מהי המטרה של עיבוד מידע חושי? מייק

השאלה המקורית: האם מערכת עיבוד המידע החושי מתווכת בין החושים לבין הזיכרון הסמנטי והאירועי? ואם כן, מה המערכת עושה בעצם, או יותר נכון מה המטרה של עיבוד המידע ולמה החושים לא מתקשרים עם הזיכרון הסמנטי והאירועי באופן ישיר?



מייק שלום, ותודה על שאלתך.

עצור לרגע וחשוב על מה שאתה עושה כעת. עיניך קולטות מידע על כמות האור בחדר, על האותיות והמילים שמרכיבות את הכתבה הזו, על הזבוב הטורדני שאולי חג מעליך או מרקע הטלוויזיה שמרצד מולך. הקשב היטב! האם שמעת את המכונית שחלפה ברחוב מתחת לביתך? האם אתה שומע את הציפורים מצייצות? או אולי את קריאות הילדים שמשחקים בגן הסמוך? האם אתה חש במשב הרוח הקרירה או במדע הבגדים שעל גופך?

בכל רגע נתון גופנו מוצף במידע רב שמגיע מאיברי החישה שלנו. המידע מועבר באמצעות תאי עצב תחושתיים לאזורים שונים במוח, שם הוא מעובד ולבסוף נשכח או מאוחסן. כעת, מששמת לב לכמות המידע שהמוח שלך קולט ברגעים ספורים ושגרתיים, אתה מבין בוודאי שאין לנו צורך לאחסן את כל המידע שאנו קולטים – אחסון כזה היה יוצר עומס מסוכן ומשבש את תפקוד המוח.

לכן התחושות שלנו אינן מקודדות ישירות לזיכרון אלא נקלטות בתחנות ביניים במוח ומעובדות בהן. תוכנו וחשיבותו של המידע קובעים את ההחלטה אם לאחסן אותו ואיך בדיוק.

השלב הראשון של תהליך האחסון הוא הזיכרון החושי. בשלב הזה המידע התחושתי מהסביבה מאוחסן לזמן קצר בלבד, בדרך כלל לא יותר מחצי שנייה אך לפעמים יכול להגיע לשלוש-ארבע שניות. דוגמה לזיכרון חושי היא למשל היכולת להביט במשהו לרגע ולזכור איך הוא נראה. זיכרון כזה לא דורש תודעה הכרתית והוא שלב חיוני בדרך שעובר המידע אל הזיכרון לטווח קצר.

הזיכרון לטווח קצר מאחסן מידע מועט, בדרך כלל עד שבעה פריטים, במצב זמין ובאופן מודע לתקופה קצרה של 15-10 שניות. כדי להבין את המשפט הזה, למשל, עלינו לזכור את תחילת המשפט בזמן שאנחנו קוראים את השאר. זוהי משימה של זיכרון לטווח קצר. כך גם הזיכרון של ספרה במהלך חישוב של תרגיל חיסור, זיכרון של טענה משכנעת בוויכוח עד שיריבנו יסיים לומר את דבריו, תרגום בזמן אמת שבו המתרגם מאחסן במוחו מידע בשפה אחת בשעה שהוא מבטא את המידע בשפה אחרת – כל אלה דוגמאות לזיכרון לטווח קצר.

המידע שאוחסן בזיכרון לטווח קצר ייעלם במהירות אם לא נעשה מאמץ מודע לשמר אותו בזיכרון לטווח ארוך. המעבר של המידע לזיכרון לטווח ארוך נעשה באמצעות שינון שלו או באמצעות הענקת משמעות למידע וקישור בינו לבין ידע שנרכש בעבר. זיכרון לטווח ארוך מאוחסן לרוב למשך זמן בלתי מוגבל וללא הגבלת מקום.

אם המידע שנקלט קשור בידע כללי על העולם: שפה, עובדות ומושגים, הוא יאוחסן כזיכרון סמנטי. לעומת זאת, מידע חווייתי-אישי יאוחסן כזיכרון אירועי.

מה קורה כשהעיבוד החושי אינו תקין?
שיבוש בעיבוד החושי הוא מצב שבו המוח לא מצליח לארגן את המידע שהוא קולט ולהורות על תגובה תנועתית או התנהגותית מתאימה. נוצר כך מעין "פקק תנועה" שמונע מחלקים מסוימים במוח לפענח בצורה נכונה את המידע התחושתי. השיבוש מעורר קשת רחבה של תסמינים, שכוללת רגישות יתר לקול, אור ומגע, בעיות במוטוריקה עדינה והסחת דעת קלה. מצד שני יש אנשים שאינם מגיבים לגירויים חושיים ואפילו אדישים לחום וקור קיצוניים ולכאב.

בומרנג – בחזרה אליך
צפה בסרטון ורק לאחר מכן המשך בקריאת הכתבה.

מתוך YouTube , סרטון מאת Daniel Simons

האם הבחנת בגורילה שעברה בחדר? על איזו מסוגי הזיכרון מתבסס הניסוי שבסרטון? מה קורה לעיבוד המידע החושי כשהמוח שלנו עמוס בגירויים או מבצע מטלה מורכבת?

בהצלחה,

ד"ר ענת לונדון
המחלקה לנוירוביולוגיה
מכון ויצמן למדע 



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.