יבשת שלמה ששינתה את מיקומה, נדל רובוטי לחקר התנועה והאם הערוצים במאדים נוצרו בגלל מים זורמים?
1. משקפיים ורודים נגד התקפי מאניה
"כחול" באנגלית הוא כינוי לתחושת עצב או דיכאון, ומחקר אמריקאי מעלה כי סינון האור הכחול עשוי לשפר את מצבם של חולי נפש. חוקרים מנורבגיה מצאו כי הרכבת משקפיים בגוון אדמדם בשעות הערב והבוקר עשויה לסייע בהפחתת תסמיני "מאניה" של הפרעה דו קוטבית (מאניה-דיפרסיה). המשקפיים האלה חוסמים את הקרניים הכחולות מתוך כלל האור הנראה, שלהערכת החוקרים משפיעות על ייצור חלבונים האחראים בין השאר לתגובה המאנית. משתתפי הניסוי התבקשו להרכיב את המשקפיים בין שש בערב לשמונה בבוקר במשך שבוע, ולהשיב בכל יום על שאלונים הנוגעים למצבם הרפואי. אצל הנבדקים שהרכיבו משקפיים המסננים את האור הכחול נמצא שיפור ניכר בתסמיני המאניה, לעומת נבדקים שהרכיבו משקפיים שאינם מסננים את הקרניים הכחולות. הניסוי היה קטן מאוד וכלל רק 23 נבדקים בשתי הקבוצות, אך השיפור במצב החולים היה ניכר ומהיר יותר מזה המתקבל בהשפעת תרופות, לכן החוקרים ממליצים להרחיב את הניסוי ולבחון את ההשפעה לעומק.
2. חישוב מסלול מחדש: אוסטרליה זזה צפונה
גם אם נדמה לנו שהקרקע מתחת רגלינו יציבה, הלוחות שעליהם ניצבות היבשות נמצאים בתנועה מתמדת. יבשת אוסטרליה למשל נעה צפונה לכיוון קו המשווה, ומדידות חדשות מראות שהתנועה הזו אינה מבוטלת: היבשת התקדמה 1.5 מ' במשך 25 השנים האחרונות, בעיקר צפונה ומעט מזרחה. תנועה של יבשת שלמה יוצרת מתח בקרום כדור הארץ שעלול להגביר את הסיכון לרעידת אדמה. כמו כן, התזוזה יוצרת בלבול במכשירי ה-GPS, ובעת האחרונה כוילו מערכות האיכון הלווייניות כך שיכירו במיקום המעודכן של אוסטרליה. אמנם מבחינת רוב המשתמשים ב-GPS סטייה של 1.5 מ' היא דבר זניח למדי, אך יש מקרים שהיא חשובה. למשל במערכות נהיגה אוטונומיות, שצוברות תאוצה, 1.5 מ' זה ההבדל בין נסיעה בנתיב הכון או בנתיב הנגדי.
3. הנדל הרובוטי מפענח את סודות התנועה
למספר רב של רגליים יש יתרונות ברורים: אלה בעלי חיים שכמעט לא מועדים, נופלים או מתהפכים, וגם פגיעה קשה בכמה רגליים אינה פוגעת בתפקוד הכללי של החיה. עם זאת, לריבוי רגליים יש גם חסרונות, והיא דורשת מערכת עצבים מורכבת לתיאום של תנועה יעילה. כדי לחקור את אופן ההליכה של בעלי חיים כאלה, בנו חוקרים מאוניברסיטת קיוטו ביפן, בראשות שינאה אאוי (Aoi), נדל רובוטי. לנדלים יש בדרך כלל לפחות 30 רגליים (אך יש גם מינים עם 300 רגליים ויותר) והם מצליחים לתאם היטב בין תנועותיהם ולווסת את מספר הרגליים הנוגעות בקרקע בכל רגע נתון. באמצעות הרובוט גילו החוקרים שבמהירויות נמוכות יחסית החיה יכולה להתקדם בקו ישר, אך במהירויות גבוהות היציבות משתפרת כשההתקדמות היא גלית, כמו של נחש, כפי שמרבי רגליים נעים בטבע. החוקרים גם הראו כי דווקא התנועה שנראית לא יציבה, מאפשרת לנדלים לתמרן במרחב בקלות רבה יותר.
4. מדוע ההרמינים רוצים להתאבד?
הרמינים (Mustela erminea) הם בעלי חיים קטנים ממשפחת הסמוריים, החיים בעיקר באזורים צפוניים כמו קנדה וצפון רוסיה. במאה ה-19 הובאו כמה הרמינים לניו-זילנד, בתקווה שיעזרו לרסן את אוכלוסיות הארנבים והארנבונים שגדלו פרא. אך עד מהרה התרבו גם ההרמינים בלי שליטה, וכיום הם נחשבים מין מזיק ביותר. ממשלת ניו-זילנד פתחה לאחרונה במיזם שנועד לחסל את הטורפים הפולשים באיים – הרמינים ואחרים – עד שנת 2050. ממצאים של מחקר מאוניברסיטת אוקלנד עשויים לעזור: החוקרים גילו שבניגוד לציפיות ולהגיון, הרמינים נמשכים לריח הטורפים שלהם. החוקרים פיזרו מזון להרמינים בכמה מקומות: כאלה שהיה בהם ריח של חתולים, חמוסים או כלבי פרא. להפתעתם, דווקא במקומות עם ריח הטורפים, נראה שההרמינים שהו יותר זמן ואכלו יותר. עדיין לא ברור מה גורם להם לבלות את זמנם סמוך לטורפים, אך החוקרים כבר מתכננים כיצד לנצל עובדה זאת כדי להיפטר מהם.
5. הערוצים במאדים לא נוצרו בגלל זרימה של מים
ערוצים בכדור-הארץ נוצרים בעקבות זרימה קבועה או עונתית של מים המתחפרים בקרקע. לכן, כאשר התגלו ערוצים (gullies) דומים על מאדים בראשית העשור שעבר, התעוררה התרגשות מהמחשבה שהם נוצרו באופן דומה ומספקים עדות לזרימת מים על מאדים גם בימינו. תצפיות חדשות על הערוצים האלה מפריכים את הסברה הזו. חוקרים בראשות חורחה נונייז מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס השתמשו בספקטרומטר של הלוויין Mars Reconnaissance Orbiter לצפייה ביותר מ-100 ערוצים על פני מאדים. בכל התצפיות לא נמצאו מים, ואפילו לא מינרלים שנוצרים בתנאים רטובים, ויוכלו להעיד על זרימה בערוצים האלה בתקופה האחרונה. כעת החוקרים סבורים שהערוצים נוצרו מקפיאה והתאדות של פחמן דו-חמצני, תהליך שמסוגל גם הוא לחרוץ בתרונות בתוואי השטח.
כיצד נוצרו הערוצים של מאדים? צילום טופוגרפי של מאדים | צילום: NASA