לפני שנים רבות הציעו לי חברים במכון להשתתף בתחרות: על לוח קבוע הופיעו שני אוספים של ציורים קטנים, מסומנים באותיות א' וב', וצג. לכל מתחרה היו שלושה כפתורים: א', ב' וג'. בכל כמה שניות הופיע על הצג ציור וכל אחד מהמתחרים היה צריך להחליט במהירות: אם הוא שייך לאוסף א', עליו ללחוץ על כפתור א'; אם לב' – על ב'; ואם הוא אינו שייך לאף אחד מהשניים – ללחוץ על ג'. פשוט למדי.
תהיתי מדוע חייכו חבריי, ועד מהרה גיליתי את הסיבה – יריבתי, התברר, היא קופת בבון! אחרי התדהמה הראשונית אמרתי לעצמי שאף על פי שטוענים שיש לנו מוצא משותף, הרי שלי יש יתרון אבולוציוני מדהים. רחמיי נכמרו על הקופה המסכנה, עם מוחה הקטן יחסית לפאר היצירה האבולוציוני – האדם. ואכן, הבבונה ישבה באדישות מול הצג, ראשה מופנה הצדה, בתנוחה של "זה המצב. מה אני יכולה לעשות?"
התחרות החלה והסתיימה חיש מהר בתוצאה הצפויה 0:20. מה שלא היה צפוי הוא שהפער החד-צדדי היה לטובת... הקופה. לא הועילה התעקשותי לנקמה. תחרות אחרי תחרות יצאתי מבויש, ופעם אחת ויחידה התנחמתי שהיא זכתה רק 2:18. אני חושד שהיא פשוט ריחמה עלי.
לפני שבועות אחדים הכרתי בסרט דוקומנטרי את צ'ייסר, אולי החכמה בכלבות העולם. לצ'ייסר הייתה ערימה של מאות צעצועים ולכל צעצוע שם. כשבעליה היה אומר לה, "צ'ייסר, הביאי לי את איינשטיין", צ'ייסר היתה נוברת בערמה עד שמצאה את הצעצוע ששמו איינשטיין ומביאה אותו. לאחר מכן עשו איתה ניסיון מרתק: מאחורי קיר הושמו עשרה צעצועים, תשעה מהם מהערימה המוכרת ואחד חדש שעדיין לא קיבל שם. תחילה היא התבקשה להביא צעצוע מוכר, נניח "ניוטון", והיא הלכה והביאה אותו בשמחה. אבל אחר כך ביקשו ממנה להביא את "דארווין" – שם בלתי מוכר לה. היא היססה, הלכה, חזרה, שוב ושוב, נבוכה, עד שלבסוף – היא חזרה.
עם הצעצוע החדש!
והנה הקישור לסרטון: הכלבה החכמה צ'ייסר
ועתה אני מציב בפניכם אתגר: איך אפשר לפרש את שני הסיפורים, ולאיזה יכולות לוגיות מסוגלות החיות הכביכול-פרימיטיביות האלה? נשווה את הערכותינו בבלוג הבא.
כל טוב!
אמנון ז'קוב
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
