בניסוי הזה נלמד להבדיל בין ביצה לא מבושלת לביצה מבושלת (ביצה קשה) באמצעות ניסוי פשוט ובלי לשבור את הקליפה של הביצה.
ציוד
- ביצה לא מבושלת
- ביצה מבושלת (ביצה קשה) בקליפתה
מהלך הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:
הערה: מומלץ לבצע את הניסוי במרכז שולחן או בתוך מגש שטוח. לא רצוי לעשות אותו קרוב לקצה השולחן, כדי שהביצה לא תיפול ממנו בטעות תוך כדי סיבוב ותישבר.
הסבר
כידוע, החלבון והחלמון בתוך ביצה לא מבושלת נמצאים במצב צבירה נוזלי, או ליתר דיוק בצורת נוזל סמיך וצמיגי.
חוק ההתמדה בפיסיקה, שגילה הפיסיקאי גלילאו גלילי וניסח אחריו באופן מדויק יותר אייזק ניוטון (מוכר גם כחוק הראשון של ניוטון), קובע שגופים נוטים להמשיך במצב המנוחה או התנועה שבו הם נמצאים, ושאם רוצים לשנות את מצבו של גוף צריך להפעיל עליו כוח לאורך זמן.
כשאנחנו מסובבים ביצה לא מבושלת, עובר זמן מה עד שהכוח שאנו מפעילים והתנועה הסיבובית מתפשטים גם לכל חלקיה הפנימיים של הביצה. זה קורה כך, כי בשונה מגוף מוצק, נוזל לא מעביר ביעילות כוח בין חלקיו – ככל שהנוזל פחות סמיך ויותר נוזלי כך הוא פחות יעיל בהעברת כוחות בתוכו. לכן קשה לגרום לביצה רכה או נוזלית להסתובב ביעילות כמו ביצה קשה – פשוט כי התוכן הנוזלי הפנימי שלה נשאר זמן מה דומם (מתמיד במצבו הקודם) וכך מפריע לתנועת הקליפה המוצקה והביצה כולה.
כשאנחנו עוצרים את סיבובה של ביצה לא מבושלת מתרחש התהליך ההפוך – הקליפה המוצקה אמנם עוצרת מיד, אבל הכוחות לא עוברים באותה מיידיות לתוכן הביצה, שמתמיד וממשיך להסתובב עוד כמה שניות אחרי שהקליפה נעצרה (מבחינה פיזיקלית נהוג לומר שלגופים נעים יש "תנע" – מעין מדד של עוצמת התנועה וההתמדה שלהם). לכן, כשמרימים את האצבע שאיתה עצרנו את סיבובה של הביצה, התוכן הצמיגי של הביצה, שהמשיך בינתיים להסתובב, מעביר כוחות לקליפה וגורם גם לה לחזור ולהסתובב.
מעניין לציין
יש לנו ניסוי נוסף על חוק ההתמדה (שכולל גם ביצה!) – הביצה שלא עפה, ומומלץ להסתכל גם בו.