האם קרה לכם שחלמתם בהקיץ ולא שמתם לב כמה זמן עבר? או שהייתם שקועים כל כך בתוכנית טלוויזיה עד שלא שמתם לב לדברים אחרים שקרו סביבכם?
מחקר חדש מאוניברסיטת בן גוריון מציע שאם זה קורה לכם לעיתים קרובות, יש סיכוי גבוה יותר שיהיה לכם קשה להתמודד עם חוסר שינה, ושתמשיכו לחוש עייפות אפילו אחרי שהשלמתם את שעות השינה החסרות.
את המחקר הובילה ד"ר נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, עם שירלי גורדון, ראש מדור מחקר פסיכולוגיה תעופתית בחיל האוויר. הנבדקים היו חניכים בקורס טיס ובקורס מפעילי כטב"ם (כלי טיס בלתי מאויש), תפקידים הדורשים ערנות גבוהה גם לאחר שעות רבות ללא שינה.
החוקרים בדקו את נטייתם של הנבדקים לדיסוסיאציה – "ניתוק" – בעזרת שאלון המכיל שאלות כמו אלו בתחילת הכתבה, ושאלות נוספות על הנטייה לשכוח דברים או לבצע פעולות בלי לשים לב לכך. בנוסף הם בדקו את מידת העייפות של הנבדקים במצב רגיל, לאחר זמן ממושך ללא שינה, ולאחר "שנת החלמה" בלילה הבא.
הם מצאו שדיסוסיאציה, ובמיוחד מאפיין אחד השלה, השתקעות בדמיון, קשורה ליתר עייפות. השתקעות בדמיון היא הנטייה לשקוע בסרט או בספר במידה כזו שהעולם מסביב "נעלם", והיא קשורה גם לחלומות בהקיץ. כשאדם נמצא במצב כזה, הוא עשוי לענות לשאלות המופנות אליו בצורה אוטומטית, ולא לזכור כלל את השיחה מאוחר יותר. השתקעות בדמיון מוסברת כצמצום קיצוני של טווח הקשב – הנטייה לכוון את כל תשומת הלב לדבר אחד בלבד. תכונה זו אינה חריגה או נדירה, אלא מצויה אצל רוב האנשים, בדרגות שונות, ומתפלגת נורמלית באוכלוסייה – יש מעט אנשים שיש להם נטייה חזקה או חלשה במיוחד לכך, ורוב האנשים נמצאים אי-שם באמצע.
במחקר, נבדקים שדיווחו על כך שהם שוקעים בדמיון לעיתים קרובות היו עייפים יותר לאחר חוסר שינה, והתקשו יותר להתאושש אפילו לאחר שישנו כשמונה שעות. מידת ההשתקעות בדמיון ניבאה בהצלחה לא רק מי יהיה הכי עייף, אלא גם אצל מי חל השינוי הגדול ביותר בעייפות בין מצב רגיל ומצב של חוסר שינה.
קשר דו כיווני
מחקר זה מחזק את ההשערה כי דיסוסיאציה קשורה לשינה. מחקרים קודמים כבר הראו שדיסוסיאציה קשורה להפרעות שינה (כמו הליכה מתוך שינה), וכי לאחר שעות רבות ללא שינה, אנשים נטו יותר לחוויות דיסוסיאטיביות. המחקר החדש מראה כי הקשר בין השניים עמוק יותר: לא רק שמחסור בשינה מוביל לתופעות של דיסוסיאציה, אלא שנטייה לדיסוסיאציה מנבאת את הקושי של האדם להסתגל לחוסר שינה.
בראיון לאתר מכון דוידסון, אמרה סופר-דודק שהמחקר ייחודי בכך שהוא מראה את הקשר בין תכונת אישיות – הנטייה להשתקעות בדמיון – ובין היכולת לתפקד במצב של חוסר שינה. "יש מחקרים רבים על ההשפעות השליליות של חוסר שינה, ויש מחקרים על הקשר בין גיל או מין לעייפות לאחר חוסר שינה, אך אין כמעט מחקרים על תכונות אישיות שקשורות לכך" אומרת סופר-דודק.
יעבור עוד זמן – ויידרשו עוד מחקרים – עד שאפשר יהיה לנצל תובנה זו בעולם האמיתי, למשל להשתמש בשאלונים פסיכולוגיים הבודקים דיסוסיאציה כדי למיין אנשים לתפקידים הדורשים התמודדות עם חוסר שינה. אך המחקר מצביע על דרך שבה אולי יהיה אפשר לעשות זאת בעתיד.