סיומו של שעון הקיץ מעלה את השאלה מה היתרונות והחסרונות של השיטה הזו. האם שעון הקיץ אכן מביא לחיסכון בחשמל? מה קורה בכבישים? ומה עם ההשפעות על הבריאות?

הלילה הסתיים שעון הקיץ בישראל והזזנו את השעון שעה אחורה. האם שעת השינה שהרווחנו שווה את החושך שיתחיל לרדת מוקדם יותר? ומה בכלל ההגיון מאחורי הטקס של החלפת השעה פעמיים בשנה?

בשנת 1784 כתב בנג'מין פרנקלין, שהיה אז שגריר ארצות הברית בצרפת, מכתב לעיתון The Journal of Paris, והציע בו לצרפתים הצעת ייעול: במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה, כדאי לקום עם הזריחה וללכת לישון מוקדם. בצורה כזו, חישב פרנקלין, יוכלו הצרפתים לחסוך בכל שנה כ-29 מיליון ק"ג של שעווה לייצור נרות. זה בדיוק ההיגיון מאחורי הזזת השעון: התאמת שעות הערנות של האזרחים לשעות זריחת השמש כדי לחסוך אנרגיה המתבזבזת על תאורה. בקיץ יש יותר שעות אור ביממה, לכן כדאי לקום מוקדם יותר כדי לא לבזבז זמן אור יקר בשינה, וכך גם להרוויח שעת אור נוספת בערב.

בישראל, בשל מקומה הגיאוגרפי, בשיא הקיץ השמש זורחת כשעתיים מוקדם יותר מאשר בשיא החורף, כך שאם לא היינו מזיזים את השעון השמש הייתה זורחת ביוני בסביבות 4:30 בבוקר. אדם שמתעורר כל יום ב-6:00, לדוגמה, היה מאבד לפיכך שעה וחצי של אור. הזזת השעון בקיץ גורמת לכך שבמקום זאת, השמש זורחת בסביבות 5:30. לעומת זאת, אם גם בחורף היינו מאמצים את אזור הזמן הזה היתה השמש זורחת בינואר בערך בשעה שבע וחצי בבוקר – וכך המשכימים היו קמים בחושך.  

שעון הקיץ אומץ לראשונה בגרמניה ובבריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה, אז כל חיסכון כלכלי למשק היה קריטי. אבל האם בימינו החיסכון באנרגיית תאורה מצדיק את כל הבלגן?

בהתחשב בנתח שתופסים משקי הבית מתוך כלל צריכת האנרגיה במשק, ובנתח שהתאורה תופסת מתוך האנרגיה הנצרכת, חוקרים מקנדה העריכו את החיסכון בעקבות המעבר לשעון קיץ בכחצי אחוז מסך האנרגיה החשמלית הנצרכת בשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל זה בערך החיסכון שהושג בעקבות כניסתן של נורות חסכוניות לשוק, למשל.

עם זאת, חוקרים אחרים מצביעים על כך שבשעון קיץ, אנשים חוזרים מהעבודה בשעות מוארות וחמות יותר, ולכן מפעילים יותר את מזגני האוויר, מה שעלול לקזז את החיסכון באנרגיית תאורה ואף לעלות עליו. אם חושבים לא רק על אנרגיה חשמלית, אלא גם על דלק, המחיר של שעון הקיץ מטפס עוד: מאחר שאנשים נמצאים בבית שעה נוספת בשעות האור, הם נוטים לנסוע יותר ולצרוך דלק רב יותר.

מחקרים אחרים מאירים את ההשלכות של הזזת השעון על בריאות הציבור: שעות אור רבות יותר מעודדות ביצוע פעילות גופנית, ועוזרות בייצורו של ויטמין D בגוף. מצד שני, השמש גם מסרטנת, ושינויי השעה הדו-שנתיים מפריעים לשינה ומעלים את הסיכון להתקפי לב.

ומה אם היינו נשארים עם שעון קיץ כל השנה? מי צריך בעצם שעון חורף? עבור מי שאינו משכים קום אלא מתעורר בסביבות 8-7 זה עשוי להישמע רעיון טוב – להתעורר עם השמש ולהנות משעת שמש נוספת בערב. יש אפילו תנועות שקוראות בדיוק לכך בכל רחבי העולם. בשנת 2011 רוסיה ביטלה את שעון החורף לטובת קיץ נצחי . אך בשנת 2014 החזיר אותו הנשיא פוטין בעקבות חוסר שביעות רצון ציבורית. אזרחים שנדרשים להשכים קום התלוננו כי עליהם להתעורר בחשיכה. המתנגדים גם טענו כי שעון הקיץ גורם לעלייה במספר תאונות הדרכים בשעות הבוקר האפלוליות.

אז מה עדיף, שעון קיץ כל השנה? רק בקיץ? ואולי בכלל לא? נראה שהתשובה היא עניין אישי, המושפע מסדר היום, פעילויות הפנאי, ושעות הפעילות המועדפות על כל אחד מאיתנו. באשר ליתרונות האובייקטיביים, עולם המחקר חלוק בדעתו. ישנה הסכמה ששעון הקיץ מביא לחסכון באנרגיית תאורה, אבל ההשפעה הכוללת שנויה במחלוקת. בינתיים, לנו נותר לזכור להזיז את השעון.  

7 תגובות

  • אדם חושב

    זו אופנה, ואולי הגיע הזמן שתחלוף כבר

    תודה לכותב, שציין גם את הנזקים הבריאותיים של טלטולי השעון. לזה יש אולי להוסיף איזה שיבוש של תחושת זמן (דזאוריינטציה של זמן).
    בעידן שבו השעות גמישות יותר מאשר אי פעם, נראה שיש פחות ופחות צורך לכנות שעה בשם של שעה קודמת/מאוחרת, וניתן לחזור למודעות הקודמת של שעות קיץ ושעות חורף. כך בקיץ נתחיל את היום מוקדם יותר, ומה שחשוב לא פחות - מבחירה אישית, מבלי להרגיש לחץ-זמן.
    במקרה שלנו, הבחירה היא בין איחור של 20 דקות (שעון לפי אזורי זמן בשעות עגולות), או - הקדמה של 40 דקות (+1), ואולי בכלל ממוצע - מה שיוצא הכי מדויק (אי דיוק של 10 דקות) - יש מקומות כאלה של פער זמנים של מחצית השעה - והעיקר: ללא כפיית טלטולים מלאכותיים.

  • סערון

    למה לא שעון קיץ כל השנה ?

    איזה טמטום השעון חורף הזה
    שעה 5 בערב כבר חושך מצרים....!!!
    יש כל כך הרבה סיבות לשעון קיץ כל השנה במדינה כמו שלנו עם 5 ימים בקושי של גשם.
    .
    אין סיבה 1 הגיונית לשעון חורף.
    (חוץ מהאנשים המוזרים שרוצים שהילדים ישבו מול המחשב ובטלויזיה כל היום כי אין להם כוח לצאת איתם החוצה)

  • רפאל

    מה עם האפשרות של שעון חורף כל

    מה עם האפשרות של שעון חורף כל השנה?
    יש את השיקול של ילדים קטנים שלא רוצים לישון כשיש אור, ושעון חורף בקיץ (כלומר +2) היה גורם לחושך מוקדם יותר.
    אפשר להתייחס לזה כך: זה לא שהשעות זזות, אלא שבקיץ יש יותר שעות אור. ולכן אפשר להחליט האם מוסיפים את זה לפני היום, כלומר השמש זורחת ב 4:30, או לאחרי היום שהשמש שוקעת שעה מאוחר יותר.
    לדעתי שעון חורף יותר ידידותי, ולא צריך לעשות כל מאמץ בשביל הכלכלה. הכלכלה נועדה לשרת אותנו ולא להיפך.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל כורם

    תשובה

    היי רפאל,
    אני מסכימה איתך - בחורף יש פחות שעות אור וצריך להחליט איך מחלקים אותן על פני היום. יש שיקולים לכאן ולכאן וכמו שכתבתי, התועלת של כל אחד מהפתרונות היא גם עניין אישי המושפע מסדר היום, ושעות הפעילות המועדפות על כל אחד. באופן אישי גם אני הייתי מעדיפה שעון חורף כל השנה.

  • אנונימי

    כשכותבים בגוף כתבה כזאת

    כשכותבים בגוף כתבה כזאת הסברים המלווים ב"מזיזים את השעון", היה מצופה לכתוב אם לאחור או קדימה. ההסברים לא ברורים, מתי יוצא שעה יותר אור בבוקר באיזה מן השעונים? מתי בערב? לא מספיק לכתוב :"כשמזיזים את השעון" הבוקר... הכוונה לאיזה מן השעונים??

  • אנונימי

    "אם לא היינו מזיזים את השעון"

    "אם לא היינו מזיזים את השעון" לאן? לשעון קיתץ או שעון חורף?? כתבה חשובה ומעניינת אבל חסר עוד מידע בניסוח

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל כורם

    הבהרה

    שלום ותודה על התגובות.
    בשעון החורף אנו עובדים לפי אזור הזמן הגאוגרפי של ישראל שהוא שעתיים לפני הזמן האוניברסלי (UTC+2). כשעוברים לשעון קיץ מעבירים את השעון שעה קדימה, כך שעוברים לאיזור זמן של שלוש שעות לפני הזמן האוניברסלי (UTC+3). זה גורם לכך שבשיא הקיץ השמש זורחת ב-5:30, ולא ב-4:30 כפי שהיה אם לא היינו מזיזים את השעון שעה קדימה, כלומר נשארים בשעון חורף.
    לעומת זאת אם היינו עובדים כל השנה לפי שעון קיץ, כלומר לפי איזור זמן UTC+3, השמש היתה זורחת בשיא החורף ב-7 וחצי בבוקר (ולא ב-6 וחצי כמו עכשיו).
    מקווה שזה ברור יותר עכשיו.