בניסוי הזה נלמד טריק פשוט לביצוע שמאפשר לנר להמשיך ולבעור מתחת לפני המים בכלי שבו הוא נמצא. הניסוי מחייב השגחה של מבוגר!

ציוד

  • נר עבה (למשל "נר שבת")
  • מים
  • כוס או קערה (עדיף)
  • מים או כל נוזל אחר שרוצים לשאוב לתוך הכוס, אבל לא משקה מוגז
  • גפרורים או מצית

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

הערה: החלק האחרון בסרט, שבו נראה הנר בוער, מוצג בהילוך מהיר. בפועל תהליך הבעירה שמוצג בסרטון ארך כשעה.

הסבר

כדי להבין איך הניסוי אפשרי, אנחנו חייבים תחילה להבין את עיקרון הפעולה של נר.

כשנר בוער, מה שבוער בו בעיקר זאת השעווה שלו (נוסף על הפתיל, שגם הוא נשרף בהדרגה). השעווה מוצקה, אבל כדי לבעור היא חייבת לשנות את מצב הצבירה שלה לגז – כלומר מה שבוער הוא שעווה גזית. ובאמת אם מסתכלים היטב על להבת הנר רואים שהיא מרחפת סביב הפתיל אך לא ממש נוגעת בו – מפני שמה שבוער אלה הגזים הנפלטים מהנר דרך הפתיל.

כדי לעבור ממצב צבירה מוצק למצב צבירה גזי, שמאפשר בעירה, צריך לחמם את השעווה. כשמדליקים נר, האש החמה שבפתיל הבוער מחממת את השעווה שמתחת ללהבה וגורמת לה לשנות את מצב הצבירה שלה ממוצק לנוזל, בדיוק כפי שקורה לקרח שמתחמם והופך למים נוזליים. אפשר לראות את השעווה הנוזלית שנמצאת בקצה העליון של כל נר בוער, בדיוק מתחת לפתיל. השעווה הנוזלית נספגת בפתיל ועולה בו בעזרת כוח הנימיות ושם מתחמת עוד יותר בגלל האש הקרובה, מתאדה והופכת לשעווה גזית – שנשרפת כדי להמשיך את מעגל בעירת הנר.

כשהנר נמצא בתוך כלי עם מים, המים מקרררים את דפנותיו ולכן השעווה שבדפנות אינה יכולה לשנות את מצב הצבירה שלה ולבעור. היא נשארת מוצקה, ורק השעווה שמתחת לפתיל בוערת. כמו כן, מתח הפנים של המים (שהוא מעיין קרום חזק ובלתי נראה שנמצא בשכבה הראשונה של המים) מונע מהמים לגלוש מעבר לשפת הנר ולזרום פנימה. כשעושים את הניסוי אפשר לראות את פעולת מתח הפנים כשגובה הנר יורד מתחת לפני המים – רואים שהמים "מוחזקים" סביב הנר ולא זורמים לתוכו.

לצורך הצלחת הניסוי מומלץ להשתמש בנר עבה יחסית, כדי שדפנות הנר תהיינה רחוקות מהלהבה. אם הנר לא נדבק טוב לקרקעית אפשר להשתמש בדבק חסין מים (כמו דבק חם) ולא בשעווה כדי להדביקו. בנוסף יש להחזיק את הנר באזור מוגן מרוח – כי אם הרוח תנשוב ותגרום ללהבה להתנודד לעבר דפנות הנר, הן עלולות להתחמם למרות המים והשעווה שבהן תהפוך ממוצקה לנוזלית – ואז דפנות הנר לא יחזיקו מעמד והמים יחדרו לתוכו ויכבו את האש.

כמו כן כדאי להשתמש בקערה כמה שיותר גדולה, משום שאם מדובר בכלי קטן הנר יכול לחמם בקלות את המים שבכלי – והם לא יועילו יותר לקירור השעווה שבדפנות.

בדרך כלל הנר בוער מתחת לפני המים במשך שעה עד שעה וחצי, עד שבסופו של דבר הדפנות מתחממות למרות הכל ונפרצות.


הנר בסיום הניסוי

מעניין לציין

לעוד ניסוי נחמד עם נרות ומים אנו מציכדאי לראות את הניסוי נר "שואב" מים לתוך כוס

2 תגובות

  • פישל לנדא 050-8...

    מכון דוידסון- איך לגרום לנר לבעור מתחת למים.

    האם הכוונה שפני המיים בגלל מתח הפנים יורדים ומתעקמים ליד הדפנות ולא מכסים את הלהבה? בסוף, כשמתח הפנים יותר חלש ממשקל המים סביב הדפנות המים מציפים את הלהבה ומכבים אותה?
    בברכה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    גם אבל לא בעיקר

    גם מתח הפנים של המים מתעקם ליד הדפנות - בחלק העליון ביותר של הנר. אבל בעיקר (כפי שאפשר לראות בתמונה שבכתבה) נוצרת דופן שעווה מוצקה שמונעת מהמים לחדור ולכבות אותו, כך שהוא יכול לבעור מספר סנטימטרים מתחת למים (וליצור מין גליל חלול של שעווה שבתוכו הנר) - כלומר השעווה המוצקה היא המונעת מהמים לחדור ולכבות את הנר כאשר בוער בעומק המים, ולא מתח הפנים של המים.