עכברים מהונדסים, שחוסנו נגד נגיף אפשטיין-בר, נשארו עמידים תקופה ארוכה לא רק למחלה עצמה, אלא גם להתפתחות גידולים סרטניים - ואולי גם לטרשת נפוצה

חוקרים השיגו פריצת דרך משמעותית בפיתוח חיסון יעיל נגד נגיף אפשטיין-בר (EBV), מחולל מחלת הנשיקה, שאחראי כנראה גם להתפתחות טרשת נפוצה וכמה סוגים של גידולים סרטניים בהמשך החיים אצל חלק מהנדבקים. החיסון מבוסס על גישה חדשנית שמפעילה נגד הנגיף שתי זרועות של מערכת החיסון בעת ובעונה אחת.

אפשטיין-בר שייך למשפחת נגיפי ההרפס, שחברים אחרים בה מחוללים מגוון רחב של מחלות, כגון אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת ופצעי הרפס בשפתיים. כמעט כל אדם בוגר בעולם (95 אחוז) נדבק בו במהלך חייו, ונתונים מארצות הברית מלמדים שיותר ממחצית מהילדים נדבקים בו עוד לפני גיל 8.

הנגיף גורם למחלה בשם קדחת הבלוטות (מונונוקליאוזיס זיהומי), שמוכרת יותר כמחלת הנשיקה. הכינוי נובע מכך שהנגיף מופץ בעיקר באמצעות רסיסי רוק, שיכולים לעבור מאדם לאדם במהלך נשיקה, אך גם בסוגים אחרים של מגע קרוב, כמו התעטשויות או אכילה מכלי אוכל משותפים. בדרך כלל המחלה אינה חמורה והיא חולפת מעצמה עם תסמינים קלים דמויי הצטננות, או בלי תסמינים כלל – בעיקר אצל ילדים. במקרים חמורים יותר, בעיקר אצל בני נוער ומבוגרים צעירים, מופיעים תסמינים כמו חום, כאב גרון ופריחה, שעלולים להימשך עד ארבעה שבועות, ותשישות שעשויה להימשך בין כמה שבועות לחצי שנה. אחרי שהמחלה חולפת הנגיף נותר רדום ובלתי פעיל בגוף לאורך כל החיים.


הנגיף גורם למחלה בשם קדחת הבלוטות, שמוכרת יותר כמחלת הנשיקה. נגיף אפשטיין-בר, תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים | James Cavallini / Science Photo Library

המזיק השקט

מחקרים מהעשור האחרון הראו שכשהנגיף מגיע ללוע, הוא מדביק תאי דם לבנים מסוג B, שהם תאים של מערכת החיסון שתפקידם ליצור נוגדנים. לאחר מכן הוא נשאר בהם במצב רדום, עד שמסיבות בלתי ידועות הוא מתרבה במהירות, פורץ מהתאים ומדביק תאים אחרים. בדרך כלל מערכת החיסון מצליחה לעצור את ההתפרצות ומונעת התפתחות של מחלה.

בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר ראיות לכך שהדבקה בנגיף אפשטיין-בר מעלה את הסיכון לחלות בכמה מחלות קשות, ובכלל זה טרשת נפוצה וכן כמה סוגי סרטן נדירים. במחקר רחב היקף שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Science, מדענים בדקו דגימות דם של כעשרה מיליון חיילים מצבא ארצות הברית, ועקבו אחריהם במשך עשרים שנה. בתקופה הזאת אובחנה אצל 955 מהם טרשת נפוצה – מחלה ניוונית קשה של מערכת העצבים, שבה תאי מערכת החיסון תוקפים את מעטפת המיאלין של תאי העצב ופוגעת בתפקודם. המעקב העלה כי כל החולים בטרשת נפוצה נדבקו בעברם בנגיף אפשטיין-בר, ומכך הסיקו החוקרים שההדבקה בו מעלה פי 32 את הסיכון להתפרצות טרשת נפוצה.


בשנים האחרונות מצטברות ראיות לכך שהדבקה בנגיף אפשטיין-בר מעלה את הסיכון לחלות בכמה מחלות קשות, ובכלל זה טרשת נפוצה וכמה סוגי סרטן. אילוסטרציה של הנזק לעצבים שנגרם בטרשת נפוצה | Juan Gaertner/ Science Photo Library

התקפה לצורך הגנה

המאמץ לפתח חיסון נגד הנגיף נמשך כבר שנים, וביתר שאת ככל שהתבסס החשש שהוא עלול לגרום מחלות קשות בהמשך החיים. למרות זאת, כל הניסיונות עד כה כשלו. נכון לעכשיו, חיסון של חברת מודרנה, המבוסס על טכנולוגיית ה-RNA שליח בדומה לחיסונים המפורסמים ממגפת הקורונה, נמצא בראשית הניסויים הקליניים בבני אדם. המכשול העיקרי הוא העובדה שרוב החיסונים מבוססים על טכניקות שנועדו לעודד את הגוף לייצר נוגדנים נגד מחולל המחלה, אך מאחר שנגיף אפשטיין-בר נשאר רדום רוב הזמן בתוך התאים, הוא מוגן מפני הנוגדנים.

בשל כך פיתחו לאחרונה חוקרים מאוסטרליה ומארצות הברית גישה חדשה שאמורה לתקוף את הנגיף בשתי חזיתות בעת ובעונה אחת. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature Communications, הם הציגו חיסון שמפעיל בו-זמנית שתי זרועות של מערכת החיסון, שממלאות תפקידים שונים אך חשובים מאוד בהגנה על הגוף.

זרוע אחת מייצרת נוגדנים, שנקשרים ישירות לנגיף, מונעים ממנו להדביק תאים בריאים ומסייעים לתאים אחרים של מערכת החיסון להשמיד אותו. כדי להפעיל את הזרוע הזאת שילבו בחיסון חלבון מעטפת של הנגיף שאמור לעורר את מערכת החיסון לייצר כמות גדולה של נוגדנים מנטרלים.

הזרוע השנייה כוללת קבוצת תאים אחרת של מערכת החיסון, שנקראים תאי T. התאים הללו מזהים תאים נגועים בנגיף, משמידים אותם וכך מונעים מהנגיף לשרוד לאורך זמן במצב רדום. כדי להפעיל את תאי ה-T שילבו החוקרים בחיסון חלבון מהונדס שהרכיבו מכמה מקטעים קטנים של הנגיף, שחוברו זה לזה במבנה המזכיר שרשרת של חרוזים. כשמזריקים את החיסון לגוף, מערכת החיסון מזהה את השרשרת כחדירה של הנגיף האמיתי ומגייסת לפעולה את תאי ה-T שלה.

הפעולה המשולבת של שתי הזרועות אמורה ליצור תגובה חיסונית חזקה יותר. היא מונעת מהנגיף לחולל את תסמיני מחלת הנשיקה, ובו בזמן נלחמת בתאים שבתוכם הנגיף מקנן בשקט לאורך זמן, וכך צפוי שתמנע הופעה של מחלות משניות בהמשך החיים.

כדי להעצים את התגובה החיסונית, הוסיפו החוקרים לחיסון חומר המוליך אותו היישר אל בלוטות הלימפה, שם מרוכזים התאים שאחראים על התגובה החיסונית. בלוטות הלימפה הן קו ההגנה הראשון של הגוף מפני זיהומים, כך שאם החיסון מגיע אליהן ישירות התגובה החיסונית יעילה יותר.


תאי T מזהים תאים נגועים בנגיף, משמידים אותם וכך מונעים מהנגיף לשרוד לאורך זמן במצב רדום. אילוסטרציה של תאי T ונגיפים | Kateryna Kon / Science Photo Library

הגנה מסרטן

כדי לבדוק את יעילות החיסון החוקרים פנו לניסויים בעכברים. כיוון שנגיף אפשטיין-בר תוקף רק בני אדם, הנדסו החוקרים עכברים שמערכת החיסון שלהם דומה לזו האנושית. כשחיסנו את העכברים, נמצא שהם ייצרו כמות גדולה של נוגדנים לנגיף ושתאי ה-T שלהם הופעלו. התגובה החיסונית המשולבת נמשכה כשבעה חודשים – פרק זמן ארוך יחסית לתוחלת החיים של עכברים, שיכולה להגיע לכשנתיים.

בנוסף, החיסון הצליח למנוע מגידולים סרטניים להתפתח. כשהשתילו לעכברים המחוסנים תאים סרטניים, תאי הגידול לא התרבו והגידולים לא התפשטו, בניגוד מוחלט להתפתחותם המהירה אצל עכברים לא מחוסנים. החוקרים מקווים שבאופן דומה החיסון ימנע גם את התפתחות מחלת הטרשת הנפוצה. בקרוב הם מקווים להתחיל לבדוק את החיסון גם על בני אדם. אומנם הדרך לאישור החיסון עדיין ארוכה, אבל ההצלחה עד כה מעודדת ומעוררת תקווה שבעתיד נוכל למנוע מחלות קשות כמו טרשת נפוצה וסוגי סרטן מסוימים שקשורים לנגיף.

סרטון של מכון המחקר על החיסון החדש:

0 תגובות