בעולם המיקרוסקופי, מאורעות פיסקליים המתרחשים במרחק זה מזה משפיעים מיידית זה על זה, למרות המרחק המפריד ביניהם (אין זה משנה מה המרחק, אפילו מליוני שנות אור).
לכאורה, עובדה זו נוגדת לעקרון הלוקאליות הקלאסי. עקרון הלוקאליות בעצם אומר שאם נשנה משהו במערכת כלשהי, אין זה ישפיע מייד על מערכת אחרת הנמצאת במקום אחר. בטבע, מהירות האור, C, היא חסם עליון למהירות ההשפעה בין מערכות יחוס שונות ובכלל זה, גם מידע לא יכול לעבור חסם זה.
על כן, יש פה מעין פרדוקס, שכן תוצאות התורת הקוונטים סותרות, לכאורה, את תורת היחסות.

בעולם המיקרוסקופי, אותו מתארת מכניקת הקוונטים, קיימת תופעה הנקראת שזירה קוונטית (Quantum Entanglement). על פי תופעת השזירה, חלקיקים מתוארים בהתייחסות אחד לשני על אף העובדה שחלקיקים אלו מרוחקים אחד מהשני. אין אפשרות לתאר מצב עניינים זה בעזרת הפיסיקה הקלאסית וזו תופעה קוונטית מובהקת. שזירה קוונטית מאפשרת למעשה תיאום בתכונות הפיסיקליות של חלקיקים מרוחקים.
בתורת הקוונטים, אנו נעזרים בפונקציית הגל, על מנת לתאר את כל מרכיבי המערכת אותה אנו חוקרים ובעזרת פונקצית הגל אנו מתארים את תופעת השזירות.

הניסוי המפורסם שמראה סתירה זו הינו ניסוי ה EPR (איינשטין, פודולסקי, רוזן):
בניסוי זה, שני חלקיקים נשלחים לשני מקומות רחוקים מאוד זה מזה ולאחר מכן אנו מבצעים מדידה על אחד מהם.
התוצאה המפתיעה, על פי התורה הקוונטית, הינה שפונקציית הגל של החלקיק השני תקרוס מיד משום שהיא שזורה לפונקצית הגל של החלקיק הראשון. אבל אם ישנה קריסה מיידית של פונקציית הגל הדבר מהווה השפעה בזמן אפס בין 2 מאורעות. פרדוקס שעומד בסתירה לעקרון הלוקאלית שמתאפיין בחסם עליון למהירות העברת מידע (C).
אנו מגלים שקריסת המצב הקוונטי מתקדמת במרחב במהירות העוברת את C, מהירות האור.
אך חשוב להדגיש שהתקדמות זו אין בה בכדי להעביר מידע, שכן מידע אינו עובר את מהירות האור C.


ניסוי ה EPR.

במכניקה הקוונטית, ברגע שאנו מבצעים מדידה על חלקיק מסויים, פוטון לדוגמא, אנו אומרים כי פונקציית הגל קרסה ברגע שאנו מבצעים את המדידה, הדבר בא לידי ביטוי בחלקיק נוסף במערכת!
אך כפי שהערנו, מבלי להכנס לפרטים (שהם מעבר לרמה של תשובה בסיסית), תופעת השזירות אין בה בכדי להעביר מידע בזמן אפס, ועל כן תופעה זו אינה סותרת את תורת היחסות ובכלל זה את האפשרות להעביר מידע במהירות הגבוהה מ C.

הנקודה החשובה כאן היא שעלינו להבין שהחשיבה ה"יום-יומית" שלנו אינה מתאימה לתורת הקוונטים והיא זאת שגורמת לנו "לטעות". לכן עלינו לשנות את הרגלי החשיבה שלנו כשאנו באים לתאר את העולם הקוונטי. ברמה המיקרוסקופית עלינו לסגל לעצמנו הרגלי חשיבה חדשים המנוגדים לאינטואיציה שלנו.
למעשה, בעולם המיקרוסקופי אנחנו לא יכולים לדבר על חלקיקים וגלים. מה שכן יש זה מדידה! אנו מדברים רק על מדידות ובכלל זה תצפית שכן גם תצפית הינה מדידה.
מה שתורת הקוונטים אומרת לנו בעצם זה שכל העולם שלנו הוא אינו אלא סידרה של מדידות ותצפיות.
זוהי החשיבה שעלינו לסגל לעצמנו בבואנו לתאר אלקטרונים, פוטונים וכד'.

דבר נוסף וחשוב היא העובדה שהמדידה עצמה משפיעה על המערכת שבה מבוצעת המדידה. ובכלל זה שתוצאה של מדידה נוספת תהיה תלויה במדידה הקודמת ובתוצאה שלה. ברמה המיקרוסקופית, יש חשיבות רבה לסדר של ביצוע המדידות. אם למשל נמדוד את מהירותו של חלקיק ואחר-כך את נמדוד את מקומו, התוצאה תהיה, בדרך-כלל, שונה מאשר אם קודם נמדוד את מקומו ורק אחר כך את מהירותו.
על פי תורת הקוונטים, אין "החלקיק" דבר מוגדר, שניתן לבצע עליו תצפיות ומדידות.
"החלקיק", לדוגמא אלקטרון, הינו בעצם רק אוסף של נתונים סטטיסטיים, שנובעים ממדידה קודמת. אוסף של נתונים שאומר לנו מה הסיכוי שמדידה, שאנו עומדים לבצע, תיתן תוצאה מסויימת.

מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע   

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

5 תגובות

  • ישראל

    מה הופך שני חלקיקים ל"זוג"?

    מה הוא "זוג חלקיקים"? מה הסיבה ל"זוגיות" שלהם? מה הופך את החלקיקים האלה ל"זוג"? מה "זִיוֵג" אותם? במה מתבטא היותם "זוג"? מה משמר את ה"זוגיות" שלהם? אה, ומניין הביטחון הזה ש"אירועים פיזיקליים המתרחשים במרחק זה מזה משפיעים מיידית זה על זה" גם במרחקים של "מיליוני שנות אור"?

  • נועם

    מדוע אי אפשר להעביר מידע דרך

    מדוע אי אפשר להעביר מידע דרך המדידות למשל באופן הבא:
    זוגות של חלקיקים שזורים ישלחו למקומות מרוחקים זה מזה, שבשניהם מונח ציוד של "ניסוי שני החריצים".
    הנסיין במקום אחד יחליט באופן עצמאי האם להניח ציוד מדידה על יד אחד משני החריצים שלו.
    אם יניח את הציוד, התוצאה תהיה שבשני המקומות המרוחקים לא תתקבל תמונת התאבכות, וכך הנסיין שבצד השני ידע באופן מיידי האם הראשון הניח ציוד מדידה או לא.

  • גלית

    "למה אין זה נחשב "מידע" העובר את מהירות האור"?

    חלקיקים שזורים משפיעים אחד על השני מכל מרחק אפילו של מיליוני שנות אור.
    הספינים שלהם יהיו מתואמים במדויק ונראה שה"מידע" כביכול עבר באפס זמן ,
    אך האם עבר "מידע"?

    אם כן, כיצד מוגדר "מידע" ?
    חומר ואנרגיה העוברים ממקום למקום במעברם יכולים להעביר "מידע".
    האלקטרונים במכשירי חשמל,אינטרנט,מחשבים, מעבירים מידע, פוטונים מעבירים "מידע" מתחנת השידור אל מקלטי הרדיו שלנו (גלי רדיו הם גלים אלקטרומגנטיים),

    אולם, בין חלקיקים שזורים לא עבר "מידע" מן הסוג הנ"ל, ושום דבר לא נע ביניהם.
    בין הפוטונים/אלקטרונים לא עבר חומר או אנרגיה ולכן אין משהו שאפשר למדוד.

    וכך כוונתה של תורת היחסות הפרטית באומרה , כי שום דבר לא עובר את מהירות האור הכוונה היא, בתחום החומר המוכר לנו.

    במדידת הספין סביב ציר מסוים של פוטון/אלקטרון הנע לכיוון מנוגד תוצג תוצאה הנראית כמשפיעה בו זמנית על הפוטון השני, אך שום "מידע" לא עבר ביניהם ולכן אין הוא מוגדר כ"מידע" העובר את מהירות האור. (גלית)

  • גלית

    המשך להסבר שלי המובא בתגובה לעיל על "מידע" ומהירות האור:

    EPR הכירו בתופעה המתרחשת בחלקיקים שזורים בה מתבצעת ריאקציה בו זמנית דומה בין שני החלקיקים.
    אולם, ניסו לתת הסבר שונה לתופעה ,כלומר להראות שאין השפעת גומלין בין שניהם מרחוק, אלא החלקיקים מאופיינים בתכונות מסוימות.

    טענתם, לחלקיקים שזורים יש מקום מוגדר ומהירות מוגדרת בכל רגע נתון בזמן.
    לדעתם, במערכות פיזיקליות בהן נערכות מדידות , מתקבלים ערכים מוגדרים כמו תנע ומקום , כלומר חלקיק שנמדד ומגלים את מקומו , זה היה מקומו גם לפני המדידה ולא המדידה עצמה יצרה את מיקומו הנוכחי.

    לכאן נכנס המושג: אלמנט של המציאות המציג מציאות אובייקטיבית וכך גם מקום האלקטרון והתנע שלו שייכים לערכים מוגדרים.
    (וזאת בניגוד לעמדתו של בוהר, לפיה מקום האלקטרון מוגדר רק כאשר נעשתה מדידה שלו.)

    EPR רצו להוכיח שכל השפעה בין חלקיקים שזורים, הינה תוצאה של השפעה לוקאלית והתכונות קיימות מלכתחילה בחלקיקים אלה ולפיכך אין כאן השפעת גומלין של חלקיק אחד על החלקיק המקביל לו מרחוק וכך אין סתירה לתורת היחסות הפרטית של התפשטות פיזיקלית במרחב הגדולה ממהירות האור.

  • אילן

    שאלת הבהרה

    הבנתי שאפשר לגרום לחלקיק לאבד את פונקצית הגל , ע"י מדידה או בשיטה אחרת . מה שחשוב שעמית שלי מחליט מתי למדוד וברגע שימדוד אז פונקצית הגל תקרוס. בהנחה שיש לנו כמה מכשירי מדידה, העמית שנמצא רחוק ממני, יכול לבצע קריסה של פוקצית הגל בחלקיקים , בחלק מהמכשרים, על פי רצונו, כך שאני בצד השני אראה באופן בינארי מה קרס. וזאת השאלה:
    האם אני יכול לנטר את רגע הקריסה של חלקיק, הרחוק שנות אור ממני, באמצעות חלקיק הנמצא לידי, בהתאם לקריסת פונקצית הגל שעמית בצד השני החליט לעשות? אם כן, אז אפשר להעביר מידע.