סימני חיתוך על גולגולות עתיקות עשויים להעיד שכבר בימי הפרעונים היו רופאים שניסו לרפא גידולי ראש באמצעים פולשניים
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה גילו לאחרונה פרטים חדשים על שתי גולגולות מצריות עתיקות שהיו באוסף שלהם במשך עשרות שנים. הגולגולות, שנשמרו בארכיון המוזיאון, נחקרו בעבר, אך רק עכשיו התגלו עליהן סימני חיתוך זעירים. הסימנים האלה עשויים להצביע על פרקטיקות רפואיות מתקדמות שנעשה בהן שימוש במצרים העתיקה, ואולי אפילו על ניסיונות לטפל בסרטן.
החוקרים נעזרו במיקרוסקופיה תלת-ממדית ברמת הפרדה (רזולוציה) גבוהה כדי לבחון את הגולגולות מחדש. הם גילו חתכים עדינים ביותר סביב גידולים שנמצאו בעצמות. ייתכן שיש בכך כדי להעיד שהמצרים הקדמונים לא רק זיהו גידולים סרטניים, אלא גם ניסו להסיר אותם בניתוח.
התרבות המצרית העתיקה התקיימה במשך יותר מ-3,000 שנה, עד לכיבוש הרומאי בשנת 30 לפנה"ס. היא הביאה לעולם לא רק את הפירמידות וכתב ההירוגליפים, אלא גם ידע רפואי רחב ומתקדם, שתועד בחלקו בתיאורים של ניתוחים ושימוש בצמחי מרפא אשר שרדו בטקסטים רפואיים כמו פפירוס אברס. עד כה העריכו שהיכולות הרפואיות שלהם התמקדו בעיקר בטיפול בפציעות ובמחלות זיהומיות, וכמובן תהליכים מתוחכמים של חניטה ושימור רקמות שהפכו לאחד מסימני ההיכר של התרבות הזאת.
שייכת לאישה כבת חמישים וניכרות פגיעה בעצם מגידול סרטני ופגיעה נוספת מפציעה, הכוללת סימני החלמה. גולגולת מספר E270 | מתוך Tondini et al
סרטן בעולם העתיק
עד כה סברו חוקרים שגידולים סרטניים היו תופעה נדירה למדי בעת העתיקה, בעיקר בשל תוחלת החיים הקצרה והיעדר הגורמים המסרטנים הרבים האופייניים לימינו. אך הממצאים החדשים מערערים את התפיסה הזאת ומצביעים על כך שייתכן כי הסרטן היה שכיח יותר מכפי שחשבנו. הממצאים מעלים את האפשרות שהרופאים במצרים העתיקה לא רק זיהו בהצלחה את המחלה, אלא גם ניסו להתמודד איתה במגוון דרכים, כולל ניתוחים להסרת גידולים.
עם זאת, כלל לא מובן מאליו שהחתכים שנמצאו על הגולגולות נעשו כחלק מטיפול רפואי לפני המוות. חוקרים ששוללים את מסקנות המדענים מקיימברידג' טוענים שהחתכים הללו יכולים להיות תוצאה של חקירות לאחר המוות. אם הם צודקים, מדובר בחזית חדשה לגמרי של מדע ואנתרופולוגיה.
מאחר שאין בידינו ראיה כתובה חד-משמעית לשימוש שנעשה בפרקטיקות כאלה במצרים העתיקה, החוקרים ממשיכים לדון ולהתווכח על הפרשנות המדויקת של הממצאים. בכל מקרה, דבר אחד ברור – המצרים הקדמונים הבינו את גוף האדם הרבה יותר לעומק מכפי שסברנו עד כה. הממצא החדש מרחיב את הידע שלנו על תולדות הרפואה ומעלה שאלות על היחסים בין בני אדם למחלות לאורך ההיסטוריה. למשל, איך התמודדו תרבויות עתיקות עם מחלות כמו סרטן? האם הם הבינו את השפעותיהן על הגוף? אילו שיטות טיפול הם פיתחו כדי להתמודד איתן?
הממצאים מצביעים על כך שהמצרים העתיקים ניסו להתמודד עם סרטן בדרכים מתקדמות לתקופתם, דבר המאתגר את התפיסה שהסרטן היה נדיר בעת העתיקה. המחקר הזה מעודד מחקרים נוספים על טיפולים רפואיים בעבר ועל הדרכים שבהן תרבויות העבר ניסו להתמודד עם מחלות.
