השאלה המקורית: אשמח לקבל אינפורמציה על שני מרכזי הדיבור, מה הקשר ביניהם ומה יודעים על התפקידים שלהם ועל דרך פעולתם? דקל
דקל שלום,
יש אזורים רבים במוח שקשורים לדיבור, אבל אני מניח שכוונתך לאזור ברוקה ולאזור ורניקה, שכל אחד מהם אחראי על היבטים אחרים של הדיבור האנושי. בעוד שאזור ברוקה אחראי על יצירה של שפה ושל מילים מדוברות, אזור ורניקה ממלא תפקיד חשוב בהבנת שפה מדוברת וכתובה.
אזור ברוקה
אזור ברוקה נמצא אצל רוב האנשים באונה המצחית של ההמיספרה הדומיננטית (בדרך כלל השמאלית). הוא נמצא לפני החלק של אזור התנועה העיקרי שאחראי על הפעלת שרירי הדיבור ושולט על שרירי הדיבור ועל השטף השפתי בהפקת הדיבור. היכולת שלו לעשות את זה נובעת מכך שהוא מכיל זיכרונות על דפוסי תנועה של שרירים שמייצרים מילים.
פול פייר ברוקה | צילום: ויקיפדיה
האזור נקרא על שם הרופא הצרפתי בן המאה ה-19 פול פייר ברוקה, שגילה אותו כשחקר חולי אפזיה – תופעה שמתבטאת בחוסר יכולת לדבר. בייחוד עניין אותו חולה מסוים שהבין ללא דופי שפה מדוברת אך הוציא מפיו מילה אחת ויחידה, וגם היא חסרת משמעות. אחרי מותו של החולה ניתח ברוקה את מוחו וגילו פגיעה משמעותית באזור הקדמי שמאלי של קליפת המוח. מכאן הסיק שהאזור הזה אחראי על יכולת הדיבור.
אזור ורניקה
כמו ברוקה, גם אזור ורניקה נמצא בהמיספרה הדומיננטית, אבל דווקא בצד האחורי של האונה הרקתית, שמעבדת קלט חושי ראייתי ושמיעתי בעיקר. לאחר שהתפרסם מחקרו של ברוקה חיפש הנוירולוג הגרמני קרל ורניקה אזורים נוספים במוח שקשורים בדיבור ובדק גם הוא אנשים שסבלו מאפזיה. במקרה שלו האפזיה התבטאה בקושי להבין שפה מדוברת וכתובה, בלי פגיעה ביכולת הפיזית לדבר כמו שקורה לחולי אפזיית ברוקה.
בניגוד לאזור ברוקה, אזור ורניקה אינו מכיל זיכרונות של דפוסי תנועה, אלא דווקא של צלילי מילים שמאפשרים לנו לזהות את המילים שאנחנו שומעים. כיוון שהבנת המילים המדוברות קשורה להעברה של המידע מאזורי העיבוד השמיעתי הראשוני בקליפת המוח, יש קשרים גם בין האזור זה לאזור ורניקה. גם שפה כתובה מעובדת באיזור ורניקה, ולכן הוא מקושר גם לאזור הראייה.
קרל ורניקה | צילום: ויקיפדיה
היכולת לייצר דיבור תקין ובעל משמעות תלויה כמובן גם בהבנת השפה, ולכן אזורי ברוקה וורניקה מחוברים ביניהם ברצועה של סיבים עצביים שנקראת Arcuate fasciculus, והמכלול כולו נקרא אזור פריסילביאן.
אפזיית ברוקה לעומת אפזיית ורניקה
אפזיית ברוקה מכונה גם "אפזיה אקספרסיבית" ומתבטאת ב"דיבור טלגרפי", חזרה על מילים בודדות וקושי ביצירת משפטים, אף על פי שהסובלים ממנה מבינים היטב שפה מדוברת וכתובה.נראה שהם יודעים מה הם רוצים לומר אך מתקשים להוציא זאת אל הפועל. גם האינטונציה וההטעמה (כלומר, מלעיל או מלרע) נפגמות, שטף הדיבור לקוי מאוד ובולט שהם אינם משתמשים במילות קישור במשפט. חומרת האפזיה אינה אחידה. במקרים הקיצוניים ביותר, כמו זה שחקר ברוקה, החולים מסוגלים להוציא מפיהם מילה אחת בלבד.
מקומם של אזורי ורניקה וברוקה במוח | תרשים: ויקיפדיה
אפזיית ורניקה, לעומת זאת, מכונה "אפזיה רצפטיבית" והסובלים ממנה מדברים בצורה ברורה ושוטפת, הקצב והאינטונציה שלהם תקינים לחלוטין וכך גם התחביר והדקדוק – אבל התוכן חסר משמעות. מאחר שהבנת השפה שלהם לקויה, חלק גדול מהדיבור השוטף שלהם מובן רק להם, ולא למי ששומעים אותם. החולים עצמם משוכנעים שהם מדברים לעניין, עד כדי כך שלעתים קרובות הם אף אינם מודעים לכך שהדיבור שלהם בלתי מובן לאחרים.
גורמים לאפזיות ודרכי טיפול
שני סוגי האפזיות נגרמים מנזק נוירולוגי לאזור ספציפי במוח או לסביבתו, בעקבות שבץ מוחי (בדרך כלל), דימום מוחי, גידול או טראומה למוח. באפזיה רצפטיבית קשה לטפל, משום שרוב החולים בה אינם מודעים לעצם קיומה. גם לאפזיה אקספרסיבית אין טיפול לסטנדרטי, אולם כמה שיטות נחקרות כעת במטרה לקבוע מהי הטובה מביניהן. הן כוללות טיפולי דיבור, טיפולים תרופתיים ועירור מגנטי של אזורים מסוימים בקליפת המוח שיעיל גם לטיפול בדיכאון.
בומרנג – בחזרה אליך
אזור ורניקה ואזור ברוקה הם דוגמאות לאזורים שקשורים לביצוע פעולה מסוימת, שאחד מהם מקבל את הקלט הדרוש לביצועה והשני אחראי על הוצאתה לפועל. נסה למצוא דוגמה נוספת לשני אזורים במוח עם יחסי גומלין דומים.
