אנחנו מחממים בו אוכל, אורזים בו כמעט הכול ואפילו לובשים איתו ומכינים ממנו צעצועים. ובכל זאת, כל כך מעט ידוע לנו על הסכנות הבריאותיות הטמונות בו, או אם יש כאלה בכלל. ממה באמת כדאי להיזהר כשמתעסקים עם כלי פלסטיק?

תחקיר המערכת מיום חמישי האחרון עסק בסכנות הנובעות משימוש מוגבר במוצרי פלסטיק. התחקיר סקר את ההשלכות הבריאות האפשריות מחשיפה לחומרים שמופרשים מפלסטיק ואת ההשלכות הסביבתיות הקשות של הצטברות פסולת פלסטיק שאיננה מתכלה. הכתבה אמנם הביאה לא מעט טענות חד-משמעיות, אך כשבודקים את המחקרים בשטח רואים בעיקר הרבה בלבול וסתירות. הצטברות הראיות המחקריות עד כה מצדיקה לנקוט באמצעי זהירות מסוימים בשימוש שאנו עושים בכלי פלסטיק. אך אל דאגה – אינכם צריכים לזרוק את כלי הפלסטיק מהבית – פשוט מוטב להשתמש בהם בתבונה.

לפני שנדון בהשלכות של השימוש בכלי פלסטיק, חשוב שנבין על מה אנחנו מדברים בדיוק. "פלסטיק" הוא שם כללי לקבוצה המונה מאות חומרים שונים, שמאופיינים בכך שהם מורכבים ממולקולות-ענק המכונות פולימרים. פולימר הוא חומר הבנוי מיחידה קצרה בשם מונומר שחוזרת על עצמה שוב ושוב כמו חוליות בשרשרת. בטבע אנחנו מכירים פולימרים כמו עמילן או תאית – רב סוכרים הבנויים משרשראות של גלוקוז, או חלבונים – שהם פולימרים הבנויים מחומצות אמינו.

פלסטיק הוא קבוצה של פולימרים סינתטיים שאפשר לעבד ולעצב לצורה הנדרשת כדי לייצר מהם חפצים קשיחים. הם מורכבים מחומרים אורגניים שמקורם בנפט, ומעורבבים לא פעם בחומרים נוספים שנועדו להקנות להם תכונות שונות.

הפיתוח של פולימרים בשימוש האדם החל כבר באמצע המאה ה-18, בחומרים מבוססי תאית או חלבון. הפלסטיק הסינתטי הומצא רק בתחילת המאה ה-20 והשימוש בו התרחב מאוד בעשורים האחרונים.

מאז שהחל השימוש בו הפלסטיק נכנס לשימושים רבים בחיינו. אנחנו לובשים אותו, משתמשים בו ככלים ורהיטים, אורזים בו דברים, מוליכים נוזלים בצינורות פלסטיק, מבודדים בו חוטי חשמל ועוד. ועם זאת, בהיותו חומר חדש יחסית המידע על הסיכונים הכרוכים בשימוש בו רק מתחיל להצטבר.

אחד החששות הגדולים ביחס לפלסטיק הוא מהשימוש בו במגע עם מזון. חומרים המצויים במגע עם המזון עלולים ליצור איתו תגובות בתנאים שונים. חלקם עלולים לשרר לתוכו חומרים כשמחממים את האוכל או במהלך הקירור שלו, וכמובן גם הרכב המזון משפיע: האם יש בו הרבה מים, האם הוא חומצי, שמנוני או מכיל אלכוהול. בתנאים מסוימים כלי פלסטיק מסוימים עלולים לשחרר לתוך האוכל לתוכו כמויות קטנות של חומרים שעלולים להיות מזיקים לבריאות.

אחת הבעיות הגדולות כשאנו רוצים לבדוק את ההשפעות האפשריות של חומרים שמשתחררים מאריזות ומכלי פלסטיק למזון היא שקשה מאוד להעריך את הסיכונים הללו. אנו חשופים באופן יומיומי למגוון גדול של חומרים, שחלקם מתפרקים מהר, וקשה מאוד ליצור מדידה אחידה שלהם. הממצאים שמתקבלים כיום במחקרים הם מעורבים, כך שבחלקם נמצאות השפעות על התפתחות ילדים או מתאם בין צריכה חומר זה או אחר להשמנה ובחלק לא. מחקרים אחרים נעשים על חיות מודל וקשה לדעת עד כמה הם תקפים לבריאות האדם.

ביספנול

ובכל זאת, חשוב להרחיב על שני סוגי חומרים שהמידע שיש לנו עליהם רב יחסית. הראשון מביניהם הוא ביספנול A (או בקצרה BPA), שנפלט מפלסטיק קשיח ושקוף הנקרא פוליקרבונט ועלול לגרום להפרעות במערכת ההורמונלית. השימוש בו בעייתי במיוחד במוצרים המשמשים להזנת תינוקות וילדים. וכפי שציינה בתחקיר "המערכת" ד"ר חגית אולנובסקי, גם הניסיון להחליף את ה-BPA בחומרים אחרים בניסיון לאפשר את השימוש המסחרי בפוליקרבונט, היה בעייתי.

עם זאת, הדיון בסכנות ה-BPA עדיין מתנהל במלוא עוזו. בארה"ב הוחלט בשנת 2014 לקבוע שהוא בטוח שלימוש ברמות שבהן הוא מצוי במזון. לעומת זאת, באירופה הורידו את סף הצריכה המאושר של החומר על סמך מבדקי בטיחות בחיות, וועדה שבודקת את הנושא צפויה לתת את חוות דעתה במהלך 2017.

פתלטים

הסוג השני של החומרים שעלו למודעות בשנים האחרונות, ואף הייתה התייחסות נרחבת אליהם בכתבה, הם הפתלטים – חומרים שמוסיפים לפלסטיק כדי להגדיל את גמישותו ואת שקיפותו. הם נמצאים בשימוש רחב גם בתעשיית הקוסמטיקה, למשל במחזקי ציפורניים, בתכשירים לעיצוב השיער, בממסים ובחומרי ריח.

בכתבה הייתה התייחסות נרחבת לחומרים הללו. מומחי הבריאות קבעו שהם גורמים לשיבושים הורמונליים ומשפיעים על מערכות רבות בגוף: פוריות הגבר והאישה, סוגי קטן תלויי הורמונים כמו סרטן השד והערמונית, הפרעות בבלוטת התריס ואפילו פגיעה באינטליגנציה.

ממצאים ממחקרים בבני אדם אכן מעידים על מתאם בין הפרשת פתלטים בשתן לסימפטומים שונים כמו השמנה, וממצאים ממחקרים שנעשו על חיות מודל מראים על פגיעה בפוריות. עם זאת, רשויות הבריאות דוגמת המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית קבעו כי אין עדיין מספיק מידע כדי לקבוע שיש קשר סיבתי בין הפתלטים לפגיעה בבריאות. עד כה השימוש בחומרים אלו הוגבל לצעצועים לילדים בלבד, ולא נדרש במוצרי פלסטיק לשימוש אחר.

בחלק בתוכנית שהוקדש למדידת הזליגה של פתלטים מהפלסטיק אל המזון לא הוצגו לנו התוצאות ולא הוגדר באופן מסודר מהי כמות גבוהה או נמוכה של החומר ששימש בקבוצת הביקורת (מזון שאופסן בזכוכית עד למועד הבדיקה). לא צוין אפילו אם יש תקן שמגדיר מהי החשיפה המותרת, כפי שמקובל למשל במים.

למרות הקושי במדידת ההשפעות של הפלסטיק לסוגיו על הבריאות, והיעדר ביסוס מדעי רחב, הצטברו כבר מספיק ראיות לסיכונים אפשריים המצדיקים לנקוט בזהירות מונעת. ההכרה בסיכונים הפוטנציאליים הנובעים משימוש בפלסטיק לאריזת מזון הובילה לביסוס תקנים המגבילים את סוגי החומרים המותרים בשימוש במגע עם אוכל. במטרה לשמור על בריאות הציבור. בישראל קיים תקן 5113 שהוחל בשנת 2002 ואינו עדכני, אך מאז 1999 קיימת בארץ מדיניות של אימוץ התקינה הבינלאומית ומכון התקנים פרסם הנחיה שמפנה לתקנים העדכניים הנהוגים באירופה ובארצות הברית.

למרבה הצער הבדיקות כיום נעשות על בסיס וולונטרי והאכיפה שלהן אינה מספקת. כמו כן, משרד הבריאות אינו בודק כלל את האריזות והכלים להובלת מזון ומפנה את היצרנים למעבדות מאושרות. אפשר רק לקוות שמדיניות התקינה והאכיפה תתעדכן כדי לשמור על האינטרסים של הציבור.

כללי זהירות

ועדיין, לכולנו יש כלי פלסטיק בבית וסביר להניח שלא נרצה להחליף את כל תכולת ארונות המטבח שלנו. איך נוכל בכל זאת להפחית את החשיפה לחומרים שעלולים לזלוג מהפלסטיק? ד"ר אולנובסקי מציעה שורה קצרה של המלצות שניתן ליישם בקלות בבית:

מותר לאחסן בכלי פלסטיק מזון קר ומזון בטמפרטורת החדר. הניחו למזון החם להצטנן בסיר במקרר והעבירו אותו למחרת היום לכלי לפי בחירתכם.

אם כלי פלסטיק מתחיל להיראות בלוי, החליפו אותו.

פלסטיק איכותי כנראה טוב יותר מהפלסטיק החד-פעמי, אבל לחלוטין אין הכרח לקנות דווקא את הכלים הכי יקרים.

באפייה, במקום להשתמש בתבניות נייר חד-פעמיות המצופות בשכבה פלסטית, השתמשו בתבנית רגילה של התנור ורפדו את תחתיתה בנייר אפייה.

מעטו לחמם מזון בכלי פלסטיק. אם חייבים, מוטב לחמם לטמפרטורה לא גבוהה ומדי פעם לעצור את המיקרוגל ולערבב את המזון.

20 תגובות

  • מירים

    שלום רב יש לנו שאלה שלא מצאנו

    שלום רב יש לנו שאלה שלא מצאנו תשובה
    מה בעצם כמות השימוש של הפלסטי

  • אילת נוה

    צלחות חד פעמיות מהסוג הפשוט

    הי, רציתי לשאול אם יש תימוכין מדעיים לסיכונים של אכילת אוכל חם על צלחות פלסטיק חד פעמיות ובסכום חד פעמי. מהסוג הזול והפשוט. תודה

  • רחל

    חום או קור

    שלום ד"ר ברנע,
    האם שקיות הקוקי רעילות רק כאשר משתמשים בהן במצב של חום כמו בתנור או בבישול, או גם כאשר מאחסנים בהן אוכל במקרר או בפריזר?
    תודה.

  • מירי

    ניילון נצמד

    נחשפתי בטלויזיה למתכון של נקניקיות בריאות ובמיוחד לילדים,כאשר בהכנה השף מדגים שאת צורת הנקניקיה עושים עם ניילון נצמד ואחר כך יש לבשל אותה במים חמים מאד{לא רותחים} ביחד עם הניילון הנצמד.מעוניינת לקבל תשובה בנושא ,למרות קריאת הכתבה[מוטרדת]

  • ששון

    שאלה

    כתבה מענייננת מאד. ושאלה קצת היפוכנדרית,
    אשתי שבהריון חיממה משולש פיצה על תחתית קרטון בטוסטר אובן, ולפתע התחיל ריח של פלסטיק שרוף
    (כנראה שלקרטון היה ציפוי פלסטי)
    האם זה עלול להזיק חלילה לאישה או לעובר? תודה

  • אליזבט

    הסבר יפה +שאלה

    שלום,
    הסבר מדהים!
    שאלה: האם יש אתר/אזור בו אוכל להיעזר ולקבל עוד כתבות/מאמרים/מחקרים, על ההשפעה הורמונלית/בריאותית על ילדנו בקרב גילאי 7-13, אני מכינה עבודה על למה לא להישתמש בפלסטיק בכבר ילדים בגילאי 7-13 ומעלה, בין בבית אם זה במסגרות ?

  • הילה

    זה שלא גילו /אין ממצאים זה לא תשובה מספיק טובה

    שלום לכל המגיבים ולד"ר ברנע.
    אמנם אין מחקרים חד-משמעיים בחלק מהחומרים והשימושים של פלסטיק, אבל יש לקחת בחשבון כמה חוקים פיזיקליים פשוטים:
    הכל מתפשט, שום דבר לא נעלם. ואני אסביר.
    אנו חיים במערכת שהיא סגורה לחומר (מלבד כניסות של מטאוריטים) (ופתוחה לאנרגיה, אבל זה לא רלוונטי לדיון).
    מה שעובדות אלו אומרות זה שחומר נוטה להתפזר עם הזמן והוא לא נעלם לשום מקום. זה אומר שפלסטיק כמו כל חומר מתפזר. מתפזר לתוך המזונות (וגם מוצרי הקוסמטיקה ) שהוא מכיל/מאחסן. חום מאיץ את ההתפזרות. לכן לא כדאי למשל לקנות שישיית מים/משקה אחר שעמדה בשמש. ולא כדאי לחמם בכלים מפלסטיק. אגב, אני גם במכסה הפלסטיק המונע התזה במיקרוגל לא ממליצה להשתמש. עדיף לשים צלחת זכוכית.
    כשאנחנו מציגים למערכת האקולוגית-ביולוגית (קרי הגוף שלנו או הסביבה בה אנו חיים) חומרים שהם זרים לטבע. לא משנה מהי תרכובתם, אנחנו לא יודעים כיצד הם ישפיעו עלינו או על סביבתנו. פריאון שהיה נפוץ כגז במקררים ובספריי למינהם התגלה כמאיץ לחור באוזון. אסבסט, לא צריך להסביר, וכך עוד מוצרים סינטטיים רבים. כל מוצר כזה, לא רק שהוא עלול לפגוע לנו בבריאות באופן ישיר, אלא הוא גם עלול לפגוע במערכת האקולוגית כולה. עוד דוגמא שלא קשורה לפלסטיק אבל מעבירה את הרעיון: נמצאו בעיות פוריות בקרב אוכלוסיות דגים בים בגלל נוכחות של הורמונים למניעת הריון שהגיעו מגלולות נגד הריון דרך מערכת הביוב (90% מכל תרופה שאנו צורכים נשטפת מגופנו דרך השתן והצרכים שלנו).
    בנוסף, בעצב רב אני גם מזכירה שמחקרים רבים מקבלים מימון מחברות שיש להן אינטרס להוכיח שאין נזק בחומרים שהן עובדות איתם. אז צריך גם לקחת בעירבון מוגבל את ממצאיהם של מחקרים רבים.
    הדבר הכי נכון לעשות הוא לא לחכות שחומר מסוים יתגלה כמסרטן או כמזיק בריאותית בדרך אחרת.
    אלא לפעול לפי עיקרון הזהירות המונעת שהוזכר כאן, אך ראוי לחדד אותו ולהדגיש אותו הרבה יותר.
    זה אומר שכדאי להפחית באופן **דרסטי** את השימוש במוצרים המכילים פלסטיק או להימנע מהם כליל. וזה כולל כוסות חד-פעמיות, כלי קיבול ואחסון מזון, פחיות שימורים (שגם בהן יש ציפוי פלסטיק מבפנים), בקבוקי שתייה מפלסטיק, מוצרי קוסמטיקה באריזות פלסטיק ומוצרי קוסמטיקה המכילים חומרים סינתתיים בכלל (גם במוצרים אלו יש הרבה ואריאציות של תרכובות פלסטיק ותוצרי לוואי של תעשיית הנפט), שקיות ניילון, ניילון נצמד, נייר קוקי לאפיה. בקיצור כל מוצר שמערב פלסטיק ועלול להיכנס לנו לגוף דרך הפה או דרכי הנשימה.
    מקווה שהערותיי יכולות להועיל לקוראים.
    מאחלת בריאות לנו ולסביבה שלנו.

  • יותם

    זה שלא גילו / אין ממצאים זאת התשובה הכי טובה שיש כרגע

    הילה, את גרה בבית מעשה ידי אדם בתוך עיר מעשה ידי אדם. את חשופה באופן תמידי להמוני חומרים "שהם זרים לטבע" כלשונך.
    בהיעדר ראיות להשפעה שלילית על הבריאות, אין שום סיבה לנקוט דווקא ב-"אמצעי הזהירות" שציינת ולא בהמון אמצעים אחרים, כפופים לאותו הגיון באותה המדיה. למשל, סביר להניח שהמחשב שכתבת באמצעותו את התגובה כאן היה מונח על שולחן שלהרכבתו נעשה שימוש בדבק שמכיל פורמלדהידים, אשר משתחררים לאוויר שאת נושמת וידוע שמעל מינון מסוים מזיקים מאוד לבריאות. אמנם בשולחן הם נמצאים כנראה בכמות שאינה מזיקה לפי התקן, אבל זה שלא גילו שזה מזיק לא אומר שזה אכן לא מזיק. וכמובן יתכן שמי שקבע את התקן הושפע מעוצמתם של תאגידים בעלי אינטרס. ובכל זאת את משתמשת בשולחן. ובמחשב שעליו. ובבית שסביבו, ובבבגדים שאת לובשת, ובטלפון הנייד וברכב ועל כל צעד ושעל בקומך ובשכבך. אז למה, בעצם, דווקא פלסטיק? איזו סיבה, חוץ מאינטואיציה אישית והסחפות אחרי טרנדים של מידע חלקי או שגוי שמדי פעם שוטפים את האינטרנט, יש להקצות מחמת מיאוס את הפלסטיק ולקבל בשלווה את שאר החומרים הסינטטיים שהציוויליזציה שלנו מייצרת?

  • יחזקאל שנאן

    כתבת יפה

  • ישי

    תשובה מעולה!!!

  • עמית

    CPET

    ד"ר ברנע זהר שלום, האם כלי פלסטיק עשויים CPET הם אכן בטוחים לחימום מזון עד 180מעלות? האם בכלים מסוג זה לא מתבצעת זליגת פתלטים למזון? תודה

  • יוליה

    מוצרי אכילה לתינוקות

    שלום ד"ר ברנע
    אני אמא לילדים קטנים ובינהם תינוקות. נוהגת לחטא בקבוקי פלסטיק במיקרוגל (גם מכשיר החיטוי הוא מפלסטיק). בנוסף, משתמשת במאדה+בלנדר המשמש להכנת מזון מאודה לתינוקות. על המוצרים הנ"ל מצויין שהם ללא bpa אך הם שקופים, האם זה אומר שמצויים בהם פתאלטים?
    אשמח לתגובתך
    יוליה

  • ציון

    שימוש לשתייה חמה בכוסות נייר חד פעמיים

    מצטרף לכל השאלות ומוסיף שאלה לגבי שימוש בכוסות נייר חד פעמיים. כתבתם לגבי שימוש בתבניות נייר חד פעמיות שאינו כדאי - האם הם שונות מהכוסות?

  • מעין ברנע

    כלים חד פעמיים

    ציון שלום - תבניות וכוסות חד פעמיות הנן מוצר שצידו הפנימי מצופה בשכבה דקה של פולימר, שכן נייר איננו מתאים כחומר לנשיאת נוזלים - הוא נרטב ונקרע. את תבניות הנייר החד פעמיות אפשר להחליף בתבניות אלומיניום, כך נאמר לי על-ידי ד"ר חגית אולנובסקי שמתמחית בנושא. כוסות נייר חד פעמיות מתאימות לשימוש בתנאים מסויימים, אך כדי להשתדל ולהמעיט את השימוש הזה ולהגביל אותו וככל הניתן לבחור בכלים חד פעמיים. שוב, הכל בגבולות הסביר - כולנו מתמודדים מעת לעת בנסיבות בהן השימוש בכלי חד-פעמי הוא הפתרון שמתאים ביותר.

  • ציון

    סליחה שאני אומר אבל אין פה

    סליחה שאני אומר אבל אין פה שום תשובה, מכיוון שההנחיה פה היא כולנו זקוקים מידי פעם להשתמש בכלים חד פעמיים. אבל עדיין הפסקנו את השימוש בכוסות קלקר בגלל הפוליסטירן שיש בהם.
    לכן, אני מבקש תשובה של מידע לגבי החומרים הפלסטיים שישנם בכלים החד פעמיים מהקרטון והאם הם זולגים אל השתיה החמה.
    בנוסף, לא נענתה שאלתי הקודמת לגבי התשובה שקיבלתי - בה משתמע שעדיף להשתמש בכלים חד פעמיים מאלומיניום מאשר בחד פעמי של קרטון. שוב תודה

  • ציון

    כלומר, אם אני מבין נכון את

    כלומר, אם אני מבין נכון את התשובה, עדיף להשתמש בתבנית אלומיניום מאשר בתבנית נייר חד פעמית?
    שוב תודה

  • טל

    חימום במיקרוגל

    תודה על המידע.
    מה לגבי שימוש בכיסוי המונע התזה של אוכל במיקרוגל? הכיסויים הללו עשויים מפלסטיק.

  • מעין ברנע

    כיסויים מונעי התזה

    טל שלום,
    הבעיה העיקרית היא בחימום ארוך לטמפרטורות גובות לאורך זמן שבהן המזון מצוי במגע ישירות עם הפלסטיק. אינני מתמצאת לעומק בל הפרטים, אבל אני משערת שכיסוי שאינו במגע ישיר עם המזון, לפחות מהמוצרים שאני מכירה, אינו מהווה סיכון מיידי למזון שלנו. שיטת החימום של המיקרוגל מבוססת על רוטציה של מולקולות המים והמכסה עצמו איננו מתחמם, הוא גם לא במגע עם החומרים השומניים אליהם יש זליגה של החומרים החשודים כבעייתיים. אישית, אני עדיין משתמשת בו. אני מעבירה את המזון מכלי הפלסטיק בו אופסן במקרר אל צלחת/קערה ביתית ומכסה מעל כדי למנוע לכלוך עודף.

  • אורי

    מצטרף לשאלה של טל

    ומוסיף - מה בעצם אומר הסימון של כלי פלסטיק רבים שהם מתאימים למיקרו? (הסמל של הריבוע עם הגלים).
    האם גם איתם לא מומלץ לחמם או שלהם יש איזושהי עדיפות?
    תודה רבה

  • מעין ברנע

    אורי שלום

    אינני מתמצאת בכללי הסימון של פלסטיק. אני יודעת שיש סימון מקובל לסוג הפולימר שבו משתמשים להכנת הכלי אבל כדי לדעת האם זהו חומר שמותר במגע עם המזון או לא צריך להתמצא בתחום יותר ממני. אשמח לכתוב כתבת המשך על הנושא וללמוד יותר לעומק. כרגע הייתי בוחרת עד כמה שניתן בעקרון הזהירות המונעת, בבתים שלנו יש לרוב כלי הגשה שאינם מפלסטיק אלא עשויים זכוכית/פורצלן ומתאימים לחימום במיקרוגל. נכון, לפעמים זו קצת טרחה בהעברת המזון או שטיפת הכלים אך בעיני זו טרחה ראוייה. אם אנחנו מצויים במקום עבודה קבוע ומסודר, גם שם אפשר למצוא פתרונות. כאשר מדובר בחימום מזדמן פה ושם בשל נסיבות החיים - לא הייתי נמנעת מזה. כשם שאנחנו יוצאים אל השמש למרות הקרינה האולטרא סגולית ונושמים אוויר גם כשהוא מזוהם, אינני רואה סיכון גדול בחימום מזדמן בכלי פלסטיק. הבעיה הגדולה היא כאשר מדובר בשימוש קבוע בכלים שאינם מתאימים ושמירה למשך פרק זמן ארוך במיוחד של מזון חם מאוד כפי שהוצג בעניין שינוע מזוון לגני ילדים.