חברה אמריקאית השלימה בהצלחה נחיתה רכה שלישית של טיל לשיגור חלליות – צעד נוסף לקראת פיתוח טיסות תיירות לגבול החלל

חברת "בלו אוריגי'ן" (Blue Origin) עשתה זאת שוב. טיל ששיגרה בסוף השבוע השלים בהצלחה נחיתה אנכית, לאחר שהביא חללית לא מאוישת לגבול החלל החיצון. זו הנחיתה האנכית השלישית ברציפות שהחברה משלימה בתוך פחות מחצי שנה עם אותו טיל.

מערכת השיגור של בלו אוריג'ין נושאת את השם New Shepard, על שמו של אלן שפרד, שהיה האמריקאי הראשון בחלל ולאחר מכן האדם החמישי שדרך על הירח, כמפקד החללית אפולו 14. כמו הטיסה ההיסטורית של שפרד במאי 1961, גם החללית הקרויה על שמו אינה מיועדת להגיע למסלול סביב כדור הארץ, אלא רק לבקר בגבול החלל, בגובה של כמאה ק"מ, ואז לנחות.

המערכת מתוכננת להביא תיירים אל גבול החלל. בתא הנוסעים של החללית יש מקום לשישה אנשים. הטיל מביא אותה לגובה של כמאה ק"מ, ואז נפרד ממנה ונופל בחזרה. החללית מרחפת כמה דקות בחוסר כבידה ונופלת בחזרה לכדור הארץ. מצנחים גדולים מנחיתים אותה ברכות לא הרחק מאתר השיגור.

הטיל עצמו נופל נפילה חופשית ומפעיל שוב את מנועיו זמן קצר לפני שהוא מגיע לקרקע. מערכת איזון מוודאת שהוא יישאר אנכי, והמנוע הרקטי מאז את מהירות נפילתו עד שהוא נוגע בקרקע במהירות של כשמונה קמ"ש בלבד.

לאחר כישלון הנחיתה האופקית של הטיל New Shepard הראשון, באפריל 2015, השלימה החברה נחיתה מוצלחת של הטיל השני בנובמבר של אותה שנה. הטיל והחללית מוחזרו והוכנו לשיגור נוסף, וכעבור 61 יום, בינואר 2016, שוגרו שוב בהצלחה.

בניסוי האחרון שוב נעשה שימוש בטיל הממוחזר, והפעם החליטו בחברה להעמיד את הביצועים של מנועיו במבחן מחמיר. הם הופעלו מחדש בגובה של כקילומטר אחד בלבד, רק שש שניות לפני מועד הפגיעה של הטיל בקרקע אילו היה ממשיך בנפילה החופשית. הניסוי הוכתר בהצלחה וסלל את הדרך לניסויים הבאים. החברה מתכננת להתחיל בטיסות ניסוי מאוישות כבר בשנה הבאה.

ההתקדמות בניסויים מציבה את בלו אוריג'ין בחזית המאבק על פיתוח תחום תיירות החלל. החברה שבבעלות איל ההון ג'ף בזוס (Bezos) וחברת "אמאזון", מתכוונת להתחיל להפעיל טיסות תיור לגבול החלל כבר ב-2018.

טיסות קצרות ויקרות
החלוצה העיקרית בתחום התיירות לחלל הייתה חברת "וירג'ין", שתכננה מודל שונה מעט. לפי התוכנית שלהם, חללית קטנה המיועד לכשישה נוסעים תשוגר ממטוס מיוחד שיישא אותה לגובה של כ-18 ק"מ. משם היא תגיע בכוח מנועים רקטיים לגבול החלל, ולאחר שהיה קצרה בחוסר כבידה תחזור לקרקע כמו דאון ונוחתת על מסלול.

וירג'ין כבר התחילה לשווק טיסות עתידיות במחיר של כרבע מיליון דולר לכרטיס, אך תוכניותיה התעכבו בשל התרסקות החללית בטיסת ניסוי באוקטובר 2014. אחד הטייסים נהרג, האחר נפצע קשה והחללית נהרסה כליל. בעקבות התאונה החליטה וירג'ין, בבעלות המיליארדר ריצ'רד ברנסון (Branson), לשנות את תכנון החללית ודחתה את חידוש טיסות הניסוי למועד בלתי ידוע.

מתחרה פוטנציאלית נוספת היא חברת XCOR האמריקאית, שמפתחת מטוס חלל רקטי. המטוס, Lynx, אמור לשאת טייס ונוסע אחד. הוא ממריא אופקית כמו מטוס רגיל ואז מפעיל מנוע רקטי שנושא אותו לגבול החלל ונוחת שוב כמטוס רגיל. בחברה מעריכים שיוכלו למכור כרטיס לטיסה כזאת ב-150 אלף דולר. לפי שעה הפיתוח של המטוס מתעכב, וטיסת הניסוי הראשונה של המטוס נדחתה עד אמצע 2016.


נחיתה רכה. חללית הנוסעים הריקה צונחת בטקסס | צילום: |Blue Origin

לנחות בעמידה
מרכיב הנחיתה האנכית אינו חיוני לפיתוח טיסות התיירות, אבל הוא חשוב מאוד מההיבט הכלכלי. עלותו של טיל השיגור היא כיום המרכיב העיקרי במחיר (הגבוה) של טיסות לחלל. ההתקדמות העצומה בתחומי המחשוב, האלקטרוניקה, הסוללות החכמות והננו-טכנולוגיה, הפכה את בנייתם של לוויינים קטנים וחלליות לא מאוישות למיזם שגופים קטנים יחסית יכולים לעמוד בעלויות הכרוכות בו. כעת העלות הגבוהה של השיגור היא הגורם העיקרי שמגביל גופים רבים מלהיכנס לתחום החלל.

עד עתה, כמעט כל טילי השיגור היו חד פעמיים, והתרסקו או צנחו לארץ (או לים) עם תום תפקידם. בשנים האחרונות התחילו כמה חברות לפתח ברצינות טילים שמסוגלים לנחות נחיתה רכה. כך אפשר למחזר את הטיל ולהכין אותו לשיגור חוזר בעלות נמוכה הרבה יותר מאשר בניית טיל חדש לכל טיסה, דבר שאמור לחסוך לחברות סכומי כסף ניכרים.

נוסף על בלו אוריג'ין, החברה העיקרית הפועלת בתחום הנחיתות האנכיות הרכות היא חברת SpaceX – החברה הפרטית הראשונה שהפעילה טיסות מסחריות לחלל. אחרי כמה ניסיונות כושלים להנחית את טיל השיגור שלה על הקרקע או על אסדה באוקיינוס, הצליחה החברה בדצמבר 2015 להשלים נחיתה אנכית רכה של טיל השיגור. בשונה מבלו אוריג'ין, ספייס-אקס משגרת טילים למסלול סביב כדור הארץ ולא רק לגבול החלל. פירוש הדבר שהטילים שלה גדולים וכבדים יותר, ואתגר ההנחתה האנכית מורכב יותר.

בסופו של דבר סביר להניח שאחרי ההצלחות החלוציות של החברות הראשונות בתחום, יאמצו רוב סוכנויות החלל והחברות הפרטיות את טכנולוגיית הנחיתה האנכית, משיקולים כלכליים. הדבר צפוי להוריד באופן משמעותי את מחירי הטיסות לחלל ולאפשר גם לגופים קטנים יחסית, כמו אוניברסיטאות או אפילו בתי ספר, להיכנס באופן פעיל לתחום חקר החלל. אם המחירים ימשיכו לרדת, אולי ביום מן הימים גם תיירות לחלל תהיה נגישה לרוב הציבור. הכינו את המזוודות.

0 תגובות