על פי תורת היחסות הכללית מרחב-הזמן מתעקם בהשפעת כבידה. לכן, בנוכחות של כבידה חזקה מספיק, נקודות רחוקות ביקום יכולות להיות קרובות זו לזו עד כדי "מרחק נגיעה" אחת מן השניה. תופעה זו, בשילוב מכניקת הקוונטים, מנבאת את היווצרותם של חורי תולעת כאלו. כלומר, מאפשרת מעבר בין שתי נקודות במרחב-זמן ואף מסע בזמן.
הקצוות של חור התולעת, מבחינה תאורטית, יכולים להיות "תוך-יקומי", כלומר שתי הנקודות קיימות בתוך אותו יקום, או "בין-יקומי", שתי הנקודות נמצאות ביקומים שונים. מבחינה קוונטית, תופעה זו מתרחשת אולי באופן ספונטני עבור חלקיקים נקודתיים כמו אלקטרונים, אך בפועל לא ייתכן חור תולעת גדול מספיק בשביל מעבר של אטומים (ועל כן של גופים מאקרוסקופיים).
חורי תולעת מופיעים תאורטית כפתרונות של המשוואות של תורת היחסות הכללית של איינשטיין. אחד התכונות של חורי תולעת הינה שחור תולעת הינו מאוד לא יציב ויקרוס כאשר כמות קטנה של חומר (אפילו פוטון בודד) ינסה לעבור דרכו.
חור תולעת בין-יקומי חור תולעת תוך-יקומי
מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.