קידוחים שנעשו בקרחון ענק באנטארקטיקה חשפו במפתיע יצורים נייחים בעומק של יותר מקילומטר

קבוצת מדענים בינלאומית ניצלה את חודשי הקיץ בחצי הכדור הדרומי כדי לחקור את החיים מתחת לאחד הקרחונים הגדולים של אנטארקטיקה, ששטחו גדול פי 20 משטח מדינת ישראל. בעזרת מקדחת מים חמים הם קדחו פיר עמוק דרך 900 מטר של קרח עד לתחתית הקרחון, והורידו דרכו מצלמה  שירדה עוד כ-350 מטר מתחת לקרחון העצום. שם, באפלה כמעט מוחלטת, התגלה סלע גדול, מכוסה בבעלי חיים ישיבים, שטרם נצפו עד כה בעומק כזה.

אין זה הקידוח הראשון במדפי קרח באנטארקטיקה שגילה בעלי חיים מיוחדים: משלחות עבר גילו מינים חדשים של דגים ואפילו מדוזות. אך בקידוח הזה נמצאו לראשונה בעלי חיים ישיבים, כלומר כאלה שזקוקים למצע להיצמד אליו ולא נעים במרחב. עד היום סברו החוקרים שככל שיורדים עמוק יותר מתחת למדף הקרח, מגוון בעלי החיים יורד, ורובם יהיו טורפים שיכולים לשחות ולחפש מזון באופן פעיל.

תמונה של הסלע ועליו בעלי החיים, ממינים שאינם ידועים עדיין | Dr Huw Griffiths/British Antarctic Survey
מתחת לקרחון העצום, באפלה כמעט מוחלטת, התגלה סלע גדול, מכוסה בבעלי חיים ישיבים. תמונה של הסלע ועליו בעלי החיים, ממינים שאינם ידועים עדיין | Dr Huw Griffiths/British Antarctic Survey

יושבים בחושך

כעת, במאמר שפרסמו בכתב העת Frontiers in Marine Science, מתארים החוקרים את ממצאיהם אחרי בחינה מדוקדקת של הצילומים. לדבריהם, נראה שרוב בעלי החיים שנצפו הם מינים של ספוגים ועוד יצורים ישיבים שמתקיימים על סינון של חלקיקי מזון מהמים. מוכרים לנו מסננים ישיבים רבים החיים מסביב לאנטארקטיקה, אבל רובם חיים באזורים רדודים שנהנים מאספקה מתמדת של חומרי מזון מהיבשה. בניגוד לכך, מתחת לקרחונים העצומים מי האוקיינוס דלים במיוחד במזון ושוררים שם תנאי סביבה קשים במיוחד. גילוי היצורים החדשים במעמקים מעורר שאלות רבות על מקורה של האוכלוסייה הזאת ומאין היא מצליחה למצוא מזון, כמו גם האם יש אוכלוסיות נוספות מסוגה?

מובן שעל סמך צפייה בצילומי וידאו קשה לזהות בדיוק אלו מינים חיים על הסלע התת-ימי ולהסביר את אורח חייהם. כדי ללמוד עליהם יותר יצטרכו החוקרים למצוא דרך להביא למעבדה דגימות של היצורים הללו ולבצע בהן בדיקות גנטיות. באשר לתזונתם, החוקרים משערים שחלק מהספוגים משתייכים כנראה למשפחת הספוגים הטורפים. ספוגים כאלה נפוצים במים עמוקים וקרים וניזונים מחלקיקי פלנקטון גדולים, כמו פגיות (לרוות) של דגים.

תהליך ההתחממות של פני הים מעלה את התהייה מה יעלה בגורל האוכלוסייה הזאת ודומותיה אם הקרחונים שמעליהן יקרסו. אין לכך תשובה ברורה. ייתכן למשל שבהיעדר הקרחון תגדל כמות האור במעמקי האוקיינוס ובעקבותיה תגדל גם אוכלוסיית האצות, ליצורים הנייחים יותר מזון זמין והם ישגשגו. אפשרות אחרת היא שהספוגים ושכניהם מורגלים לתנאים הקשים ולכן עלולים להיפגע משינויים שישפיעו על סביבת המחיה שלהם, ואולי יביאו אליה יצורים אחרים שיתחרו בהם.

"התגלית הזאת היא מסוג צירופי המקרים המוצלחים שדוחפים רעיונות לכיוון חדש, והיא ממחישה שבעלי החיים הימיים באנטארקטיקה מותאמים בצורה מרשימה לסביבה קפואה", אמר הביוגיאוגרף יו גריפית'ס (Griffiths), מארגון המחקר "הסקר האנטארקטי הבריטי". בשל הקושי להגיע לשם, נעשו עד כה מעט מאוד מחקרים על החיים מתחת לקרחונים, ולמעשה עד כה נקדחו בקרחוני אנטארקטיקה רק עשרה פירים כאלה. אין אם כן פלא שכמעט כל קידוח חושף תגליות חדשות, ונדמה שככל שאנו מגלים יותר על החיים במעמקי האוקיינוס, כך מתרבות גם השאלות.  

תגובה אחת

  • אנונימי

    למה להרוס את מה שעוד נשאר

    למה להרוס את מה שעוד נשאר מהקרחונים