האוקטן הוא יחידת מידה האומדת את יכולת הבנזין לעמוד בפני הצתה עצמית; יחידת מדידה זו הומצאה ע"י הכימאי ראסל מרקר.
עבודה יעילה של מנוע דורשת סנכרון, תערובת הדלק והחמצן צריכה להידלק ע"י הניצוץ החשמלי כאשר הבוכנה (צילינדר) מצויה בדיוק במיקום הנכון. כאשר ההצתה לא מתרחשת בתזמון נכון נוצר חוסר התאמה בין פעילות דחיסת הבוכנות וההצתה והמנוע מאבד מיעילותו. התופעה מוכרת כ"צלצולים" הבוקעים מהמנוע.
המדד "אוקטן" מבוסס על תערובת של איזו-אוקטן (2,2,4-trimethylpentane) שהוגדר בסקאלה כ 100 ונ-הפטאן (n-heptane) שהוגדר כ 0; בנזין בעל 95% אוקטן מכיל 95% איזו-אוקטן ו5% של נ-הפטאן.
מכיוון שגם איזו-אוקטאן אינו חסין ב 100% מהצתה מוקדמת, קיימים דלקים שונים (מכוניות מרוץ, מטוסים) בעלי אוקטאן הגבוה מ-100 והמכילים תערובות שונות מאיזו-אוקטאן ונ-הפטאן. דלקים אלו דליקים פחות ובעלי הספק גבוה יותר.
מעניין לציין כי בארצות הברית שיטת המדידה מעט שונה והיא נמוכה ב5 יחידות משאר העולם, לכן דלק 98 אוקטאן בארץ שקול ל93 אוקטאן בארה"ב.
סוגי אוקטאן שונים בתחנת דלק. התמונה לקוחה מויקיפדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.