האם בקבוקי פלסטיק, פחיות משקה ואריזות מזון אחרות עלולים לגרום לנו לבעיות בריאות? אחרי שנים שבהן היה ידוע שאריזות פוליקרבונט המכילות ביספנול A עשויות לגרום לתופעות מזיקות, מתברר שגם התחליפים לא בהכרח בטוחים יותר

כבר שנים ידוע שמשקאות ממותקים אינם בריאים ובין השאר עלולים לגרום להשמנה בגלל תכולת הסוכר הגבוהה שלהם. כעת מסתמן שלא רק המשקה עצמו משמין, אלא גם בקבוק הפלסטיק עצמו – כך שהבעיה קיימת אפילו במים מינרליים נטולי קלוריות. מחקר שפורסם לאחרונה מגלה שאחד החומרים בבקבוקי השתייה מעודד גדילה של תאי שומן. לטענת החוקרים, הוא מחקה את הפעילות של הורמונים מסוימים הנמצאים באופן טבעי בגוף ולהם וכך משפיע על השמנה.

בעת האחרונה התפרסם בכתב העת Endocrinology מחקר שבו נמצא כי החומר ביספנול S (בקיצור: BPS), שנכנס לשימוש רחב בתעשיית הפלסטיק כחלופה לביספנול A המזיק (BPA), גרם לגדילת תאי שומן בתרבית שנלקחה מבני אדם. התברר שכשלוקחים תאי שומן שטרם עברו התמיינות (פרה-אדיפוציטים) וחושפים אותם לריכוז גבוה של החומר, הם עוברים תהליכים שהופכים אותם לתאי שומן בוגרים – כלומר מעודדים השמנה.

התוצאות מדאיגות, שכן הביספנול S נחשב עד כה תחליף בטוח לביספנול A, שגרם לאפקט דומה של היווצרות תאי שומן בתרביות תאי גזע ובתרביות של תאים לא ממוינים של בני אדם ועכברים. מחקרים רבים הראו ש-BPA משפיע על הבקרה הטבעית של היווצרות רקמת השומן וכך גורם להשמנה.

פלסטיק מזיק?
ביספנול A סונתז לראשונה בשנת 1891, וכבר באמצע שנות ה-30 היה ידוע שהוא מעורר פעילות הורמונלית דומה לזו של הורמון המין הנשי אסטרוגן. למרות זאת, בשנות ה-50 החלו להפיק ממנו פוליקרבונט – חומר פלסטי זול, קל, שקוף, עמיד לחום ויציב מאוד. החומר נמצא בשימוש רחב היקף בתעשיית האופטיקה, הרכב, החשמל והאלקטרוניקה, הבנייה, הרפואה והאריזה. בין השאר מצפים בו קופסאות ומכלי פח של מזון ומשקאות.

הבעיה היא שה-BPA עלול לדלוף מהאריזות לתוך המזון ומשם להגיע למערכת העיכול. למעשה, החומר כל כך נפוץ שאפשר להיחשף אליו אפילו מהאבק שבאוויר וממי השתייה שלנו. לפי המרכז לבקרה ומניעה של מחלות בארצות הברית (CDC),  כ-95 אחוז מהאמריקאים חשופים לחומר הזה ברמה זו או אחרת. מחקרים קישרו בין חשיפה לרמות סביבתיות שלו לסוכרת, השמנה, בעיות לב וכלי דם, מחלות כליה, סרטן השד, בעיות התנהגותיות ובעיות בפוריות. כמו כן קיים חשש שה-BPA יצטבר ברקמות של עוברים בשלבי ההיריון המוקדמים ויפגע בהתפתחותם.

אז איך הביספנול קשור להשמנה? רקמת השומן היא רקמה פעילה והתפתחות תאי השומן תלויה בהורמונים ובפקטורי גדילה רבים, ביניהם האסטרוגן. כיום מצטברות עדויות לכך שחשיפה לכימיקלים דמויי אסטרוגן במהלך תקופות קריטיות להתפתחות העוברית, עשויה לחולל השפעות לא רצויות על התמיינות תאי שומן ועל הגדילה אחרי הלידה. לפי הסברה, הכימיקלים האלה, וביניהם ביספנול A, משפיעים על פעילות גנים מסוימים במהלך ההתפתחות העוברית ועלולים להשליך לטווח הארוך על בריאות האדם למשך כל חייו. דרך ההשפעה ואופיה המדויק עדיין אינן ברורות מספיק.

מחקר משנת 2014 שבדק את הספרות הקיימת בנושא הקשר בין חשיפה לביספנול A לבין השמנה אצל מבוגרים הראה ממצאים סותרים. בדיקה של 18 מחקרים העלתה שבשמונה מהם נמצא קשר חיובי ומובהק בין רמות גבוהות של BPA בשתן לבין עלייה ב-BMI (מדד להשמנה), אך עשרת המחקרים האחרים לא מצאו קשר כזה. קיימת גם בעיה להסיק מסקנות מהמחקרים הקיימים שכן כולנו חשופים לביספנול ברמה זו או אחרת ואי אפשר למצוא קבוצת ביקורת מהימנה שאינה חשופה אליו כלל.

בעיית התחליפים
בעקבות הבעיות שנמצאו עם הביספנול המקורי פותחו במשך השנים תחליפים פלסטיים אחרים, שהם בעצם ביספנולים אחרים עם הבדלים דקים במבנה הכימי שלהם. הבעיה היא שהם לא נבדקו מספיק לפני שהתחילו להשתמש בהם בתעשייה.

במחקר משנת 2014 נמצא כי התחליפים ביספנול S וביספנול F פעילים מבחינה הורמונלית ממש כמו BPA ומשפיעים בצורה דומה על מערכת הרבייה, הפעילות האנזימטית ותהליכים תוך תאיים אחרים. למחקר הזה מצטרפים כאמור המחקרים שמצאו של-BPS יש השפעה על התמיינות תאי שומן אצל בני אדם ומכרסמים. השורה התחתונה היא שכאשר מחפשים תחליף לכימיקל מסוים, ראוי לבדוק את כל החומרים השייכים לאותה מחלקה ולא להחליף אותם זה בזה. כיוון שזה לא נעשה, אין כנראה בשוק כרגע תחליף ראוי ובלתי מזיק ל-BPA.

למרות הממצאים המדאיגים, יש מקום גם להרגיע – נכון להיום העמדה הרשמית של מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) היא שברמות הקיימות כרגע במזון ובאריזותיו הביספנול בטוח לצריכה. גם רשות בטיחות המזון האירופאית וארגון הבריאות הקנדי הכריזו שבחשיפה הנוכחית ה-BPA מהמזון איננו מסכן את הציבור, כולל תינוקות ופעוטות.

כמו כן, נכון להיום העדויות המחקריות הקיימות מגיעות ברובן מניסויי מבחנה וניסויים בחיות מעבדה, ולא מניסויים קליניים בגוף האנושי החי. נותר לכל אדם להחליט בעצמו אם העדויות הללו מספיקות לו על מנת לנסות להפחית את החשיפה שלו לאריזות הפלסטיק עתירות הביספנול, או לבטוח בארגוני הבריאות שאכן בדקו את הדברים לעומקם לפני שהציגו את עמדותיהם בנושא.

תגובה אחת

  • ברוך זיסר

    בקבוקי הפלסטיק של המים המינרלים

    מאמר בנושא הועלה באתר טיפה טק לפני למעלה משנה!
    מאוד מעניין!! כי יש עוד מאמרים מעניינים שגם מהם ניתן לשאוב רעיונות למאמרים הבאים!!
    אהבתי!