מה חדש?
- התפרצות לעין המצלמה
- פעילות גופנית להפחתת תסמיני חרדה
- בשורה טובה: אוכלוסיית הג'ירפות גדלה
- האם נגיף של מחלת הנשיקה גורם לטרשת נפוצה?
- הפטרייה שעוזרת לאקליפטוס לזלול
התפרצות לעין המצלמה
התפרצות הר הגעש התת-ימי הונגה-טונגה בדרום האוקיינוס השקט בשבת היא כנראה ההתפרצות המתועדת החזקה ביותר של הר הגעש הזה. ענן האבק והאפר הגעשי התנשא לגובה של כ-20 קילומטר במרומי האטמוספרה וצולם מלמעלה על ידי לוויין.
ההתפרצות חשפה את הלבה למי הים והמגע בין השניים הביא לשחרור קיטור רב ועמוד סמיך של גזים, אפר וחומרים נדיפים שהיו כלואים במַגְמָה. התפרצויות קודמות שאירעו בשנים האחרונות הגדילו את שטח האי הגעשי ואף הביאו לחיבור של שני איים קטנים לאי אחד. שטחי היבשה שנוספו לאיים בעקבות ההתפרצויות אינם יציבים ונמצאים בסכנת התמוטטות. נפח האזור הלא יציב שקרס אתמול הוערך בכחצי קילומטר מעוקב של סלעים, שהתמוטטו במפולת עצומה אל תוך האוקיינוס. מפולות כאלה עלולות לעורר גל צונאמי משמעותי, שיסכן תושבים המתגוררים לאורך חופי האוקיינוס אפילו במרחק עצום מהר הגעש.
התפרצות הר הגעש הונגה-טונגה בדרום האוקיינוס השקט, צילום של הלוויין Himawari-8, 15.1.22 בשעה 4:50 זמן אוניברסלי מתואם (UTC) | צילום: NASA
החוסן הנפשי של רבים, בארץ ובעולם כולו, נפגע בעקבות מגפת הקורונה, ואכן חלה עלייה ניכרת בשכיחות הפרעות החרדה והדיכאון. מחקר חדש בחן את ההשפעה של פעילות גופנית על תסמיני חרדה. החוקרים עקבו אחר 286 מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה. המטופלים עסקו בפעילות גופנית מודרכת במשך כשעה, ברמת עצימות גבוהה או נמוכה, שלוש פעמים בשבוע לאורך שלושה חודשים. נמצא כי תסמיני החרדה של רוב המטופלים שהתעמלו ירדו מרמה בינונית/גבוהה לרמה נמוכה, בהשוואה לקבוצת מטופלים שלא התאמנה. נרשם גם יתרון מסוים לאימון המאומץ על פני הקבוצה שהסתפקה באימון מתון.
ממצאי המחקר מעידים שפעילות גופנית סדירה, זמינה ונגישה יכולה לשפר את מצבם של אנשים שסובלים מהפרעות חרדה, כמעט ללא תופעות לוואי, ובנוסף זה גם טיפול זול ותורם לבריאות הכללית של המטופלים. לכתבה המלאה באתר. למאמר המקורי (באנגלית).
פעילות גופנית סדירה יכולה לשפר תסמיני חרדה. GoodStudio, Shutterstock.
בשורה טובה: אוכלוסיית הג'ירפות גדלה
סקר מקיף שנערך ברחבי אפריקה העלה שברחבי היבשת חיות כיום כ-117 אלף ג'ירפות, עלייה של כ-20 אחוז מאז הסקר הקודם שנערך ב-2015. חלק מהעלייה נובע כנראה משיפור בטכניקות עריכת הסקר, אך אין ספק שהמספר מבטא גם עלייה ממשית במספרם של היונקים הגבוהים.
ג'ירפות נחשבו בעבר למין אחד, אך כיום מקובל לחלק אותן לארבעה מינים נפרדים, השונים גנטית זה מזה. לפי ההערכות, במאה ה-18 היו באפריקה כמיליון פרטים מארבעת המינים יחד, אך ציד, שינוי האקלים ובמיוחד הרס שטחי מחייה הובילו לצמצום דרמטי של אוכלוסייתן. בשנים האחרונות החלו ארגונים לשימור הסביבה ללכוד ג'ירפות שחיו במקומות מבודדים או בכאלה שעמדו להשתנות עקב פעילות אנושית או מסיבות אחרות, ולהעביר אותן לשמורות טבע. המאמצים האלה נשאו פרי, כפי שנמצא בסקר הנוכחי.
"כשהתנאים טובים עבורן, הג'ירפות מסוגלות להתאושש בצורה מופלאה", אמר מייקל בראון, שהוביל את המחקר. "כל מה שהן צריכות זאת הזדמנות". למחקר המלא (באנגלית).
Pat de la Harpe, shutterstock
טרשת נפוצה היא מחלה שבה מערכת החיסון הורסת את שכבת המיאלין, המגינה על סיבי העצב, וכך גורמת פגיעה קשה לתפקוד המוח. הגורם למחלה אינו ידוע, ותרופות כמו קופקסון רק מעכבות את ההידרדרות, אך אין תרופה שמסוגלת לרפא את המחלה או למנוע אותה. מחקרים קודמים הצביעו על קשר אפשרי בין המחלה לנגיף אפשטיין-בר, שהוא הנגיף העיקרי שגורם למחלת הנשיקה. במחקר חדש, מדענים מאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, מציגים ראיות לקשר כזה באמצעות בחינה של עשרות מיליוני דגימות דם של חיילים בצבא ארה"ב. החוקרים איתרו 35 חיילים שלקו בטרשת נפוצה במהלך השירות, ומצאו כי 97 אחוז מהם נדבקו בנגיף אחרי גיוסם, לעומת 57 אחוז בלבד בקבוצת ביקורת של חיילים בריאים. הסיכון ללקות בטרשת נפוצה לאחר הידבקות בנגיף היה גבוה פי 32. החוקרים בחנו הדבקה בכמאתיים נגיפים נוספים, בהם נגיף CMV הדומה לאפשטיין-בר, אך לא מצאו הבדלים בין החולים לבריאים. לכתבה המלאה באתר.
טרשת נפוצה. תאי מערכת החיסון (אדום, צהוב, ירוק), פוגעים במעטפת המיאלין (חום) של שלוחות תאי העצב | איור: HOARAU HUGUES DOMINIQUE / BSIP / SCIENCE PHOTO LIBRARY
הפטרייה שעוזרת לאקליפטוס לזלול
עצים רבים מקיימים יחסי גומלין עם פטריות, שבמסגרתם הם חולקים ביניהם משאבים על ידי חיבור בין השורשים לתפטיר הפטרייה. מחקר חדש גילה כי במסגרת יחסי גומלין כאלה, פטרייה בשם _Pisolithus microcarpus_ לא מסתפקת בכך ועוזרת לעץ האקליפטוס לקלוט ולעבד טוב יותר את חומרי ההזנה מהקרקע. לשם כך הפטרייה מחדירה מולקולות RNA זעירות לתוך תאי העץ, כדי להשפיע על מנגנוני הקליטה והעיבוד של חומרי ההזנה. החוקרים גילו שעצים שהוסרו מהם הזיהומים הפטרייתיים התקשו יותר למשוך חומרים מזינים מהאדמה. בנוסף, הם גם גילו שאם הוסיפו עוד פטריות לעצים שכבר נמצאים ביחסי גומלין כאלה, שורשיהם פעלו ביעילות רבה יותר אפילו מאלה שנדבקו באופן טבעי בלבד. למחקר המלא (באנגלית).
Peter Woodard