זמן למזומן?

אמצעי תשלום אלקטרוניים, כמו כרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים, הם חלופות שגרתיות למדי לכסף מזומן בעשורים האחרונים, והם משמשים פתרון קל ונוח עבור הצרכנים והקמעונאים גם יחד. נכון ל-2022, בארצות הברית רק 13 אחוזים מהצרכנים השתמשו במזומן ברוב הרכישות שלהם; באותה שנה, פחות מרבע מהעסקאות בבתי עסק ובחנויות פיזיות בישראל נעשו במזומן. אך לצד היתרונות, חוקרים וקובעי מדיניות טרודים בשאלה כיצד משפיעות שיטות התשלום האלה על ההוצאות בחברה שהולכת והופכת יותר ויותר דיגיטלית, ובעיקר, האם שיטות תשלום אלקטרוניות עלולות להוביל את הצרכנים להוציא כסף למעלה מיכולתם הכלכלית, וכך לגרור אותם לחובות.

מחקרים בתחום הראו שהשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים קשור להוצאת יותר כסף, קניית יותר מוצרים ונכונות גבוהה יותר לשלם עבורם, ומכאן נטבע המונח "אפקט התשלום ללא מזומן" (cashless effect): נטייה להוציא כסף יותר בקלות כאשר כסף מזומן אינו מעורב בעסקה. התיאוריה השלטת שמסבירה את התופעה מייחסת את אפקט התשלום ללא מזומן למה שנקרא "כאב התשלום" (pain of paying) – הרגשות השליליים שנלווים לפעולת התשלום. כשאנחנו משתמשים במזומן אנחנו מעבירים פיזית שטרות ומטבעות לגורם אחר, מחזיקים אותם בידינו ולעיתים אף סופרים אותם, מה שהופך את פעולת התשלום למוחשית יותר. כיוון שתשלום במזומן כרוך במסירה פיזית של כסף, כאב התשלום גבוה יותר, ולפי התיאוריה, אמצעי תשלום דיגיטליים מפחיתים את הכאב הזה. לאחרונה, חוקרים בתחום החלו לתהות אם ההשפעה של התופעה דעכה, נעלמה או אפילו התהפכה עם הזמן, במקביל לעלייה בשכיחות של אמצעי התשלום האלקטרוניים.

מחקרים הראו שהשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים קשור להוצאת יותר כסף, קניית יותר מוצרים ונכונות גבוהה יותר לשלם עבורם. תשלום במזומן לעומת תשלום באמצעות ארנק דיגיטלי | Stock-Asso, Shutterstock

אז איך אתם משלמים?

בניתוח-על (מטא-אנליזה) שפורסם השנה, ניתחו חוקרים מאוסטרליה נתונים מ-71 מאמרים שפורסמו בארבעת העשורים האחרונים, ותיארו בסך הכול למעלה מ-10,000 משתתפים מ-17 מדינות שונות. החוקרים רצו לבדוק אם אכן יש קשר בין סוג אמצעי התשלום לרמת ההוצאות, ואם אכן אמצעי תשלום אלקטרוניים קשורים להוצאה גבוהה יותר, אילו גורמים נוספים משפיעים על התופעה, ממתנים או מחזקים אותה. החוקרים מצאו השפעה קטנה, אך מובהקת מבחינה סטטיסטית, של אמצעי התשלום על הוצאות הצרכנים. הם גילו שיש שונות גבוהה בין המחקרים, וייחסו זאת להבדלים בתנאי המחקר בין המחקרים השונים. 

כשהחוקרים התמקדו בהסברים האפשריים לשונות הזאת, הם גילו שני מאפיינים שהגדילו את אפקט התשלום ללא מזומן: שיטות תשלום שיש להן ביטוי פיזי, ושיטות שמועד הרכישה באמצעותן מופרד ממועד התשלום בפועל – כמו כרטיסי אשראי פיזיים, שהתשלום בהם אינו מתבצע במעמד הרכישה, אלא נדחה לסוף החודש. זאת בהשוואה לשיטות תשלום שחסרו אחד או יותר מהמאפיינים הללו.

בנוסף, בדקו החוקרים אם האפקט מושפע ממצבים שונים של צריכה. הם גילו שבצריכת מוצרים ושירותים שמשמשים סמלי מעמד חברתי-כלכלי (סטטוס), כמו רכבי יוקרה או ארוחות במסעדות יוקרה, האפקט מתחזק. החוקרים שיערו שהסיבה לכך היא שצריכה מהסוג הזה כואבת יותר. כלומר, קניית תיק ממותג כואבת יותר מאשר קניית תיק שגרתי, שנחוץ לנו באמת. אחת מההשערות של החוקרים הייתה שתשלומים אלקטרוניים גם יובילו אנשים להעניק תשר (טיפ) או לתרום סכומים גבוהים יותר, אך התברר שזה לא המצב. כן נמצאה השפעה של המצב הכלכלי בחברה כולה: כאשר חלה עלייה בקצב גידול התוצר הלאומי הגולמי, האפקט היה חזק יותר.

לבסוף בדקו החוקרים את התנהגות האפקט במהלך השנים, וגילו שהוא הולך ונחלש לאורך זמן. הם הניחו שההיכרות הגוברת עם עסקאות ללא מזומן הובילה להסתגלות: עם הזמן, השימוש באמצעי התשלום האלקטרוניים הופך נפוץ יותר, כך שהם כבר לא מעוררים בצרכנים תגובה חזקה. הם הניחו גם שאפקט ההתרגלות מתגבר ככל שהעולם מתקדם לעבר חברה ללא מזומנים, אולם חשוב לציין שרוב המאמרים שנכללו בניתוח-העל הם מעשרים השנים האחרונות, וייתכן שהדבר גרם להטיה באפקט שנמצא לאורך השנים.

תוצאות המחקר מראות שמעבר לחברה ללא מזומנים יכול לגרור השלכות שליליות על הצרכנים, שעלולים להגדיל את רמת ההוצאות שלהם במידה שאולי לא תואמת את משאביהם הכלכליים. החוקרים הדגישו שחלק ניכר מאוכלוסיית העולם עדיין מסתמך על כסף מזומן באופן בלעדי, ושצרכנים מהסוג הזה זקוקים לתמיכה מצד מקבלי ההחלטות בעת המעבר לשיטות תשלום חלופיות, כדי שלא יוציאו יותר מכפי שהם יכולים להרשות לעצמם. הם ציינו שעצם המודעות לאפקט עשויה לעזור לצרכנים בהחלטה אם לקנות או לא לקנות, וכך להוציא פחות. לקלן שומבורג (Schomburgk), שהוביל את המחקר, מציע לשלם במזומן עד כמה שאפשר, כדי להימנע מלהוציא יותר מהמתוכנן. לאור מסקנות המחקר, ייתכן שהתשלום במזומן עשוי לשמש לנו מעין בקרה עצמית ולסייע לנו במעקב אחר ההוצאות שלנו.