בניסוי הזה נראה את תנועת האוויר שיוצרים גלי הקול, ואפילו נצליח לכבות נר באמצעותה. הניסוי מחייב השגחה של מבוגר!
ציוד
- נר
- גפרורים או מצית
- משפך גדול
- מערכת רמקולים גדולה (עדיף עם "סאב וופר" - רמקול מיוחד להשמעת צלילים נמוכים/באסים)
- מוזיקה עם הרבה באסים (לחצו על הקישור לקבלת דוגמה של מוזיקה כזאת)
מהלך הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:
הערה: קצת קשה לכבות את הנר ממש וצריך בשביל זה רמקול גדול מאוד וקטע מוזיקה עם הרבה הרבה באסים שמושמעים בעוצמה רבה. גם אם הנר שלכם לא כבה, תוכלו בכל מקרה לראות את להבת הנר מתנועעת בהשפעת גלי הקול.
הסבר
הקול מתפשט באוויר בצורה של גלים – שהם סדרה של "הידחסויות" ו"קילושים" (אזורים פחות דחוסים) של האוויר, כפי שאפשר לראות באנימציה הבאה:
הנקודות השחורות מדמות את חלקיקי הגז שמהם מורכב האוויר. שימו לב שהחלקיקים עצמם לא באמת מתקדמים – הם נעים קצת קדימה ואז קצת אחורה. אם אינכם משוכנעים בכך, התמקדו בחלקיק יחיד ועקבו אחר תנועתו. רק הגל, או ה"הפרעה", מתקדמים באוויר.
בדרך כלל אי אפשר לראות גלי הקול – גם מפני שלאוויר אין צבע וגם כי התנודות של גלי הקול מאוד קלות והמשרעת שלהם (אמפליטודה, עוצמת התנועה) קטנה. האוזן או המיקרופון בנויים בצורה מיוחדת שמסוגלת לקלוט את הרטיטות הקטנות שבאוויר ולתרגם אותן לצלילים.
ההבדל בין צלילים בגבהים שונים, כמו צליל הבאס של תוף גדול או צליל גבוה כמו של כינור או אישה עם קול דק, הוא התדירות של הגל, כלומר כמה רטיטות יש בשנייה. צליל גבוה מתבטא בהרבה רטיטות (כמה אלפי פעמים בשנייה) ואילו צליל נמוך רודד בין מספר פעמים בודד בשנייה ועד כמה עשרות רטיטות בשנייה.
כשאנחנו משמיעים צלילי באס בעוצמה גבוהה דרך משפך (שמתעל את הצלילים לעבר הפתח בדיוק כמו שהוא עושה לנוזלים שמזרימים דרכו), תנועת האוויר עשויה להיות חזקה מספיק כדי להסיט להבה של נר – ואפילו לכבות אותו. כן, ממש כמו שמכבים נר בנשיפה מהפה ("פווּ"). צלילים גבוהים לא יצליחו להזיז בצורה ניכרת לעין את להבת הנר בגלל התדירות הגבוהה שלהם – רטט האוויר מהיר כל כך עד שכל תנועה קדימה של חלקיק אוויר מתבטלת כמעט מיד בתנועה אחורה, תוך פחות מאלפית השנייה. גם צליל בעוצמה נמוכה (ווליום נמוך) לא יועיל, כי אז תנועת האוויר תהיה קלה מדי ולא תוכל להסיט בצורת מספקת את להבת הנר.
