במאמר שהתפרסם בכתב העת המקצועי Stroke, של האגודה האמריקאית למחלות לב ולשבץ, בחנו החוקרים את ההשפעה של צריכת משקאות ממותקים בסוכר ובממתיקים מלאכותיים על הסיכון ללקות בשבץ מוחי ובקיהיון (דמנציה). הממצאים עלו במסגרת מחקר תצפיתי מתמשך על קבוצת נבדקים (מחקר עוקבה) שנעשה בעיירה פרמינגהם במסצ'וסטס שבארצות הברית.
במסגרת המחקר תיעדו החוקרים צריכת משקאות ממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים (בלי הבחנה בין סוגיהם) בשנים 2001-1998. הסיווג נעשה לפי כמות הצריכה היומית של המשקאות הממותקים. בעשור הבא המשיכו החוקרים לעקוב אחרי 2,888 נבדקים שהיו בני 45 ומעלה בתחילת המחקר ותיעדו אצלם את כל אירועי השבץ החדשים, ואילו אצל 1,484 נבדקים נוספים, שהיו בני 60 ומעלה בתחילת המעקב, נבחן שיעור התחלואה בקיהיון. בתום תקופת המחקר תועדו 97 מקרי שבץ חדשים (כ-3.3 אחוזים מהנבדקים), 87 מהם בעקבות חסימה בזרימת הדם במוח. בקבוצה המבוגרת 81 מהנבדקים פיתחו דמנציה בתקופה הזאת (5.4 אחוזים), מהם 62 שאובחנה אצלם מחלת האלצהיימר.
עם השלמת איסוף הנתונים העריכו החוקרים את הסיכון היחסי ללקות בשבץ או בקיהיון בהתאם לכמות המשקאות הממותקים שצרכו. לאחר התאמות שנעשו לגיל, מגדר, השכלה ואורח חיים (טיב התזונה, פעילות גופנית, עישון וכו') נמצא שצריכה יומיומית של ממתיקים מלאכותיים העלתה את הסיכון בערך פי שלושה. זה הממצא שהגיע לכותרות.
סימני שאלה
המחקר עצמו בדק כאמור לא רק ממתיקים מלאכותיים אלא גם משקאות ממותקים בסוכר. באופן מפתיע, לא נמצא קשר חיובי בין שתיית המשקאות הללו לסכנה ללקות בשבץ או בקיהיון, ובחלק מהמקרים אפילו נמצאה ירידה של 30-20 אחוז בסיכון. הממצא הזה סותר מחקרים קודמים אחרים, שדרבנו רשויות בריאות רבות ברחבי העולם לפעול נגד צריכת משקאות עתירי סוכר.
הממצא הזה מעלה מיד חשש להטיה באופן בחירת הנבדקים שצרכו סוכר. כשמעיינים לעומק בנתוני המחקר מגלים בבירור שבתחילתו, לפני יותר מעשר שנים, הנבדקים שהעדיפו לשתות משקאות עם ממתיקים מלאכותיים היו שמנים יותר וסבלו יותר מסוכרת ומיתר לחץ דם. שתי התופעות האלה מעלות בעצמן את הסיכון לשבץ או בקיהיון. כשחישבו את הנתונים מחדש, הפעם תוך התחשבות במחלות הרקע של הנחקרים, הסיכון היחסי הקשור לצריכת הממתיקים המלאכותיים ירד לרמה לא מובהקת סטטיסטית, שלא מאפשרת להסיק על קשר כלשהו.
בנוסף יש לזכור שמחקרי מתאם אינם מעידים על סיבתיות, כלומר ייתכן שלא הממתיקים המלאכותיים הם שהגבירו את הסיכון למחלות, אלא דווקא מחלות הרקע הן שגרמו לזה. ייתכן למשל שאותן מחלות רקע עודדו את הנבדקים לאמץ אורח חיים בריא, שכולל צריכת פחות סוכר. במקרה כזה, צריכת הממתיקים המלאכותיים לא תהיה הגורם למחלות, אלא התוצאה שלהן.
בעיה נוספת במחקר היא גודל האוכלוסייה שנבדקה. מחקר על יותר מ-4,000 נבדקים הוא בהחלט גדול, אך לא ענק. למעשה, בהתחשב במספר הזעום של החולים – פחות ממאה אנשים בכל קבוצה, מדובר בסופו של דבר בסטטיסטיקה של מספרים קטנים, המועדת להטיות. יתר על כן, הסיכון שנמצא מלכתחילה איננו גדול, כך שגם אם אכן הייתה עלייה בסיכון לעומת כלל האוכלוסייה, עדיין מדובר בהשפעה מוגבלת. כאמור, רק כ-3.3 אחוזים ממשתתפי המחקר לקו בשבץ ורק 5.4 אחוזים לקו בקיהיון, כולל אלו שצרכו ממתיקים מלאכותיים בכמות גדולה.
בנוסף, אוכלוסיית המחקר איננה מייצגת. בעיירה פרמינגהאם, שבה נערך המחקר, מתגוררת אוכלוסייה לבנה ללא מגוון אתני. מדגם כזה אינו מייצג בהכרח את כל אוכלוסיית ארצות הברית, לא כל שכן קהילות שחיות במקומות אחרים בעולם עם רקע גנטי אחר ותזונה שונה.
אז מה כן? מדובר גם כך במחקר מעניין שבהחלט מצדיק מחקרים נוספים שייעשו על אוכלוסיות אחרות. עם זאת, אין בממצאים שלו הצדקה לנקוט שינויי מדיניות מרחיקי לכת ביחס לשיווק וצריכה של ממתיקים מלאכותיים, שנמצאו בטוחים במחקרים רבים ואושרו לשימוש. ההמלצות שלנו לחיי היומיום לא השתנו – המשקה המומלץ ביותר להרוויית הצימאון ביום קיץ חם היה ונשאר מים נקיים. ושיהיה לרוויה.