חידה: איזו פעולה כולנו עושים אבל לא יודעים למה?

רמז: לא רק שאנחנו לא יודעים למה אנחנו עושים אותה, היא גם מדבקת! זאת אומרת שכשאנחנו רואים מישהו עושה את זה אנחנו מתחילים לחקות אותו בעצמנו, בכלל בלי להתכוון.

נכנעים?

אני כמובן מדברת על פיהוקים.

פיהוק זו פעולה בסיסית של הגוף. כולם מפהקים, גם חיות כמו ציפורים ודגים – ואפילו תינוקות שעוד לא נולדו. ולמה זה מעסיק אותנו כל כך? כי בתור חובבי מדע, תופעות טבעיות לא מוסברות הן כמו תיבת אוצרות מסתורית בשביל המוח שלנו, שלא ינוח עד שיצליח לפצח את התעלומה. גם אם לא נפצח את המיסתורין שעומד מאחורי הפיהוק, נוכל לפחות לומר שניסינו. ועל הדרך גם נלמד כמה דברים חדשים.

הדבר הראשון שעלינו להבין, הוא מהו פיהוק. לפי ההגדרה המדעית, פיהוק הוא פעולה של הגוף שבה יצור חי פותח ומותח את הפה והלוע, יחד עם שאיפה ונשיפה של אוויר שמלווה מיד בסגירה של הפה והלוע. במרבית המקרים יצטרפו לפיהוק הראשון גם פיהוק שני ושלישי. מדוע זה קורה? איך פיהוק יכול לעבור מאדם לאדם כמו מחלה מדבקת? עדיין לא מצאנו תשובות מדעיות מלאות לשאלות הללו, אבל יש לא מעט השערות.

בעל חיים מפהק | צילום, Busangane, ויקיפדיה

אז למה בכלל אנחנו מפהקים?

האמת הפשוטה היא שאף אחד לא באמת יודע. מדענים רבים השקיעו שנים בניסיון לענות על השאלה הזו והעלו השערות שונות ומגוונות. למשל טענו שהפיהוק מגביר את זרימת החמצן למוח, מקרר את המוח, קשור לאיפוס המערכות כשאנחנו עוברים בין מצב מנוחה לערנות ועוד. חוקרים אחרים הלכו לכיוון של השערות יותר חברתיות, למשל שהפיהוק הוא אמצעי שבו חברי קבוצה מפגינים אהדה כלפי חבריהם.

ובכל זאת, עצם העובדה שאנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו מפהקים לא מונעת מאיתנו לשאול למה הפיהוק מדבק. גם לשאלה הזו קיימות השערות רבות, שחלקן מוצג בסרטון הבא – שייתכן שיגרום לכם לפהק, אבל ממש לא מתוך שעמום.

הסרטון הופק בידי TED-Ed

אפקט הזיקית: במוח שלנו יש תאי עצב מיוחדים שנקראים "נוירוני מראה". נוירוני המראה הם מעין חקיינים שמאפשרים לנו ללמוד איך להעתיק פעולות דרך התבוננות במישהו אחר שמבצע אותן, למשל ללמוד סריגה או צעדי ריקוד. מחקרים הראו שהתאים האלה מופעלים במוח שלנו גם כשאנחנו צופים במישהו מפהק.

פיהוק אוהד: התיאוריה הזו משערת שאנחנו מפהקים בתגובה לפיהוק של מישהו אחר כדי להפגין הזדהות עם רגשותיו. דרך קצת מוזרה לבטא הזדהות רגשית, הייתי אומרת. לא עדיף לתת במקום זה איזו קופסת שוקולד? חיזוק מסוים לתיאוריה הזאת מגיע ממחקר שגילה שכלבים נוטים לפהק בתגובה לפיהוק של הבעלים שלהם יותר משהם מגיבים לפיהוק של זרים.

יש כמובן עוד השערות, וחשוב לזכור שכולן השערות בלבד וייתכן שהן בכלל לא נכונות. אם תחשבו מעט תוכלו בוודאי לפתח השערות משלכם, ואם תחשבו עוד יותר לעומק אולי אפילו תמצאו דרך לבדוק אם הן נכונות. בינתיים, בזמן שאתם חושבים, אל תילחצו אם אתם תופסים את עצמכם מפהקים פתאום – הרי אם רק ההתבוננות בפיהוק יכולה לעורר אחד אצלנו, בטוח שגם מחשבות על פיהוקים עלולות לגרום לאותו דבר בדיוק.

ועוד משהו – אם המורה שלכם נועצת בכם מבט זועם כי תפסה אתכם מפהקים בזמן השיעור שלה, עכשיו יש לכם תשובה ממש טובה לתת לה כדי שלא תכעס עליכם.

תינוק מפהק | צילום: Bobjgalindo, ויקיפדיה