האם הזיהוי הגנטי של בני אדם חסין מזיופים?

18 באוקטובר, 2009
5 min

לכל אדם בעולם יש "חתימה גנטית" שייחודית רק לו. החתימה הזו קיימת משום שלכל אדם יש רצפי דנ"א שייחודיים אך ורק לו, פרט לתאומים זהים שהדנ"א שלהם זהה כמעט במלואו. בשל כך, ראיות שמבוססות על זיהוי אנשים באמצעות דנ"א נחשבות קבילות לחלוטין בבתי המשפט. יתר על כן, הן נחשבות לראיות פיזיות ראשונות במעלה ונהנות מרמת המהימנות הגבוהה ביותר מבין כל הממצאים האפשריים לשימוש לשם הרשעה במשפט הפלילי.

דרגת המהימנות הזו מוצדקת, משום שהסיכוי שלשני אנשים שונים שאינם תאומים זהים יהיה פרופיל גנטי זהה הוא לכל צורך מעשי אפס. לכן דנ"א שנמצא בזירת פשע יכול להתאים בדיוק לפרופיל הגנטי של אדם אחד בלבד. אם בזירת הפשע התגלה דנ"א של אדם מסוים, ההנחה המקובלת במשפט הפלילי היא שהוא היה שם בהכרח, משום שלאף אדם אחר אין את חתימת הדנ"א הייחודית הזאת. אולם מדענים הראו לאחרונה שאפשר בקלות יחסית לזייף, או ליתר דיוק לייצר, חתימת דנ"א של אדם מסוים ולשתול אותה בזירת הפשע.

את חתימת הדנ"א שרוצים לזייף אפשר להשיג בשתי דרכים: הראשונה דורשת מה"זייפן" להשיג תאים אמיתיים מגופו של האדם שאת חתימתו רוצים לזייף. בשנייה מספיק להשיג גישה לתוצאות של בגיקה גנטית שנעשתה לו בעבר, ואז לייצר את הדנ"א שלו באופן מלאכותי. לאחר מכן כל מה שנשאר זה לשכפל את הדנ"א שמייצג את הפרופיל הגנטי של האדם שאת זהותו רוצים לזייף, כדי להשתיל כמויות גדולות שלו בזירת הפשע.

מדענים ישראלים הראו שבאמצעות הליך פשוט כזה אפשר "לשתול" את נוכחותו של כל אדם בזירת פשע, גם אם לא היה בה מעולם. העובדה הזו יכולה לערער את מהימנותן של בדיקות דנ"א בבתי המשפט ולהחזיר את מערכת הזיהוי הפלילי במשפטים שנים אחורה. אולם באופן לא מפתיע המדענים גם מציעים שיטה שתאפשר להבדיל בין דנ"א אותנטי מגופו של אדם לבין דנ"א מזויף. השיטה מבוססת על ההבדל שקיים בין דנ"א שעבר את שלבי השכפול הנחוצים כדי שאפשר יהיה לשתול אותו בזירת הפשע לבין דנ"א אותנטי השייך לגופו של אדם שבאמת נכח בזירה.

השיטה מבוססת על כך שדנ"א שנמצא בגוף האנושי עובר שינוי כימי שנקרא "מתילציה" וכרוך בהוספת קבוצת מתיל לדנ"א. לעומת זאת, בדנ"א ששוכפל באופן מלאכותי מחוץ לגוף יחסרו קבוצות המתיל הללו. על סמך ההבדל הזה המדענים השתמשו בהליך מעבדתי ידוע ומקובל שמאפשר להבדיל בין דנ"א ממותל לבין דנ"א לא ממותל. כך יוכלו לדעת אם הממצאים שנמצא בזירה אכן הגיעו מגופו של החשוד, או שמא נעשה פה ניסיון להפליל אדם חף מפשע.

תובל בן יחזקאל
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.