"יומני היקר" נגד דמנציה

דמנציה (קיהיון) היא מחלת מוח ניוונית שמתבטאת בירידה בכישורים הקוגניטיביים, כמו קשיי זיכרון, היעדר התמצאות בזמן ובמרחב ופגיעה בתפקודים ניהוליים, ביניהם יכולת קבלת החלטות. היא יכולה להיגרם ממצבים כגון מחלת אלצהיימר, פגיעה בכלי הדם שמזינים את המוח או דימום תוך-מוחי.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2023 למעלה מ-55 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדמנציה. מדי שנה מאובחנים עם דמנציה כעשרה מיליון חולים נוספים, מה שגורם לנטל כלכלי ונפשי עצום על מערכת הבריאות ועל בני המשפחה. 

עקבו אחר מעל 10,000 אנשים בריאים בני שבעים ויותר לאורך עשור. בני הגיל השלישי על ספסל עסוקים בפעילויות פנאי | oneinchpunch, Shutterstock

פעילויות פנאי באוסטרליה

חוקרים אוסטרליים עקבו אחר מעל 10,000 אנשים בריאים בני שבעים ויותר לאורך עשור ובחנו את דפוסי פעילויות הפנאי שלהם, על מנת לבחון אילו פעילויות יהיו היעילות ביותר בהורדת הסיכון לפתח דמנציה. החוקרים חילקו את פעילויות הפנאי למספר קבוצות: פעילויות מנטליות אקטיביות, כמו פתרון תשבצים, משחקי שחמט וקלפים; פעילויות יצירתיות, דוגמת סריגה, ציור, גילוף בעץ ויצירה במתכת; פעילויות שקשורות לאוריינות וללמידה, כמו כתיבת יומן, מכתבים ומאמרים, שימוש במחשב והשתתפות בתוכניות חינוכיות להעשרה; ופעילויות מנטליות פסיביות, כגון קריאה, צפייה בטלוויזיה והאזנה לרדיו.

החוקרים העריכו גם את המעגל המשפחתי והחברתי של הנבדקים, את תדירות המפגשים החברתיים שלהם ואת תדירות יציאתם מהבית לבילויים כמו צפייה בסרטים ואכילה במסעדות.

נמצא כי אצל הנבדקים שהשתתפו בפעילויות אוריינות ולמידה, כמו כתיבה ושימוש ביישומי מחשב, ירד הסיכון לפתח דמנציה ב-11 אחוזים. לצידם, אצל הנבדקים שהשתתפו בפעילויות שדורשות מאמץ מחשבתי, כגון משחק שח או פתרון תשבצים וחידות, ירד הסיכון לפתח דמנציה בתשעה אחוזים. גם השתתפות בפעילות יצירתית וצריכת תוכן פסיבית הקטינו מעט את הסיכון, אם כי במידה מצומצמת יותר.

גם כאשר החוקרים התחשבו בגורמי סיכון נוספים, כגון עישון, הרגלי שתייה, השכלה קודמת, דיכאון, מדד מסת גוף ועוד, התוצאות נשארו מובהקות סטטיסטית, כלומר סוג פעילות הפנאי הקטין את הסיכון לפתח דמנציה. חשוב לשים לב שהמשתתפים דיווחו בעצמם על תדירות ההשתתפות שלהם בפעילויות, ולא נעשתה בדיקה אובייקטיבית, כך שהתשובות עלולות להיות מוטות. מנגד, מספר המשתתפים הגדול מחזק את מהימנות התוצאות.

בריאיון אמרה ג'ואן רייאן (Ryan), שהובילה את המחקר, "אני חושבת שמה שהממצאים האלה מלמדים אותנו הוא שעיבוד ידע קודם ושימוש אקטיבי בו יכולים להיות משמעותיים בהקשר של דמנציה יותר מפעילויות פנאי פסיביות. שמירה על מוח פעיל ומאותגר עשויה להיות חשובה במיוחד".

פעילות מנטלית אקטיבית כמו משחק שחמט הורידה את הסיכון לדמנציה בתשעה אחוזים, לעומת 11 אחוזים בפעילויות אוריינות ולמידה. לוח וכלים של שחמט | Just Life, Shutterstock

קצת עזרה מחברים

במפתיע, המשתנים שנוגעים ליחסים חברתיים ולמפגשים עם חברים ועם בני משפחה לא נמצאו מובהקים סטטיסטית, כלומר, במחקר הזה לא נמצאה השפעה שלהם על הסיכון לפתח דמנציה. הממצא הזה עומד בניגוד למחקרים קודמים, שהראו כי לאנשים בעלי קשרים חברתיים ורשת חברתית רחבה יש סיכון נמוך יותר לפתח דמנציה בהשוואה לאנשים בודדים עם רשת חברתית מצומצמת. מעקב לטווח ארוך (עשר שנים ויותר) הראה שלמעורבות חברתית יש, במידת מה, השפעה "מגינה" מפני התפתחות דמנציה.

כדאי לזכור שהנבדקים באוכלוסיית המחקר הנוכחי השתתפו בפעילויות פנאי שיש להן מרכיב חברתי, למשל, תרגול יישומי מחשב בכיתה, למידה קבוצתית, יצירה במסגרת חוג וכן הלאה. לכן אי אפשר לבודד את המרכיב החברתי מההשפעה של סוג פעילות הפנאי. חשוב לציין שהתפתחות דמנציה קשורה למשתנים סביבתיים, חברתיים וגנטיים כגון עישון, דפוסי שינה, בדידות ודיכאון ובדרך כלל התסמינים יתבטאו רק לאחר שכבר נוצר נזק מוחי נרחב.

בעשורים האחרונים נעשו ניסיונות לפתח רובוטים דמויי חיות מחמד, כדי שיארחו לחברה לאנשים שסובלים מדמנציה. מבחינה של מספר מחקרים בנושא נראה שהרובוטים השפיעו לטובה, במידה מסוימת, על מצבם הרגשי וההתנהגותי של החולים, אולם לא נמצאה השפעה על היכולות הקוגניטיביות שלהם. כלומר, שהות בחברת הרובוטים לא מנעה את תסמיני הדמנציה.

עד שהמחקר בנושא יתקדם, אנחנו יכולים להשפיע במידת-מה על הסיכון שלנו לפתח דמנציה בגיל מבוגר. במחקר הנוכחי נמצא שפעילויות הקשורות בקריאה, כתיבה ובעיקר למידה הפחיתו את הסיכון לפתח דמנציה. גם יחסים קרובים עם בני משפחה ועם חברים עשויים לתרום לבריאותנו במגוון דרכים, וכפי שנוכחנו לדעת בימי סגרי הקורונה, בדידות עלולה לגרור מגוון השפעות שליליות.