כשמליאת ארגון הבריאות העולמי (WHO) התכנסה במאי האחרון בז'נבה עמדה בפניה אג'נדה עמוסה. חבריה דנו בשלל נושאים, החל בהכנות למגפת שפעת אפשרית כלה בגישה לחיסונים, והציגו תוכנית שאפתנית לחמש השנים הבאות, שתביא להגדלת מספר האנשים שנהנים מביטוח בריאות ברחבי העולם. איש מהנציגים לא ציפה שדווקא החלטה הצהרתית בעיקרה בנוגע להנקה תעלה לכותרות הראשיות.
ההחלטה, שהועלתה על ידי אקוודור, קבעה שחלב אם הוא המזון הבריא ביותר לתינוק, וקראה למדינות לעודד הנקה ולמנוע פרסום לא מדויק או מטעה מטעם חברות שמשווקות תחליפי מזון לתינוקות (תמ"ל). לפי דיווח בניו יורק טיימס, ההחלטה העלתה את חמתם של נציגי ארצות הברית. הממשל האמריקאי הכחיש.
ההחלטה תואמת את עמדות ארגון הבריאות העולמי מזה עשרות שנים, כפי שפורטו למשל בהנחיות שפורסמו בשנה שעברה. אין זה אומר שלתמ"ל אין מקום: אין ספק שתחליפי המזון הללו הצילו את חייהם של אין-ספור תינוקות שלא יכלו לינוק, והורים בכל רחבי העולם מגדלים את ילדיהם על תמ"ל בהצלחה רבה. יכולות להיות סיבות רבות להעדיף תמ"ל על פני הנקה, למשל מחסור בחלב אצל האם, מצבה הבריאותי או הנפשי ורצונה לצאת לעבוד במקום שאי אפשר להביא אליו תינוקות.
אך הקונצנזוס המדעי הוא שכל עוד ההנקה אפשרית, יש לה יתרונות, ובמקרים מסוימים השימוש בתחליפים עלול להיות מסוכן ממש. עיקר הבעיה נוגע למדינות עניות ולאזורים שאין בהם תשתיות ראויות ולכן מי השתייה שמשמשים להכנת התחליפים אינם נקיים דיים. הבעיה מחמירה אם ההורים אינם יכולים להרתיח בקלות את המים או לנקות כראוי את הבקבוקים. מחקרים אכן הראו שבמדינות מתפתחות, תינוקות שאינם יונקים נמצאים בסיכון גבוה יותר למות ממחלות מידבקות.
יצרניות תמ"ל הואשמו בעבר שהם מנהיגות שיווק אגרסיבי דווקא לאותן מדינות עניות, כולל חלוקה של דוגמיות חינם, בקבוקים ואפילו משחדות עובדי בריאות על מנת שימליצו על המוצרים שלהם. השיווק הזה הוביל אמהות לא מעטות להפסיק להניק ולעבור לתחליפים, שמעבר לבעיית ההיגיינה עלולים להיות יקרים ולהפוך לנטל של ממש על משפחות עניות. במקרים מסוימים הורים שאינם עומדים במחיר הגבוה נאלצים למהול את האבקה יתר על המידה, ולכן תינוקותיהם אינם מקבלים את התזונה הדרושה להם. בשנות ה-70 וה-80 יצא קמפיין נגד חברת נסטלה, בשל שיווק אגרסיבי במיוחד של תמ"ל למדינות מתפתחות.
הסנטור האמריקאי אד קנדי סיכם את הבעיה כבר ב-1978, כששאל בוועידת הסנאט לבריאות ומחקר רפואי: "האם מוצר שדורש מים נקיים, היגיינה טובה, הכנסה משפחתית הולמת והורה שיודע לקרוא ולעקוב אחר הוראות מודפסות, יוכל לשמש בצורה ראויה ובטוחה באזורים שבהם המים מזוהמים, הביוב זורם ברחובות, יש עוני קשה ורבים אינם יודעים קרוא וכתוב?"
תחליפי חלב |Shutterstock
לחץ ואיומים
אם כן, בהצעה של אקוודור לא היה שום דבר חדש או שנוי במחלוקת במיוחד, וציפו שתעבור ללא בעיות. אבל אז, לפי הדיווח, התערבו נציגי ארצות הברית. ראשית הם ניסו לשנות את נוסח ההחלטה ולמחוק את הסעיף הקורא לממשלות "להגן על הנקה, לעודד אותה ולתמוך בה", וסעיף נוסף הקורא למקבלי החלטות להגביל את הפרסום של חברות התמ"ל.
כשהמאמצים כשלו, הם עברו לאיומים: נציגי ארצות הברית במליאה הזהירו את נציגי אקוודור שאם יתעקשו על ההחלטה ארצות הברית תנקוט נגדם "צעדי ענישה מסחריים" ותמנע מהם סיוע צבאי. נציגי אקוודור התקפלו, ועובדי ארגון הבריאות ניסו למצוא מדינה אחרת שתעלה את ההחלטה לדיון. לפחות 12 מדינות, רובן מאפריקה, דרום אמריקה ומרכזה, סירבו לעשות כן מחשש מתגובת המעצמה הגדולה בעולם.
לפי הדיווחים, במהלך הדיונים אף אמרו נציגי ארצות הברית שייתכן שארצם תקצץ את חלקה במימון ארגון הבריאות העולמי. לאיום הזה יש שיניים, שכן בשנה שעברה העבירה ארצות הברית לארגון 845 מיליון דולר, שהם כ-15 אחוז מתקציבו.
בסופו של דבר נמצאה מדינה שתעלה מחדש את ההצעה: רוסיה, שנהנית מקשרים טובים במיוחד עם ממשל טראמפ. כאן נעצרו איומי ארצות הברית, אך נציגיה הצליחו למחוק מההחלטה את הסעיף הקורא למדינות למנוע "פרסום בלתי הולם של מזון לתינוקות וילדים קטנים". נציג רוסיה אמר לניו יורק טיימס, "איננו מנסים להיות גיבורים, אבל אנחנו חושבים שזה לא בסדר שמדינה גדולה לוחצת על מדינות קטנות, בעיקר בעניין בעל חשיבות גדולה לשאר העולם". כן, רוסיה לוחמת על זכויות המדינות הקטנות נגד המדינה הגדולה והבריונית. אירוני? תחליטו אתם.
"אנחנו נדהמים, נחרדים וגם עצובים", אמרה פטי רנדל (Rundall), מהארגון Baby Milk Action, לניו יורק טיימס. רנדל פוקדת את ישיבות מליאת ארגון הבריאות העולמי מאז שנות ה-80. "מה שקרה כאן שקול לסחיטה, כשארצות הברית מחזיקה את העולם כבן ערובה ומנסה להפוך על פיו קונצנזוס של ארבעים שנה ביחס לדרך הטובה ביותר להגן על בריאותם של תינוקות ופעוטות", אמרה.
אחד נציגי אקוודור הוסיף ואמר שתגובת ארצות הברית התקבלה אצלם בהלם. "לא הבנו איך דבר קטן כמו הנקה יכול לעורר תגובה כה דרמטית".
אינטרסים כלכליים
מה באמת מקור ההתנגדות הנחרצת של ארצות הברית? מדובר כנראה בדאגה לאינטרסים של חברות התמ"ל, רובן מאירופה ומארצות הברית. לוביסטים של התעשייה הזאת נכחו במליאה, אך עובדי ארגון הבריאות אומרים שלא ראו ראיה לכך שהיו מעורבים ישירות בהתנגדות של ארצות הברית. חברת נסטלה, שנכוותה בעבר בנושא הזה, אף הבהירה שלא היה לה כל קשר לכך.
בממשל האמריקאי דחו כאמור את הטענות, והנשיא טראמפ כתב בטוויטר, "ארצות הברית תומכת בהנקה, אבל אנחנו לא מאמינים שיש למנוע מנשים גישה לפורמולה". בהחלטה המקורית לא היה כמובן שום סעיף הנוגע למניעת גישה, אלא רק להגבלות על צורת השיווק. הניו יורק טיימס הבהירו שהם עומדים מאחורי הפרסום, שלטענתם אושר על ידי מקורות רבים שהיו עדים לדיונים.
אין זו הפעם הראשונה שהממשל הנוכחי בארצות הברית מקבל החלטות או משנה הסכמים בינלאומיים בצורה שתיטיב עם חברות גדולות על חשבון בריאות הציבור. בדיוני על הסכמי סחר בצפון אמריקה, למשל, הם ניסו להגביל את יכולתן של קנדה, מקסיקו וארצות הברית לשים תוויות אזהרה על מוצרי מזון ושתייה שמכילים כמויות גדולות של סוכר או שמן. השינויים הרבים שנעשו בשנה האחרונה ברשות להגנת הסביבה (EPA), שנועדו גם הם להקל על התעשייה ולפרק אמצעי בקרה שנבנו בשנים קודמות, ראויים לרשימה נפרדת.
באותה ישיבת מליאה בז'נבה הצליחו נציגי ארצות הברית לעצור הצהרה התומכת בהטלת מס על משקאות ממותקים, וניסו ללא הצלחה למנוע את ניסוחה של מפת דרכים שתאפשר למדינות מתפתחות גישה קלה יותר לחיסונים ולתרופות. מפת הדרכים הזאת עשויה לכלול שינויים בחוקי הפטנטים ואמצעים נוספים שיעלו את זמינותן של תרופות ויוזילו אותן, אך יפגעו באינטרסים של חברות התרופות.
ההתנגדות לשינוי חוקי הפטנטים כמובן אינה תופעה חדשה, וארצות הברית דוגלת בה כבר שנים רבות. עם זאת, עובדי בריאות טוענים שבממשל הנוכחי ההתנגדות הפכה הרבה יותר נחרצת וכוללנית.
בטור דעה שהתפרסם בגארדיאן בעקבות התחקיר של הטיימס כתבה לולה אוקולוסי (Okolosie), "רווחים לפני אנשים הוא מוטו פשוט וקל כל עוד האנשים שמוקרבים אינם האנשים שלך". במקרה הזה את המחיר העיקרי ישלמו כנראה תושבי מדינות מתפתחות, שם השיווק האגרסיבי של תמ"ל יכול לסכן חיים. אך נראה שהממשל הנוכחי מעדיף לעיתים קרובות את האינטרסים של התעשייה, אפילו כשמדובר בנושאים שנוגעים לארצות הברית עצמה. את ההשלכות אנחנו עלולים להרגיש בעולם כולו עוד שנים רבות.
דוגמה לכך מביאה אילונה קיקבוש (kickbusch), העומדת בראש המרכז לבריאות עולמית בז'נבה. היא סיפרה לניו יורק טיימס על החשש שממשל טראמפ עלול לגרום נזק מתמשך למוסדות בריאות בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי, שממלאים תפקיד חיוני בטיפול במגפות ובמחלות מסביב לעולם. "כולם חרדים מכך", אמרה, "כי אם אי אפשר להסכים על שיתוף פעולה בנושאי בריאות, לאיזה שיתוף פעולה כן נסכים?"