לקריאת הכתבה

הלטאה עם ציוד הצלילה

לטאות ממרכז אמריקה מסוגלות לשהות זמן רב מתחת למים. עכשיו התגלה שהן עושות זאת בעזרת בועת אוויר מסביב לראשן

במבט ראשון, לטאת אנוליס המים (Anolis aquaticus) לא נראית מרשימה במיוחד. זו לטאה קטנה, אפורה-מנומרת ומזכירה בצורתה את החומט שמסתובב אצלנו. אך יש לה טריק מיוחד: היא מבלה זמן רב מתחת למים, ומביאה איתה את האוויר שהיא נושמת, ממש כמו ציוד צלילה אישי.

לבעלי חוליות יבשתיים - זוחלים, עופות ויונקים - אין זימים המאפשרים להם לנשום את החמצן שבמים. אפילו היונקים שעברו לחיות במים באופן קבוע, כמו לוויתנים או פָּרות ים, נושמים אוויר. הם פשוט מסוגלים להחזיק את נשימתם למשך זמן רב מתחת למים.

לחרקים ולעכבישים שחיים במים יש את אותה בעיה – הם מסוגלים לנשום רק באוויר – אך כמה מהם מצאו לה פתרון אחר: לקחת את האוויר אל תוך המים. עכביש הפעמון (Argyroneta aquatica), למשל, מבלה  כמעט את כל זמנו מתחת למים. במקום לעצור את נשימתו הוא יוצר לעצמו "פעמון הצלילה"  בעזרת קורים מיוחדים שהוא טווה בין גבעולים של צמחי מים. הוא שוהה בתוך בועת האוויר הלכודה ברשת, ובכל גיחה החוצה מביא עוד בועית אוויר  מפני המים ומגדיל את פעמון הצלילה.

לחיפושיות מים אין פעמון צלילה, אך חלק מהן גם לוקחות איתן בועית אוויר כשהן צוללות. האוויר נצמד לשטח הפנים של החיפושית, בין הכנפיים לגוף, ומאפשר להן לבלות זמן רב יחסית מתחת למים. זבובי אגם מונו יוצרים בועה סביב כל גופם בעזרת זיפים הלוכדים את האוויר, וכך מצליחים להיכנס לאגם ולצאת ממנו "יבשושיים כמו מסמך של משרד הפטנטים", בלשונו של הסופר האמריקאי מארק טווין שצפה בהם במסעותיו.

לוקחים אוויר

אנוליס המים, מתברר, עושה משהו דומה מאוד. כבר זמן רב ידוע שהלטאות ממרכז אמריקה מסוגלות לצלול ולבלות מתחת למים זמן רב, אך חוקרים הניחו שהן פשוט לא נושמות במשך הזמן הזה, כפי שעושים היונקים הימיים וגם עופות מים כמו הפינגווין. לפני כשנתיים הבחינה החוקרת לינדסי סווירק (Swierk) מאוניברסיטת בינגהמטון בניו-יורק בלטאה שנשארה מתחת למים במשך 16 דקות, שנראו לה כזמן ארוך מדי בשביל בעל חיים קטן כל כך לעצור את נשימתו. היא החליטה לברר מה בדיוק קורה שם.

כשחזרה, מצויידת במצלמה תת-מימית, התגלה לפניה מחזה מוזר ביותר. הלטאה ישבה על קרקעית הנחל ובועת אוויר גדולה למדי הופיעה כל כמה שניות מעל חוטמה, התנפחה, ואז התכווצה בחזרה ונעלמה. כשהבועה מסביב לאפה, הלטאה נראית ממש כמו סדריק דיגורי ופלר דלאקור בסרט "הארי פוטר וגביע האש", כשיצרו את כישוף בועית הקסדה כדי שיוכלו לנשום מתחת למים.

פלור עם כישוף בועית הקסדה. צילום מסך מהסרט "הארי פוטר וגביע האש"
הלטאה נראית ממש כמו פלר דלאקור עם בועית הקסדה בסרט "הארי פוטר וגביע האש" | צילום מסך מהסרט

האם הלטאה משתמשת בבועת האוויר באופן דומה, ונושמת בעזרתה מתחת למים? זה בהחלט נראה כך, אך סווירק ועמיתיה לא יכולים להגיד איך בדיוק "ציוד הצלילה" הזה עובד. "אנחנו באמת לא יודעים הרבה על התופעה הזו עדיין, וזה הופך את זה למעניין" אמרה סווירק בראיון לאתר גיזמודו. "אני חושבת שיכול להיות ששקי אוויר נוצרים מסביב לראש ולגרון של האנוליס, ושהשאיפה והנשיפה אל תוך בועת האוויר מאפשרות "תן וקח" של אוויר טרי בין השקים האלו. או אולי יש לזה קשר לשימוש בבועת האוויר כדי להיפטר מפחמן דו-חמצני".

סרטון של סווריק ועמיתיה:

כמעט בו זמנית עם הגילוי של סווירק, נגלה מחזה דומה מאוד גם לעיניהם של ניל לוסין (Losin) ונייט דאפן (Dappen), ביולוגים ויוצרים של סרטי טבע, שצילמו מין קרוב של לטאה, אנוליס הנחלים (Anolis oxylophus), עבור סרט של הסמית'סוניאן בשם "חוקי הלטאות". בקטע שצילמו נראית לטאה כשבועה מתנפחת ומתכווצת על ראשה – בועה קטנה במקצת מזו שתיעדו סווירק וצוותה אצל אנוליס המים, אך אין ספק שמדובר באותה תופעה.

שתי התגליות נעשו באופן בלתי תלוי, אך לוסין הגיב לפוסט שכתבה סווירק בבלוג המוקדש לאנוליס והשניים מתכוונים לשתף פעולה בעתיד. עם כל כך הרבה דברים שאיננו יודעים עדיין על הלטאות הצוללות, אין ספק שתהיה די עבודה לכולם.

 

קטע מהסרט "חוק הלטאות". הנשימה מתחת למים נראית החל מדקה וארבעים: