כיום, כשקיימים נהלים ברורים לפיתוח תרופות, ויותר ויותר מחלות שנחשבו בעבר גזר דין מוות אפשר לרפא או לפחות לרסן, קל לשכוח שרק לפני כמה עשורים כל זה לא היה קיים. אחד האחראים לכך הוא ג'ורג' הרברט היצ'ינגס (Hitchings) שפיתח מאז אמצע המאה ה-20 קרוב למאה תרופות שונות והציל את חייהם של מיליוני אנשים.
היצ'ינגס נולד ב-1905 בוושינגטון. אביו מת ממחלה קשה כשהיה בן 12, דבר שהשאיר עליו רושם עמוק ומשך אותו להתעניין ברפואה. ב-1927 סיים בהצטיינות תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת וושינגטון ושנה לאחר מכן השלים את התואר השני באותו מוסד אקדמי. לאחר מכן המשיך לדוקטורט באוניברסיטת הרווארד, שם עבד גם כעוזר הוראה. הוא סיים את התואר ב-1933.
בתשע השנים הבאות עבד היצ'ינגס במשרות זמניות כביוכימאי בהרווארד ובאוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב. ב-1942 קיבל משרה במעבדות של חברת התרופות וולקום ושנתיים אחריו הצטרפה לצוות גרטרוד עליון. במשך עשרות שנים סייעו השניים בפיתוח תרופות רבות וב-1988 זכו יחד בפרס נובל לרפואה. הם נחשבים עד היום בין אבות הכימותרפיה – הטיפול במחלות כגון סרטן באמצעות חומרים כימיים.
מיליוני אנשים ניצלו בזכות התרופות שפיתח. רוברט היצ'ינגס | מקור: ויקיפדיה
היצ'ינגס וצוותו בדקו תרכובות כימיות שנחוצות לפעילותם של אנזימים (חלבונים שמעוררים תהליכים כימיים) בתאים ועשו בהן שינויים קטנים. הרעיון היה לשטות בתאים ולגרום להם להשתמש בתרכובות הללו במקום בחומרים הטבעיים שבתא, וכך לעכב את פעילות התאים החולים. מהחומרים הללו הם פיתחו תרופות רבות.
היצ'ינגס ועליון היו גם בין הראשונים שיצרו הליך מסודר לפיתוח תרופות, במקום שיטת הניסוי והטעייה שהייתה נהוגה עד אז. ההליך כלל בדיקה של הרכיב הפעיל במבחנה (in vitro), לאחר מכן ניסוי בבעלי חיים ולבסוף בבני אדם, תוך ניצול ההבדלים הביוכימיים בין התאים הבריאים לחולים כדי לפגוע ספציפית בתאים החולים. העקרונות האלה משמשים גם כיום לפיתוח תרופות. כפי שניסח זאת רוברט אינגרם, לשעבר מנהל מעבדות וולקאם (כיום חברת התרופות GSK): "היצ'ינגס עשה מהפכה בעולם בדיקת התרופות ותכנונן".
על סמך המחקרים של היצי'נגס ועמיתיו פותחו תרופות למחלות רבות, ובהן לוקמיה, מחלות נגיפיות, מלריה ותרופות להקלה על השתלת איברים. רבים מהתכשירים שפיתח הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי כתרופות חיוניות.
"ההנאה הגדולה ביותר שלו הייתה לפגוש אנשים שחייהם ניצלו בעזרת התרופות שפיתח", אמר בנו תומס. "בכל רחבי תבל הוא פגש אנשים שניצלו בעזרתו. אנשים שהתחתנו והולידו ילדים. הרעיון הזה העלה דמעות בעיניו".
אחרי פרישתו לגמלאות עסק היצ'ינגס בפילנתרופיה. הוא נהל קרנות שגייסו כספים למחקרים ברפואה ואף תרם כסף רב מכיסו לקרנות שמממנות מחקרים רפואיים. כמו כן, בשנים 1985-1970 הוא שימש פרופסור אורח לפרמקולוגיה ולמדע ניסויי באוניברסיטת דיוק.
בשלהי חייו סבל ממחלת אלצהיימר, עד למותו בגיל 92 בצ'אפל היל שבצפון קרוליינה. הוא רשם 89 פטנטים ופרסם מאות מאמרים.