קרינה UV (על סגול) מצויה בין קרני הרנטגן לאור הנראה, בערך בטווח של 400-40 ננומטר, השווה ל-30-3 אלקטרון וולט).
קרינת UV נחלקת לכמה סוגי משנה:
- קרינת UV בריק: אורך גל של 190-40 ננומטר.
- קרינת UV רחוקה: אורך גל של 220-190 ננומטר.
- קרינת UVC: אור גל של 290-220 ננומטר. נבלעת כולה בשכבת האוזון.
- קרינת UVB: אורך גל של 320-290 320 ננומטר. הגורם העיקרי לכוויות בעור (מה שקרוי בשפת העם "להישרף"). חלקה נבלע בשכבת האוזון.
- קרינת UVA: אורך גל של 400-320 ננומטר. הקרינה בעלת אורך הגל הארוך מהשלושה ולכן גם חודרת הכי עמוק לעור. הקרינה הזאת אינה מושפעת כלל משכבת האוזון. כיום חושדים שהיא גורמת נזק לדנ"א בתאי העור ואחראית למקרים רבים של מלנומה (סוג של סרטן עור). כמו כן, חשיפה לקרינה הזאת מובילה להזדקנות מואצת של העור.
שלושת הסוגים הראשונים כמעט אינם חודרים לכדור הארץ מהשמש, משום שהאטמוספירה עוצרת אותם.
קרם הגנה מועיל בעיקר נגד קרינת UVB, אך בפועל רוב רובה של הקרינה העל-סגולה המגיעה לכדור הארץ הוא UVA!
רוב תכשירי ההגנה כלל אינם מכילים מרכיבים שמגנים מפני קרינת UVA, אך גם באלו שכן מציעים הגנה קיימת בעיה, שכן אין כיום תקן אחיד להגנה מקרינת UVA. לכן, גם אם נרכוש קרם הגנה בעל מקדם 40, פירושו של דבר הוא רק שההגנה גבוהה פי 40 נגד קרינת UVB, אך לקונה אין מושג מה משך החשיפה המותר לקרינת UVA – שיכול להיות הרבה יותר קצר.
התמונה נלקחה מוויקיפדיה.
עם זאת, לחשיפה מבוקרת וקצרה לקרינת השמש יש גם צדדים חיוביים
- חשיפה לשמש מסייעת לייצור ויטמין D, החיוני לגוף. אדם החי בישראל יספק לגופו את כל כמות הוויטמין D הנחוץ לו רק בכך שיסתובב בקיץ בחוץ, גם אם לא ישתזף באופן פעיל.
- חשיפה לשמש עוזרת לטיפול במחלת בפזוריאזיס.
השעות המסוכנות לחשיפה לקרינה על-סגולה הן השעות שבהן השמש נמצאת ברום השמיים, ואז הקרינה המגיעה לכדור הארץ היא הכי חזקה, משום שהמרחק שעוברות הקרניים באטמוספרה הוא הקצר ביותר ופחות קרינה נבלעת. השעות האלה הן בין עשר בבוקר לארבע אחר הצהריים.
ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.