עד לפני כ-60 שנה אנשים רבים מתו אפילו ממחלות זיהומיות פשוטות יחסית. מאז שגילו את הפניצילין – האנטיביוטיקה הראשונה – תוחלת החיים האנושית עלתה בעשרות שנים. האנטיביוטיקה הביאה איתה בשורה גדולה והצליחה לרפא מחלות רבות שעד גילויה נחשבו קשות ואף חשוכות מרפה.

אך הטבע חזק יותר מכל טיפול, וככל שהתרחב השימוש באנטיביוטיקה החלו להתפשט גם זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, בעיקר בגלל שימוש לא נכון ולא מבוקר שנעשה ב"תרופת הפלא" הזו. נכון להיום אין כמעט אנטיביוטיקה שלא קיימים זני חיידקים שעמידים לה ואפילו לשילובים שלה עם אנטיביוטיקות אחרות. אחרי הכל לפתח אנטיביוטיקה לוקח שנים בעוד שחיידק יכול לפתח עמידות תוך ימים ספורים. למרבה האירוניה החיידקים העמידים ביותר והקטלניים ביותר נמצאים דווקא בבתי החולים.

הסרטון שלפנינו מסביר על המנגנונים של התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה אצל חיידקים.

הסרטון הופק בידי ארגון הבריאות האמריקאי, FDA. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין

מי מאיתנו לא חלה מעולם במחלה דלקתית? זו יכולה להיות דלקת גרון, דלקת ריאות או סתם דלקת עיניים. הטיפול הסטנדרטי במחלות כאלו נעשה באמצעות אנטיביוטיקה. הרופא רושם את התרופה למשך שבוע עד עשרה ימים והמחלה עוברת. מוכר, נכון?

הבעיה מתחילה כשלא ממלאים את הוראות הרופא. הסימפטומים של המחלה נעלמים בדרך כלל תוך ימים ספורים, כך שחולים רבים מתפתים להפסיק את הטיפול כבר בשלב הזה או לפחות להוריד את המינון. הרי בינינו למי יש כוח לבלוע כדורים שלוש פעמים ביום – אנחנו מרגישים כבר טוב יותר, מה שאומר שרוב החיידקים כבר חוסלו. מערכת החיסון הנפלאה שלנו תפתור את הבעיה בקלי קלות.

אך לא! דווקא זה השלב הכי קריטי והכי מסוכן במחלה: זה בדיוק השלב שבו עלולים לשרוד חיידקים מעטים שהצליחו לפתח עמידות חלקית לאנטיביוטיקה ומערכת החיסון לא הספיקה להשמיד אותם. אם נפסיק את הטיפול בשלב הזה נסתכן בכך שתיווצר אצלנו מושבת חיידקים משגשגת שתורכב כולה מצאצאיהם של חיידקים שהצליחו לשרוד טיפול אנטיביוטי. וכאשר הם יתקפו מאוחר יותר אותנו, או כל אחד אחר, האנטיביוטיקה כבר לא תשפיע עליהם כמעט. לכן חשוב מאוד להישמע להוראות רופא ולא להתפתות להפסיק טיפול באמצע, ללא התייעצות עם רופא.

לעמידות לאנטיביוטיקה קיים שימוש גם במחקר. כמעט בכל שלב במחקרים של הנדסה גנטית בימינו נהוג להוסיף גן של עמידות לאנטיביוטיקה מסוימת, כדי לברור תאים שאינם נשאים של הגן.

פיתוח אנטיביוטיקה אורך עשרות שנים, בעוד שפיתוח עמידות קורה תוך ימים מעטים. אז איך מתמודדים עם הבעיה הזאת? ראשית מגבילים את השימוש באנטיביוטיקה ומחנכים את הציבור להשתמש בה נכון ולעולם לא להפסיק את הטיפול באמצע. כמו כן משתדלים לגוון את התרופות האנטיביוטיות שבהן משתמשים, כדי שגם אם חיידק פיתח עמידות לסוג מסוים של אנטיביוטיקה, הוא יחוסל על ידי סוג אחר.

בנוסף, כשמטפלים באדם חולה נוהגים להתחיל את הטיפול בו באנטיביוטיקה חלשה יחסית ומתקדמים לתרופות חזקות יותר רק אם הטיפול הזה לא משפיע. כך לא "שורפים" טיפולים יעילים. ולבסוף, הרופאים שומרים תמיד "במגירה" כמה טיפולים שנותנים אותם רק כ"נשק יום הדין", אחרי ששום דבר אחר לא עזר.