הבגדים שעושים את השיאים

אחת התמונות המפורסמות מהמשחקים האולימפיים באתונה 1896, שהיו הראשונים בעת החדשה, צולמה בריצת מאה מטר גברים, שבה זכה האמריקני תומס בורק (Burke) בתוצאה של 12.0 שניות. 113 שנים מאוחר יותר, בשנת 2009, קבע יוסיין בּוֹלְט הג'מייקני את שיא העולם הנוכחי, שעומד על 9.58 שניות. ההבדל עצום. האם בני האדם השתנו עד כדי כך במהלך מאה שנה בלבד?

בריצה, כמו בשאר ענפי הספורט, האתלטים הופכים יותר ויותר חזקים ושוברים את שיאי העולם פעם אחר פעם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ההתפתחות הטכנולוגית – לא רק בשיטות האימונים, שבהם מכשור וציוד מתקדמים מאפשרים לנטר טוב יותר את מצבם הפיזיולוגי של הספורטאים ולשפר את ביצועיהם, אלא גם בתחומים נוספים. בתזונה, למשל, התקדמות הידע מאפשרת לאזן בצורה הרבה יותר טובה בין המשקל למסת השרירים של הספורטאים וכך לאפשר להם לנצל באופן מיטבי את האנרגיה הנחוצה להם.

אחד התחומים שהתקדמו יותר מכל הוא הלבוש של הספורטאים. בחזרה לתמונה משנת 1896, האצנים לבשו מכנסיים קצרים ורחבים עד קו הברך וחולצות בד פשוטות בעלות שרוולים באורכים שונים. לא לבוש אופנתי במיוחד ולבטח לא אווירודינמי. במשחקים האולימפיים האחרונים, לונדון 2012, האצנים והאצניות כבר נראו לגמרי אחרת: הם לבשו גופיות צבעוניות עם דגל המדינה, מכנסיים קצרים וצמודים וכמובן לוגו החברה שייצרה את הביגוד.

במשך השנים השקיעו חברות הספורט משאבים רבים כדי לייצר בדים וחומרים חדשים שישפרו את יכולותיהם של הספורטאים. הצרכים משתנים מענף לענף: יש מקצועות שדורשים חומרים שדוחים מים ומפזרים חום טוב יותר, בולמי זעזועים קלים ויעילים יותר, תמיכה טובה יותר לשרירים ועוד.

חליפת השחייה ששברה שיאים
אחת הדוגמאות המפורסמות היא המחלוקת שהתעוררה בעשור הקודם סביב השימוש בבגדי ים ששיפרו משמעותית את תוצאות השחיינים בבריכה האולימפית של בייג'ינג בשנת 2008. רבים מהמתחרים באותה שנה לבשו חליפת שחייה שלמה בשם "לייזר רייסר" של חברת ספידו, שאפשרה לצמצם משמעותית את החיכוך שלהם עם המים. בסופו של דבר, שחיינים שלבשו את החליפה החדשה קטפו 98 אחוז מהמדליות בשחייה בבייג'ינג. חליפות מהסוג הזה היו אחראיות ליותר מ-130 שיאי עולם בשחייה בשנים 2009-2008.

לא חלף זמן רב לפני שהשימוש בחליפות שלמות בתחרויות נאסר. למעשה, בעקבות זאת אסור כיום לשחיינים מקצועיים להשתמש בתחרויות בבגדי ים שמכילים פוליאוריתן או גומי בכלל. שיאי העולם שנשברו באותן שנים אמנם נותרו על כנם, אולם מאז חלה צניחה במספר השיאים החדשים שנשברו.

הבדים הנושמים
לא כל השיפורים הטכנולוגיים מעוררים מחלוקות כה עזות. כיום נעשה שימוש נרחב בבדים קלים ו"נושמים" בענפי הריצה והרכיבה על אופניים. חולצות מנדפות, לדוגמה, מכילות שכבה של בד הצמודה לעור ומעבירה את הזיעה לשכבה חיצונית, שם היא מתנדפת לאוויר.

חברות משקיעות משאבים רבים בפיתוח חומרים חדשים שיקלו כמה שיותר על האתלטים, ומונחים כמו "ננו-טכנולוגיה" או "ביו-מימטיקה" נעשים יותר ויותר שגורים בפיתוח מוצרים חדשים. לקראת משחקי ריו דה ז'ניירו נחשפו המדים שישמשו את נבחרת ארה"ב, שאמורים להיות קלים וגמישים יותר ולנדף זיעה מהר יותר. התכונות אלה יתאפשרו תודות לשימוש בבדים סינתטיים קלים כמו לייקרה, העשויים מפולימרים, כמו גם שיטות אריגה מתקדמות.

במקביל נחשפו נעלי כדורגל חדשות שישמשו את השחקנים. הן משתמשות בטכנולוגיה חדשה שנועדה למנוע הצטברות של בוץ בסוליית הנעליים במהלך המשחק. הסוליות החדשות מכילות פולימר שבמגע עם מים יוצר שכבת חיץ ומונע מבוץ להידבק לנעל.

בישראל, מדי הנבחרת הלאומית לאולימפיאדה ינצלו בין השאר בד רשת מנדף זיעה. בוועד האולימפי הישראלי מסבירים שהבגדים, בצבעי כחול-לבן, עוצבו בעצה אחת עם ספורטאים בהווה ובעבר, כדי לתת ביטוי לרצונותיהם ודרישותיהם.

בגדים חכמים
טכנולוגיית הלבוש באה לידי ביטוי לא רק בסוג החומרים מהם עשויים הבגדים. חברות רבות מייצרות כיום בגדי ספורט "חכמים" שמשלבים רכיבים אלקטרוניים ומאפשרים לספורטאים לעקוב במהלך אימוניהם אחרי מדדים פיזיקליים שונים ולנתח את יכולותיהם בצורה מדויקת יותר. אחת הדוגמאות לכך הוא סוג חדש של גרביים המכילים סיבי כסף מוליכים שמשמשים כחיישנים. המידע מהחיישנים עובר למקלט קטן שהספורטאי עונד ומשודר ממנו לאפליקציה ייעודית. חיישנים משולבים גם בשעונים, בחולצות ובמכנסיים, ומסוגלים למדוד את קצב הלב, לחץ הדם, העומס על השרירים ועוד.

משחקי ריו משמשים גם פלטפורמה לחדשנות ויזמות בתחום הספורט. הארגון "Hype", שמתמקד בחינוך ליזמות וסטרטאפים, הכריז לרגל המשחקים האולימפיים על תחרות בינלאומית של "חדשנות טכנולוגית פורצת דרך בספורט", בשיתוף גופים רבים, ביניהם הוועד האולימפי בישראל. מטרת התחרות היא לחבר בין יזמים וסטרטאפים לבין חברות מסחריות ולקדם טכנולוגיות חדישות בתחום הספורט. תחרויות מקדימות התקיימו בכמה מוקדים ברחבי העולם, והגמר יתקיים בריו במהלך האולימפיאדה.

אין ספק שהשינויים שחלו לאורך השנים בלבוש הספורטאים תרמו תרומה חשובה ליכולותיהם. עם זאת, ההתפתחויות הטכנולוגיות גם מעצימות את הפער בין מדינות וספורטאים מבוססים לבין חסרי האמצעים. ציוד ולבוש מתקדמים יכולים לתת יתרון לא הוגן לספורטאים שיש להם גישה אליהם, החל בשלב האימונים וכלה בתחרות עצמה.

ספורטאים רבים אף זוכים כיום לעיצובים מותאמים אישית, כך שהבגדים מתאימים באופן מיטבי לקווי המתאר של הגוף ומגבירים את האווירודינמיות שלהם. הסוגיה מצטרפת לבעיה נוספת בספורט התחרותי, שנקראת "סימום טכנולוגי" – שימוש בחומרים ובציוד טכנולוגי מתקדמים שמעניקים לספורטאים יתרון לא הוגן בתחרויות. ככל שהטכנולוגיה ולבוש הספורט מתפתחים, כך מיטשטש ההבדל בין העצמת יכולותיהם של הספורטאים לבין רמאות.