בחודשים האחרונים נפוצו בכלי התקשורת ידיעות על נגיפי פוליו (מחלת "שיתוק ילדים") שנמצאו במערכות הביוב בדרום הארץ. לרבים מאיתנו מחלת הפוליו מזכירה תמונות משנות החמישים של ילדים משותקים, ועל כן באופן טבעי הידיעות עליה זורעות פחד ובהלה – ולא בלי בסיס. מצד שני, גם החיסון נגד הפוליו עורר גל של שמועות לגבי תופעות לוואי איומות. כדי לעשות קצת סדר בדברים בואו נתחיל במחלה עצמה.
מחלת הפוליו נגרמת על ידי נגיף הפוליומיאליטיס. נגיף הפוליו מועבר רק בין בני אדם ומדבק בעיקר באמצעות הפרשות המעיים ורוק. מדובר למעשה בשלושה סוגים של נגיפים שמדביקים את תאי המעיים ועלולים לחדור משם למחזור הדם. ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה בלי שום סיבוכים, אך בערך באחד מכל אלף מקרים הנגיף פוגע במערכת העצבים וגורם שיתוק.
שיתוק כזה יכול להיות זמני, אך לפעמים הוא נשאר לצמיתות וגורם נכות. במקרים קיצוניים השיתוק גורם אי-ספיקה נשימתית עקב שיתוק של שרירי הנשימה, ודורש שימוש במכשיר הנשמה מלאכותית (ריאות ברזל). בסרטון שלפנינו אפשר לראות המחשה לצורה שבה הנגיף חודר לגוף ומדביק את התאים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה ועל הכפתור Play (משולש).
הסרטון הופק בידי המוזיאון להיסטוריה אמריקאית
בסרטון ראינו את תהליך ההדבקה של נגיף הפוליו. הנגיף נכנס דרך הפה, מגיע למעיים, ושם חלקו מופרש החוצה וחלקו האחר חודר לתאי דופן המעי. אחרי הפלישה הנגיף מאלץ את התא לייצר אבני בניין לנגיפים חדשים, שלאחר מכן מופרשים החוצה למחזור הדם ויכולים להתפשט לכל רחבי הגוף. הסכנה הגדולה היא שהנגיפים ידביקו תאי עצב ויהרסו אותם, וכך יגרמו שיתוק. למידע נוסף על מנגנון ההתפרצות של הנגיפים ראו סרטון בנושא.
החיסונים
כיום נמצאים בשימוש שני סוגים של חיסונים שנועדו למנוע את ההדבקה בשלושת הסוגים של נגיפי הפוליו. האחד, שנקרא IPV, הוא תרכיב של נגיפים מומתים, כלומר נגיפים שחוסלו באמצעות חומר בשם פורמלין (Formaldehyde) שמקבע את המבנים בנגיף ומונע ממנו כל אפשרות לחיות. חשוב לציין שרוב הפורמלין מורחק מהתרכיב בתום התהליך והכמויות הזעומות שנשארות לא נמצאו מסוכנות. החיסון הזה פותח בשנות החמישים בידי ג'ונאס סאלק.
יעילותו של החיסון בנגיף מומת עומדת על יותר מ-90 אחוז אחרי קבלת שתי מנות ועולה ליותר מ-99 אחוז אחרי קבלת שלוש מנות. החיסון הזה רק מציג את הנגיף לגוף, ולכן בעת חשיפה לנגיף אמיתי התגובה החיסונית תיכנס לפעולה רק בשלב שבו הנגיף יחדור למחזור הדם. פירוש הדבר הוא שבמהלך החשיפה הראשונה לנגיף אמיתי האדם המחוסן לא יפתח את המחלה, אך במשך תקופה מסוימת הוא יהיה נשא שלה ויוכל להדביק את הסובבים אותו. בחשיפה שנייה לנגיף, אחרי שמערכת החיסון כבר זיהתה פעם אחת נגיף אמיתי, החסינות תהיה מלאה.
החיסון המומת אמנם מונע מהמחוסן ללקות במחלה, אך לא מונע ממנו באופן מלא להיות נשא של הנגיף במעיו (נשאות של הווירוס האלים במקרה כזה יכולה להימשך כמה שבועות). החיסון נגד פוליו בארץ ניתן לילדים בזריקה בצורת תרכיב מומת, במסגרת החיסון המחומש.
התרכיב השני, שנקרא OPV, הוא תרכיב של נגיפים מוחלשים, כלומר נגיפים שעברו טיפול מיוחד שפגע משמעותית ביכולת שלהם להדביק תאים אנושיים. החיסון הזה פותח בסוף שנות ה-50 בידי אלברט סאבין (שכיהן כנשיא מכון ויצמן בשנים 1972-1969). מקבלים אותו בבליעה דרך הפה, בצורה שמדמה מצב של הדבקה בזעיר אנפין שמערכת החיסון מסוגלת להתמודד איתו בקלות יחסית.
האדם המחוסן ב OPV הופך להיות "נשא" של הווירוס המוחלש לתקופה קצרה של מספר שבועות שבה גופו מפתח נוגדנים ומעיו הופכים לסביבה עוינת מאוד לכל צורות הנגיף. היתרון של החיסון הזה הוא שהוא גורם לגוף להפריש לחלל המעי נוגדנים שמחסלים את אוכלוסיית הנגיפים ומונעים נשאות הפצה והדבקה בוירוס הבר האלים, בניגוד לחיסון ה-IPV שאינו מונע באופן מלא נשאות של הנגיף במעיים.
עם זאת, לחיסון המוחלש יש שלושה חסרונות משמעותיים. ראשית, הוא פשוט פחות יעיל –כשהוא ניתן לבדו, יעילותו מוגבלת לכ-50 אחוז בלבד במנה הראשונה ורק אחרי המנה השלישית עולה ל-95 אחוז. החיסרון השני והחמור יותר הוא שעל פי ההערכה אחד מכל מיליון ילדים שמקבלים את החיסון סובל מהתפרצות של הנגיף שגורמת שיתוק. חיסרון שלישי הוא שקיימת תופעת לוואי נדירה שבה הווירוס מתפרץ ולא גורם לשיתוק, אך נושא הנגיף נשאר מידבק למשך תקופה שיכולה להימשך גם חודשים ארוכים.
מידע חשוב ומקיף על החיסונים השונים ועל אופן השימוש בהם ניתן למצוא בתדריך החיסון שפורסם ע"י משרד הבריאות.
אז כמה זה מסוכן באמת?
בסוף שנת 2011 חיו במדינת ישראל כ-2,576,900 ילדים. מבחינה סטטיסטית פירוש הדבר הוא שאילו אף אחד מהם לא היה מחוסן מראש נגד פוליו וכולם היו מקבלים רק את התרכיב המוחלש, 3-2 ילדים במדינה היו סובלים מהתפרצות אלימה של הנגיף בעקבות קבלת החיסון. על פי אותו תרחיש דמיוני, אילו אף אחד מילדי ישראל לא היה מחוסן נגד פוליו היינו חווים כבר התפרצות דומה לזו שהיתה במדינה בשנות החמישים.
בפועל, נכון להיום 95-94 אחוז מהילדים מחוסנים בגיל צעיר נגד פוליו באמצעות עם החיסון המומת, דבר שמקנה להם הגנה טובה מהתפרצות של הנגיף בגופם בעקבות קבלת החיסון המוחלש, ועל כן הסבירות לתופעת הלוואי הזאת שואפת לאפס. תופעת הלוואי הנוספת, של נשאות של הנגיף, היא נדירה בלאו הכי, ובמקרה הזה יש חשיבות רבה לאפקט העדר – המצב שבו אדם שנחשף לנגיף אינו יכול להעביר אותו הלאה משום שרוב אנשים בסביבתו מחוסנים.
אחד הטיעונים שמושמעים באופן תדיר נגד החיסון הזה הוא שמי שמקבל את החיסון הופך בעצמו לנשא ומדביק את סביבתו בנגיפים המוחלשים שקיבל. זה אמנם נכון, אך אינו חיסרון כלל. מקבל החיסון מדביק את סביבתו בנגיף המוחלש, כלומר החיסון מפיץ את עצמו בסביבתו. קיים תמיד הסיכון שהנגיף המוחלש יעבור שינוי אצל אחד הנשאים שלו ויחזור להיות וירוס רגיל, אך באותה המידה גם נגיף רגיל יכול להפוך אלים יותר.
גם כאן, כאמור, בא לידי ביטוי אפקט העדר אשר מגן על הסביבה מפרטים מדבקים. אדם מידבק מוקף באנשים מחוסנים אשר לא מאפשרים לנגיף לאמץ פונדקאי חדש. חשוב לזכור שבניגוד למדינת ישראל, במדינות עולם שלישי כמו הודו החיסון הזה ניתן כחיסון יחיד ואין עדויות להתפרצויות חריגות בהן בעקבות החיסון.
למידע נוסף על חשיבות החיסונים ועל אפקט העדר אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הימנעות מחיסונים – טבעיות או משחק באש.
בהודו, מדינת ענק שבה שיעור החיסון בגיל מוקדם היה נמוך ונעשו בה מבצעי חיסונים רחבי היקף להדברת המחלה, אכן תועדו מקרים שבהם ילדים סבלו מהתפרצות של המחלה בעקבות החיסון שקיבלו. התופעה קרתה בין השאר מתוקף חוק המספרים הגדולים, שכן החיסון ניתן למיליוני אנשים שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת, ועל כן שכיחות של אחד למיליון היא מספר ריאלי ומוחשי.
נכון להיום, מחלת הפוליו נעלמה מרוב המדינות בעולם ונמצאת בתהליך מתקדם של הדברה. היא קיימת עדיין רק במספר קטן של מדינות באפריקה ובאסיה, וגם בהן מופעל כיום מבצע חיסון רחב היקף של האוכלוסייה בתקווה להדביר את המחלה כליל. המאמצים נבלמים באופן חלקי בגלל התנגדות מטעמים לא הגיוניים מצד אוכלוסיות שמרניות השוללות חיסונים, כפי שקורה למשל בניגריה.
בישראל, חשוב לציין, לא נצפה שום מקרה של פוליו מאז 1988. בחודשים האחרונים אנו חווים דבר שנקרא "התפרצות שקטה" בעיקר באזור הדרום, בעקבות חדירה של נגיף ככל הנראה ממצרים – מדינה שחוותה גם היא היא התפרצות שקטה דומה לזו שלנו. למצרים הגיע הנגיף מפקיסטן, מדינה ששיעור החיסון בה נמוך יחסית ועומד על כ-60 אחוז.
בימים האחרונים הוחלט לתת את החיסון המוחלש לכמות גדולה של ילדים מתחת לגיל תשע במחוז הדרום, שכבר חוסנו בחיסון המומת. ההחלטה התקבלה מתוך רצון ליצור אפקט עדר וכך למנוע מצב שבו הנגיף יעבור מאדם לאדם. התקווה היא להביא לידי כך שהנגיף לא יוכל למצוא כמעט אף אדם שבגופו הוא יוכל להתאכסן, וכך ייקטע מחזור החיים שלו וההתפרצות תיעצר כליל.
חשוב לציין שמבצע החיסונים לא נועד להגן על ילדים שכבר חוסנו. תפקידו של מבצע החיסונים הנוכחי הוא למגר ולהכחיד את הנגיף הפראי שהתגלה בארץ, למנוע את הפצתו של הווירוס בין אנשים שחוסנו רק בחיסון המומת, וכך להגן על אוכלוסיות רגישות כמו אנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון, תינוקות, אנשים שרגישים לחיסון, אוכלוסייה מבוגרת, וכל אדם שנופל בתוך האחוז הבודד של האנשים שהחיסון אינו יעיל אצלם. כמו כן נבחרו מלכתחילה תנאים שאמורים להפחית את הסיכונים באופן משמעותי: החיסון ניתן לאוכלוסייה מוגדרת הכוללת ילדים שכבר חוסנו (ועל כן מוגנים מתופעות הלוואי הנדירות), והחיסון שנבחר מכיל רק שניים משלושת הנגיפים.
בתקופה האחרונה אנו נתקלים בשמועות שונות לגבי הסכנות הנובעות לכאורה מהחיסון, ובזלזול בסיבוכי המחלה. אנחנו מזמינים אתכם להפנות אלינו טיעונים כאלה (רצוי בצירוף מקור) ואנו נעשה כמיטב יכולתנו לאשר או להזים אותם בהתבסס על הספרות המדעית העדכנית.
לקריאה נוספת:
אתר משרד הבריאות, המלצות קליניות של משרד הבריאות לגבי מצבי דיכוי חיסוני.
אתר הבריאות העולמי – WHO (אנגלית)
אתר פרויקט הדברת הפוליו, כולל נתונים בזמן אמת על התפרצויות (אנגלית)
אתר הרשות לניטור ובקרת מחלות – CDC (אנגלית)
מידע על חיסוני הפוליו באתר בית החולים וולפסון
מאמר של ד"ר קרן לנדסמן שעונה לכמה שמועות על חיסון הפוליו
מאמר מקיף ויסודי על ההיסטוריה של הפוליו בישראל (באנגלית)
הערה: לאחרונה נוספות שאלות רבות שחוזרות על עצמן, ו/או שיש להן תשובות בקישורים הנ"ל כתגובות לכתבה. אנא, לפני שאתם מפרסמים שאלה, קראו היטב את הכתוב במאמר, בקישורים לקריאה נוספת שלעיל ובתגובות בסוף המאמר. אם אינכם מוצאים תשובה המניחה את הדעת, נשמח לענות על שאלתכם.
האתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי ואין לראות בתכנים המפורסמים בו כהמלצה על טיפול זה או אחר או כתחליף להתייעצות עם גורם רפאי מוסמך.
תודה לד"ר קרן לנדסמן על העזרה בהכנת הכתבה
תודה לד"ר קרן לנדסמן ולד"ר אהוד קליינר על הייעוץ במענה לגולשים.