התופעה הזאת מוכרת לכולם: אמצע הקיץ, השמש קופחת והרחובות לוהטים, ובמשרד מתחילה מלחמת המינים. אחת הנשים רועדת מקור ומבקשת לכבות את מיזוג האוויר. הגבר שמולה מתלונן על החום הנורא ומוריד את הטמפרטורה עוד קצת.
לעתים האשם הוא בסגנון הלבוש, פעמים אחרות בפעילות הגופנית. סביר למשל להניח שאישה שלובשת מכנסיים קצרים, נועלת סנדלים ועובדת בישיבה מול המחשב תסבול מהקור הרבה יותר מגבר בחולצה מכופתרת ונעליים סגורות שמתרוצץ ברחבי המשרד ולא יושב הרבה. אולם זה לא ההבדל היחיד. פעמים רבות, נוסף על הלבוש הקליל יותר המאפיין את אופנת הנשים הקיצית, קשה להן יותר להתחמם בגלל שלל סיבות פיזיולוגיות.
שומן, לדוגמה, ידוע ביכולת הבידוד הטובה שלו. כך שככל שאדם שמן יותר כך הוא אמור לסבול פחות מהקור. באופן טבעי אחוזי השומן של נשים גבוהים יותר מאשר אצל הגברים, אבל מכיוון שמופעל עליהן לחץ חברתי חזק לרזות הן נעשות רגישות לקור. הרצון לרדת במשקל מוביל לדיאטה לא מאוזנת ודלה בברזל, והמחסור בברזל גורם לאנמיה, שאחד מתסמיניה הוא רגישות לקור. נשים בגיל הפריון גם מאבדות דם בקביעות במהלך הווסת, והתוצאה דומה.
סיבה נוספת שמגבירה את רגישותן של נשים לקור היא לחץ הדם הנמוך האופייני בעיקר לנשים צעירות ורזות, כמו גם לנשים הרות שפעמים רבות חוות ירידה זמנית בלחץ הדם. בנוסף, שטח הפנים של נשים ביחס לנפח הגוף שלהן הוא בדרך כלל גדול יותר מזה של הגברים, דבר שמגביר את מעבר החום מהגוף לסביבה.
גם פעילות לא מאוזנת של בלוטת המגן, המכונה בלוטת התריס, אופיינית לנשים יותר מאשר לגברים. הבלוטה מפרישה הורמונים שממלאים תפקיד חשוב בחילוף החומרים שלנו. אם פעילותה אינה סדירה יכול לקרות אחד משני דברים: עודף פעילות של הבלוטה גורר רגישות לחום, ואילו תת-פעילות מתבטאת ברגישות מוגברת לקור. אצל גברים מופרש הורמון המין הגברי טסטוסטרון, שגורם להם להיות פעילים ונמרצים, והתנועה המתמדת הזאת שומרת על טמפרטורת הגוף שלהם גבוהה יחסית.
מובן שיש נשים שסובלות מחום ויש גברים שרגישים לקור, אך הסטטיסטיקה מכריעה לטובת הסטיגמה – לנשים, בממוצע, קר יותר מאשר לגברים. הפיזיולוגיה של גברים ושל נשים בגיל הפוריות גורמת לנשים לסבול מקור ולגברים לסבול מחום, ומכאן גם מתאפשרות מחוות רומנטיות של גבר המוותר על מעיל למען בת זוגו.