפחתו על המצבה. אכן, כתביו של ינאי, מחשבתו, הגותו ופועלו הותירו חותם עמוק בתחום תקשורת המדע ועל כתיבה על מדע, בתרבות, בהגות ובחשיבה, וילוו אותנו עוד שנים רבות.

תגובה אחת

  • יהודה לייב

    איש יקר שלא התחשבן עם "מה

    איש יקר שלא התחשבן עם "מה יגידו", לא פחד מתגובת העמיתים לדרך והיה פתוח כדי לא לפחד מהמילים מדע, אמונה, קבלה ופילוסופיה
    לקט של צבי ינאי עם רינו צרור, פנחס שדה, מיכאל לייטמן ויאיר לפיד
    https://www.youtube.com/watch?v=cfv-FWZPkys
    https://www.youtube.com/watch?v=DxEHeo5B2wQ
    https://www.youtube.com/watch?v=0fIVBPk14KE
    https://www.youtube.com/watch?v=-h0lIPn2FAc