פרס נובל ברפואה או בפיזיולוגיה יוענק השנה לחוקר היפני יושינורי אושומי (Oshumi), על תגליותיו בתחום התהליך התאי הקרוי "אכילה תאית עצמית" (אוטופגיה – autophagy).
אושומי נולד ב-1945 בעיר פוקוקה, ולמד באוניברסיטת טוקיו. לאחר הדוקטורט התמחה באוניברסיטת רוקפלר בארצות הברית וחזר לאוניברסיטת טוקיו, שם עבד כעמית מחקר. ב-1986 התמנה לחוקר מן המניין באוניברסיטה. ב-1997 עבר למכון הלאומי לביולוגיה בסיסית באוקוזאקי, ומ-2004 ועד 2009 היה פרופסור באוניברסיטה למחקר מתקדם בהייאמה. מאז הוא פרופסור במכון הטכנולוגי בטוקיו.
אוטופגיה הוא תהליך שבו התא מעכל חלקים גדולים מתוכנו, לרבות אברונים שלמים, במעין בועות הקרויות וקואולות (חלוליות). בשלב הראשון נוצרות וקואולות כאלה בקרבת האברונים המיועדים להשמדה, ומקיפות את האברונים. בשלב הבא הווקואולות האלה מתאחות עם ואקולות אחרות, המכילות אנזימים חזקים, והם מפרקים את האברונים למרכיביהם, לרבות חלבונים ושומנים. אוטופאגיה חיונית לקיומם של תאים במצבים רבים כמו מחסור במזון, התגוננות מפני זיהומים התוקפים את התא, והיא חשובה גם במחלות רבות כמו פרקינסון וסרטן.
תהליך האוטופגיה זוהה כבר בשנות ה-60 של המאה שעברה, אך הבסיס הגנטי שלו וחשיבותו הפיזיולוגית לא היו ברורים. אושומי עבד בתחילת שנות ה-90 על שמרים, והתעניין באופן שבו חלבונים עוברים פירוק בוואקולות. הוא הוכיח שתהליך האוטופאגיה מתקיים בשמרים שעברו הרעבה, כתהליך לניצול יעיל של המשאבים בשמר.
לאחר מכן הצליח לבודד כ-15 גנים האחראים על מנגנון האוטופגיה. הוא הוכיח שכאשר הגנים הללו פגומים, האברונים המיועדים להריסה נאגרים בוואקולות ואינם מתפרקים. בתוך שנים ספורות של מחקר הצליח אושומי לפענח את המנגנון השלם של תהליך האוטופגיה בשמרים.
תגליותיו של אושומי פתחו צוהר לתגליות אחרות בתחום. לאחר גילוי התהליך ופענוח הגנים בשמר, יכלו חוקרים אחרים להבין כיצד התהליך מתבצע גם ביונקים ולכן גם בבני אדם. כיום נעשים ניסיונות לטפל במחלות ניווניות ובסרטן באמצעות תיקון פגמים במנגנון האוטופגיה.