הערכות חדשות מראות כי בני האדם הכחידו 12% ממיני הציפורים בעולם, ושמצב הטבע בארץ ממשיך להידרדר. אך יש גם סיבות לאופטימיות, וכולנו יכולים לעזור

הערכות חדשות על הכחדות ישנות

ציפור הדוֹדוֹ (Raphus cucullatus) תועדה לראשונה בשנת 1598, כאשר מלחים הולנדים ביקרו לראשונה באי מאוריציוס - ביתה היחיד בעולם. לא עברו מאה שנים מאז הגילוי, והדודו נכחדה מהעולם. ההולנדים צדו אותה, כרתו את היערות בהם חיה, וחמור מכך: הכניסו לאי חיות זרות כמו חזירים, קופים וחולדות אשר אכלו את מזונה ואת הביצים שלה. כיום הדודו היא סמל להכחדת בעלי חיים על ידי האדם, אך ההולנדים התקשו להאמין שבעל חיים יכול להכחד. היו אף שטענו כי הדודו לא הייתה קיימת מעולם. רק שנים מאוחר יותר נחקר סיפור ההכחדה של הדודו, בעזרת התיעוד בכתבים וכמה שרידים שהובאו לאירופה. ההוכחה החותכת לקיומה הושגה עם מציאת שלדים שלה שהיו בתהליך התאבנות.

כיום, אנו יודעים שהדודו היא ממש לא הציפור היחידה שבני האדם הכחידו. כמוה ידועים עוד מאות מיני ציפורים אשר חיו בעבר, רובם המכריע באיים מרוחקים, ונכחדו לאחר הגעת בני אדם אל האי. איים גדולים ומרוחקים מאכלסים מגוון רחב של בעלי חיים אנדמיים, אשר נמצאים רק שם, מפני ששם אבותיהם הקדמונים יכלו להתפתח בתהליך אבולוציוני נפרד מיתר האוכלוסייה שחיה ביבשות או באיים אחרים, ומותאם לתנאים הייחודיים באי. אנו יודעים על קיום אותם מינים בזכות מציאת מאובנים של 400 מהם, ותיעוד היסטורי של עוד כ-200. אך האם ישנם מיני ציפורים שהכחדנו בעבר ועוד לא גילינו? 


אנו יודעים שהדודו אינה הציפור היחידה שבני האדם הכחידו. אבל האם יש מינים שהכחדנו ואיננו יודעים עליהם? איור של דודו | Photostock-Israel / Science Photo Library

מחקר חדש טוען שהתשובה היא חיובית, ושבני אדם הכחידו כ-800 מיני ציפורים שלא מצאנו מאובנים שלהם. העצמות של ציפורים הן חלולות וקלות משקל, ולכן הן נוטות להשתמר פחות טוב כמאובנים ביחס לבעלי חוליות אחרים. נדרשים מאמצי מחקר כבירים כדי למצוא את כל מיני הציפורים שהתאבנו באי מסויים, וחלק מהמינים שנכחדו לא התאבנו מעולם. בנוסף, כמעט ולא ניתן למצוא תיעוד היסטורי של ציפורים שחיו באיים לפני שנת 1500 לספירה. לכן, ניו-זילנד היא קבוצת האיים היחידה בה חוקרים מאמינים שמיפו את כל מיני הציפורים שנכחדו. ״ההערכות שלנו עשויות להפתיע רבים, אך למעשה הן עשויות להיות הערכות חסר״, אמר רוב קוק (Cooke), מוביל המחקר, לכתב העת המדעי Nature.

החוקרים פיתחו מודל מבוסס נתונים המעריך כמה מיני ציפורים נכחדו בכל קבוצת איים בעולם. המודל בוחן עבור כל אחת מקבוצות האיים כמה מאובנים נמצאו בה ומהו המאמץ המחקרי שהושקע, את מאפייני האקלים והגודל של האיים, המגוון הביולוגי הידוע, מועד הגעת בני האדם ועוד. בהתאם לנתונים אלו, המודל מעריך כמה מינים שנכחדו לפני שנת 1500 לספירה פספסנו בכל קבוצת איים. 

יחד עם ההכחדות המוכרות שזוהו עד כה, המחקר מצא כי הכחדנו כ-12% ממיני הציפורים ב-12 אלף השנים האחרונות. נמצא ששיא ההכחדות היה לפני כ-700 שנים, כאשר אנשים הגיעו לראשונה לאיים רבים במזרח האוקיינוס השקט. גלי ההכחדות הקודמים היו ממוקדים סביב איים אליהם הגיעו לראשונה אנשים, אך כעת אנו בעיצומו של גל הכחדה כלל עולמי. לדברי קוק, ״התשובה לשאלה אם יכחדו עוד מיני ציפורים או לא תלויה רק בנו״.


״התשובה לשאלה אם יכחדו עוד מיני ציפורים או לא תלויה רק בנו״. אילוסטרציה של איך כמה ממיני הציפורים שנכחדו היו עשויים להיראות, יוצרה בעזרת בינה מלאכותית | UKCEH

מצב הטבע בישראל

הכחדת מינים היא מקרה קיצוני של פגיעה בטבע, אך מצב הטבע עשוי להשתנות באופן דרמטי גם בלעדיה. יערות ושטחים טבעיים עלולים להצטמק, אוכלוסיות בעלי חיים שלמות עלולות לקרוס, ומארג המזון להשתנות ללא היכר - כל זאת ללא הכחדה מוחלטת של מינים. לכן, חשוב להשתמש במדדים נוספים כדי להעריך את מצב הטבע, להבין את המגמות המתרחשות בו, ולשפר בהתאם את ההגנה עליו. 

לשם כך אנשי המארג, התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, עוקבים במסירות אחר הטבע בארץ כבר מספר שנים. דו״ח חדש שפורסם לאחרונה מספק תמונה של הידרדרות מתמשכת במצב המינים המקומיים. לפי ד"ר רון חן, אקולוג ורכז מדד המגוון הביולוגי במארג, "הנסיגה במדד המגוון הביולוגי היא עקבית לאורך השנים וניכרת על פני כל האזורים בישראל, ובעיקר באזורי חולות מישור החוף והחורש הים תיכוני. ההרעה נובעת בעיקר מהתמעטות השטחים הטבעיים ומהתדרדרות ברציפותם עקב קיטוע הנגרם מבינוי. תופעות אלה פוגעות בכושרן של אוכלוסיות בעלי חיים וצמחים לשרוד ולהתמודד עם אירועי קיצון, והן חשופות לפגיעה עד כדי הכחדה".


דו״ח חדש שפורסם לאחרונה מספק תמונה של הידרדרות מתמשכת במצב המינים המקומיים | המארג, התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל

לפי הדו״ח, השטח הטבעי בישראל הצטמצם בלמעלה מ-100 קמ"ר בין השנים 2015 ו-2021 לטובת בנייה, ומרבית השטח שנותר הוא מקוטע וסובל מזיהום אור. כך למשל, כמעט כל השטח צפונית לבאר שבע, כ-80 אחוזים, נמצא בקרבה של קילומטר אחד או פחות מכביש. בנוסף, תדירות השריפות בשטחים הפתוחים בישראל נמצאת במגמת עלייה, מה שפוגע מאוד במערכות האקולוגיות. כ-15% מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים-תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2015 ו-2021. משבר האקלים צפוי להחריף את מצב הטבע בישראל, לגרום לבצורות, לגלי חום ולשריפות ולפגוע במערכות האקולוגיות. בתי הגידול הצפויים להיפגע ביותר כוללים נחלים, בריכות חורף, אזורים קרירים כמו החרמון, חורשים ויערות. 

לעומת זאת, היקף השטחים המוגנים כשמורות טבע וכגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים בארץ הוא גדול יחסית: כרבע משטחה היבשתי של ישראל. כמחצית משטחי שמורות הטבע בארץ נמצאים בתוך שטחי אש פעילים, בעיקר בנגב. רק ארבעה אחוזים משטחה הימי של ישראל מוגנים כשמורות, אך זהו גידול של פי 13 ביחס למצב שהיה לפני שנת 2018. בנוסף, כיסוי הצומח בשטחים טבעיים שאינם מדבריים נמצא במגמת העלייה זה עשרות שנים. בין הגורמים לכך נמצאו הצטמצמות הרעייה, הבירוא והכריתה שעיצבו את נוף הצומח הטבעי במאות ואלפי השנים עד לקום המדינה.

המשרד להגנת הסביבה עומל בימים אלו על תוכנית לאומית להגנה על המגוון הביולוגי בארץ. לפי המשרד, על הממשלה לבצע פעולות רבות עוד לפני שנת 2030. בין הפעולות, הגברת ההגנה הישירה על שטחים טבעיים ומסדרונות אקולוגיים, שיקום מערכות אקולוגיות פגועות, וחיזוק אתרי הטבע ברשויות המקומיות.


השטח הטבעי בישראל הצטמצם בלמעלה מ-100 קמ"ר בין השנים 2015 ו-2021 לטובת בנייה. סיכום הממצאים בדו"ח החדש | המארג, התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל 

מנטרים יחד את מצב הציפורים

ניטור הטבע אינו שמור רק לחוקרים מומחים. כולנו יכולים לקחת בו חלק. איך? ספירת הציפורים השנתית למשל, מתבצעת כעת (עד סוף חודש ינואר) ומזמינה כל אחד מאיתנו להשתתף - גם אם אין לנו כל ידע קודם בנושא. כל שצריך לעשות הוא לעצור למשך עשר דקות, לפקוח עיניים, ולדווח אילו ציפורים אנו רואים או שומעים בקרבת הבית או בכל מקום אחר בארץ. ההוראות המלאות ומדריך זיהוי מקוצר נמצאים באתר החברה להגנת הטבע, והדיווח מתבצע באמצעות אפליקציה (ישומון). עבורנו זו הזדמנות להכיר טוב יותר את היופי של ציפורי ארצנו, ולעזור לשמור עליהן. עבור החוקרים, זו הזדמנות לקבל מידע רב וחשוב שקשה מאוד לאסוף בדרך אחרת.

באופן דומה, האפליקציות eBird ו-iNaturalist מאפשרות לשתף עם מדענים תצפיות של ציפורים ושל עולם הטבע בארץ ובעולם לאורך השנה, גם אם ספירת הציפורים הסתיימה. קהילת המשתתפים המגוונת עוזרת להגדיר את התצפיות שאנחנו מעלים, ללמוד על הטבע ולשמור עליו.    

ספירת הציפורים השנתית מתרחשת מאז שנת 2006 ומנוהלת על ידי על ידי המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר, יחד עם החברה להגנת הטבע הטבע ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. 

סרטון:

0 תגובות