מחקר חדש מאשר: מדי שנה אחד מכל שישה מתים ברחבי העולם נפטר בגלל זיהום הסביבה. הבעיה קשה במיוחד במדינות העניות

צוות חוקרים בינלאומי מצא כי זיהום הסביבה גרם למותם בטרם עת של כתשעה מיליוני בני אדם ברחבי העולם בשנת 2019, שהם נפטר אחד מכל שישה בשנה זו. מהמחקר, שהתפרסם בכתב העת הרפואי The Lancet, עולה כי היקף התמותה מזיהום הסביבה דומה להיקף התמותה מעישון ומעישון פסיבי, והוא גדול פי שלושה מהיקפי התמותה מתת-תזונה, משימוש באלכוהול וסמים או מכל אחת משלוש המחלות איידס, שחפת ומלריה.

הערכות המחקר הזה דומות לאומדנים קודמים, ומחזקות את תמונת הידע המקובלת באשר לחומרת ההשפעה של הזיהום על בריאות הציבור בעולם. עם זאת, יש פער ניכר בין חלק מההערכות, שלעיתים אף עולה על טווח השגיאה הרחב שלהן. ככל שירבו המחקרים על ההשפעות הבריאותיות של הזיהום, נוכל לצמצם את אי-הוודאות של ההערכות. 

לדברי מוביל המחקר ריצ׳רד פולר (Fuller), ״העניין עם זיהום הוא שאנשים אינם מתים ממנו באופן ישיר. הזיהום גורם למחלות, והן שהורגות אנשים״. מרבית המתים, כ-6.7 מיליוני בני אדם, מתו בשל זיהום אוויר, בעיקר בדמות חלקיקים נשימים שגורמים למחלות נשימה, למחלות לב ועוד. החלקיקים המסוכנים ביותר הם אלו שגודלם קטן מ-2.5 מיקרומטר (אלפית המילימטר), אשר חודרים בקלות למערכת הנשימה וממנה למחזור הדם ופוגעים בשתי המערכות הללו.

מי ביוב זורמים בשכונת מגורים בוויטנאם | Matyas Rehak, Shutterstock
שיפור הגישה למי שתייה נקיים מנע את מותם של כ-400 אלף איש בשנה בשנים האחרונות. מי ביוב זורמים בשכונת מגורים בוויטנאם | Matyas Rehak, Shutterstock

שני צדדים למודרניזציה

החוקרים מצאו שנתוני התמותה הכוללת נותרו דומים לאלה שנרשמו בשנת 2015, אך אופי הזיהום השתנה. החדשות הטובות הן שהתמותה מזיהום אוויר בבית ירדה מכ-2.9 מיליון בני אדם בשנת 2015 לכ-2.3 מיליון בני אדם בשנת 2019. כ-600 אלף איש בשנה ניצלו בזכות צמצום שריפת העץ והפחם לבישול ולחימום הבית, בעיקר במדינות עניות. בשנת 2019 מתו כ-1.4 מיליון אנשים בשל שתיית מים מזוהמים, לעומת כ-1.8 מיליון אנשים ב-2015, כלומר שיפור הגישה למים נקיים הציל בשנת 2019 את חייהם של כ-400 אלף איש.

מנגד, החדשות הרעות הן כי מאז שנת 2015 נרשמה עלייה של כ-300 אלף מתים בשנה בשל זיהום אוויר בסביבה (מחוץ לבית), מ-4.2 מיליון ל-4.5 מיליון. זיהום האוויר הזה נובע בעיקר ממכוניות וממפעלים ששורפים חומרי דלק המופקים מנפט ומפחם. עלייה נרשמה גם בתמותה מזיהום עופרת, שעלתה מחצי מיליון מתים בשנת 2015 לכ-900 אלף ב-2019. הנתון דומה למספר המתים מזיהום תעסוקתי, כלומר מחלקיקים נשימים וכימיקלים מסרטנים במקום העבודה. 

כלומר, לצד הצמצום המתמיד בתמותה מזיהום המקושר לעוני ולאורח חיים מסורתי, יש עלייה בתמותה מזיהום המקושר לתיעוש ולאורח חיים מודרני, כך שבסך הכול נתוני התמותה לא פחתו. למעשה התמותה בעולם מזיהום ״מודרני״ עלתה בכ-66 אחוז מאז שנת 2000, עלייה של כמיליון נפטרים וחצי בשנה.

מפעל תעשייה פולט מזהמים לאוויר ולמים | Vectorpocket, Shutterstock
בשנים האחרונות חלה עלייה בזיהום סביבה הנובע ממכוניות וממפעלים. מפעל תעשייה פולט מזהמים לאוויר ולמים | Vectorpocket, Shutterstock

החוקרים מעריכים כי מעל יותר מ-90 אחוז מהתמותה מזיהום מתרחשת במדינות עניות או מתפתחות, שחלקן עברו תיעוש מהיר, כמו הודו, סין וניגריה. אך הם מדגישים כי הזיהום הפך לבעיה עולמית חוצת גבולות. החומרים המזהמים עוברים בין מדינות, אפילו אם הן רחוקות מאוד זו מזו, באמצעות רוח, מים, שרשראות מזון ומוצרי צריכה, ולכן צמצום הזיהום דורש מאמץ עולמי משותף.

נוסף על תרומתו לנתוני התמותה, זיהום לסוגיו השונים נקשר לשורה ארוכה של השלכות שליליות, החל במחלות ופגיעה נפשית וכלה באובדן המגוון הביולוגי ומשבר האקלים. כמו כן, זיהום האוויר לבדו גרם בשנת 2019 לאובדן כלכלי שמוערך בכ-8 טריליון דולר, שהם כשישה אחוזים מכלל התוצר העולמי הגולמי. בהודו ובסין האובדן הכלכלי היה מעל 10 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי.

החוקרים טוענים כי הידע והכלים לצמצום התחלואה והתמותה מזיהום עומדים לרשותנו. הם מדגישים את הצורך בקידום מדיניות מתאימה, ומציעים שורה של דרכי פעולה למלחמה בזיהום: החל בהעלאת המוּדעות והקמת מנגנוני ניטור, דרך מעבר להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות כגון אנרגיית רוח ושמש, וכלה בשיתופי פעולה בינלאומיים המספקים סיוע כלכלי וטכני לצמצום הזיהום. לדברי פולר, ״אנחנו חייבים להפסיק להרעיל את עצמנו. השלכות הזיהום הן פשוט גדולות מדי. יש לנו אסטרטגיות מוכחות וזולות להפחתת הזיהום. אנחנו צריכים לתעדף את הטיפול בזיהום, כי הוא משפיע על כולנו״.

3 תגובות

  • אורן

    ״המחקר מומן ע״י פייזר״

    שלום, יש לי שאלה שאינה קשורה לכתבה איך אינני מוצא שום מקום שבו אפשר לשאול אותה. בכל פעם שמתפרסם מחקר על יעילות החיסון נגד קורונה מיד מתנגדי החיסונים קופצים וטוענים שהמחקרים האלה לא אמינים כי הם ממומנים בצורה ישירה או עקיפה ע״י חברת פייזר שמנסה לשווק את החיסון שלה. איך אפשר להפריך את הטענה הזאת? איך אפשר לדעת אם מחקר שמראה על יעילות החיסון הוא באמת אמין ובלתי תלוי? ואני לגמרי בעד החיסון הזה וכבר התחסנתי 3 פעמים. אשמח מאוד לתשובה מועילה תודה מראש.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיובל רוזנברג

    הגיון בריא וחשיבה ביקורתית-מדעית

    תודה על השאלה.
    חשוב להפעיל הגיון בריא.
    לרב טענות מסוג זה הן קונספירטוריות ולכן הסיכוי שהן נכונות הוא אפסי. הבסיס העובדתי שלהן הוא מאוד רעוע, והן מסתמכות על תיאוריית קשר בה לוקחים חלק הרבה מאוד אנשים וגופים מכל העולם. למשל במקרה של קורונה, היו אינספור מחקרים על החיסונים שהתבצעו על ידי המוני חוקרים עצמאיים וארגוני בריאות וממשל בלתי תלויים, אשר פורסמו בכל כתבי העת שיכולים להיות רלוונטיים ועברו בדיקה וביקורת מתמשכת על ידי קהילה מדעית (ולא מדעית) גדולה. הטענה שחברה מסחרית גרמה לכל העולם לזייף נתונים ומאמרים, וכולם משתפים עם זה פעולה מבלי שאנחנו יודעים היא בלתי סבירה בעליל. אני לא בטוח אם ניתן לשכנע אדם שמאמין שכל העולם משקר לו ואי אפשר להאמין לשום מחקר או נתון. יתכן שאדם כזה אפילו לא יאמין לתוצאות של מחקר שהוא בעצמו ערך אם הן לא תואמות את השקפת עולמו. הדבר דומה לאנשים המאמינים שהעולם הוא שטוח ולא ניתן לשכנע אותם אחרת. ניתן לקרוא על כך בהרחבה יותר בכתבה שלנו תחת הכותרת ״הקונספירציות משתלטות על העולם״. בנוגע לעצם השאלה, באופן כללי אפשר לחלק אותה לשתי שאלות שונות:
    1. איך יודעים מהן מקורות המימון של החוקרים והאם ישנם ניגודי אינטרסים אפשריים בהם מצויים כותבי מאמר מדעי.
    2. איך אפשר לדעת האם מאמר מדעי הוא מזויף, או האם לא דיווחו כראוי על ניגודי האינטרסים. התשובה לשאלה הראשונה היא פשוטה: מרבית כתבי העת המדעיים (לפחות אלו המכבדים את עצמם) דורשים מכותבי המאמר לציין את המידע הזה במפורש ולהצהיר שהמידע שסופק הוא נכון ומלא. המידע הזה בדרך כלל מופיע בסוף המאמר. לגבי השאלה השנייה, ראשית כל חשוב לי לציין שהרב המוחלט של המאמרים המדעיים שמפורסמים בכתבי עת מדעיים מוכרים הם מהימנים. המאמרים הללו עוברים תהליך של ביקורת עמיתים אשר בוחן את התוכן של המאמר וגם מנסה לאתר עדויות לזיוף אפשרי. הדבר מתבצע במקרים רבים בסיוע של תכנות מחשב ייעודיות. עם זאת, ביקורת העמיתים הוא לא תהליך מושלם, ולפעמים יפורסם מאמר מזויף או מאמר בעל מסקנות שגויות. לפעמים גם הדיווח בתקשורת הוא לא מדויק, כך שהמאמר מאוד נזהר מלהגיע למסקנות נחרצות, אבל גופי תקשורת מדווחים בצורה לא מדויקת, מטעה או אף שגויה. לעיתים קשה לגלות אם מאמר מסויים הוא מזויף. בדרך כלל יש רמזים לזיוף אבל עשוי לקחת זמן עד שעולים עליהם. אם מאמר משמעותי מסויים הוא בעייתי, לרב הדבר יתגלה לאחר זמן מה, למשל אחרי שחוקרים אחרים יכשלו לשחזר את תוצאות הניסוי, או שניתוח חוזר של המאמר על ידי חוקרים אחרים יחשוף בעיות עם הנתונים/התוצאות/המסקנות וכו. חוקרים משקיעים מאמצים רבים בבחינת מחקרים שפורסמו על ידי אחרים, וישנם חוקרים שזוהי עיקר עבודתם. אם מתגלה מחקר מזויף, כתב העת שפרסם אותו מושך את המאמר ומציין באתר שלו כי המאמר הזה התגלה כמפוברק (או משהו בסגנון הזה). באופן כללי כדאי שלא להסתמך על מקור יחיד, אלא לבדוק האם ישנה הסכמה בין מספר מחקרים שונים, רצוי כאלו שבוצעו על ידי חוקרים וגופים שונים. כדאי גם לבדוק כיצד גורמים שונים בקהילה המדעית מתייחסים לאותו המאמר לגביו ישנו ספק. במקרה של החיסונים כנגד קורונה (בייחוד אלו שיוצרו על ידי חברות מערביות) מדובר על הסכמה כללית בין אינספור מאמרים ממדינות שונות וחוקרים שונים, בנושא שנמצא בלב העניין והמחקר המדעי ועבר ביקורת עצמאית ומקיפה על ידי ארגוני הבריאות הטובים בעולם. כאזרחים שלא מעורים בספרות המדעית, ניתן להסתמך על ארגוני בריאות כמו משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי וה-CDC האמריקאי, וכן על גופי תקשורת מהימנים כמו אתר דוידסון ועוד רבים אחרים.

  • אורן

    תיקון: אך אינני מוצא שום מקום שבו אפשר לשאול אותה…

    אשמח לתשובה.