גם דגים צריכים לנשום, והם עושים זאת בצורה שונה מחיות היבשה, ובאמצעות איברים הנקראים זימים
דגים נושמים בצורה שונה מחיות היבשה. יש להם מנגנון נשימה מותאם לסביבה מימית, שמבוסס על ספיגת החמצן מהמים באמצעות זימים. רוב הדגים משתמשים במנגנון הזה, פרט למינים בודדים שסופגים חמצן דרך העור או נושמים דרך ריאות פרימיטיביות.
איך דגים נושמים? (אנגלית). בהמשך העמוד תוכלו לראות הסברים נוספים:
כמו אוויר לשתייה
בניגוד לחיות היבשה, רוב הדגים מקבלים את אספקת החמצן שלהם מהמים. במקום להשתמש בריאות הם משתמשים באיברים שנקראים זימים. לרוב הדגים יש ארבע זוגות של זימים, שנמצאים בתאי הזימים משני צדי ראשם. לדגי גרם יש עצם שמגנה על הזימים, והיא קרויה "מכסה הזימים".
כדי לקבל חמצן, הדגים בולעים מים דרך הפה ומזרימים אותם החוצה דרך הזימים. אצל הרבה דגים התהליך מתחיל כשמכסה הזימים נסגר והפה נפתח. קירות הפה נעים פנימה, הפה נסגר חלקית ומכסה הזימים נפתח. הפעולה הזו מזרימה את המים על פני הזימים.
החלק הפנימי של הזימים מזכיר סיבי בשר דקיקים. הסיבים נמצאים קרוב מאוד זה לזה ויושבים בשתי שורות צפופות על קשת זימים. לכל סיב יש הרבה שלוחות זעירות בשם "עלעלים", שעליהם המים נעים. דם שזורם בעלעלים מקבל חמצן מהמים ופולט לתוכם פחמן דו-חמצני (הכדורים הצהובים בסרטון הם כדוריות דם אדומות עניות בחמצן והאדומים הם כדוריות דם עשירות בחמצן). לאחר מכן המים יוצאים דרך מכסה הזימים ותהליך הנשימה מתחיל מחדש.
זימים של דגי סחוס, אליהם שייכים גם הכרישאים | מקור: Alessandro De Maddalena, Shutterstock
הזים והריאות
יש נקודות דמיון ברורות בין הזימים לריאות. בשניהם הגוף מנסה להגדיל עד כמה שאפשר את שטח הפנים של איבר הנשימה בשביל לקלוט יותר חמצן (בריאות אלה הנאדיות בריאות) ובשניהם עוברים נימי דם זעירים בקוטר של כדורית דם יחידה, שמאפשרים ספיגה מקסימלית של חמצן. אצל חיות היבשה הזימים התנוונו, אך עדיין ניתן לראות אצלם עדויות אבולוציוניות לקשתות הזימים בעצמות הלסת והאוזן.
לדגים קדומים יש שבע קשתות זימים, וככל שמתקדמים במעלה הסולם האבולוציוני קשתות הזימים מתנוונות ומקבלות תפקידים אחרים, כגון עצמות לסת ואיברי שמע.
הסרטון הבא מתאים למי שמעוניין להבין לעומק את מערכת הנשימה של הדגים (עברית):
