החללית הישראלית בדרך לירח

עמותת SpaceIL המתעתדת לשגר חללית ישראלית ראשונה אל הירח הכריזה הבוקר על מועד הנחיתה המתוכננת על הירח: 13 בפברואר 2019. החללית תשוגר בדצמבר 2018 כמטען משני על טיל של חברת SpaceX. לאחר שישחרר הטיל את הלוויינים האחרים שיישא, הוא ישחרר את החללית הישראלית בגובה 60 אלף קילומטרים. היא תמשיך להקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי רחב ובהמשך תיכנס למסלול סביב הירח.

המסלול האליפטי של החללית יילך ויגדל בהדרגה, עד שתגיע למפגש עם מסלולו של הירח, אז היא אמורה להפעיל מנועים כדי להאט, ולהיכנס למסלול סביב הירח. החמצת המפגש הזה תביא לדחייה של הנחיתה ב-28 יום, עד שמסלולה יפגוש שוב את זה של הירח.

"זו חללית קטנה וחכמה", אמר מנכ"ל SpaceIL, עדו ענתבי. "גודלה מטר וחצי על שני מטרים, ומשקלה בשיגור יהיה 600 קילוגרם. רוב המשקל הזה הוא דלק, ובנחיתה משקל החללית יהיה 180 ק"ג. החללית תעמוד בקשר עם תחנות קרקע ברחבי העולם. לכל אורך מסעה אנו נעמוד איתה בקשר רדיו".

תהליך הנחיתה של החללית יתנהל בצורה אוטונומית. המערכת האוטומטית אמורה להפעיל רקטות לפני הנחיתה, כדי לבלום את מהירותה ולהבטיח נחיתה רכה. מיד לאחר הנחיתה תציב החללית את דגל ישראל, תצלם סטילס וצילומי וידאו. היא תשלים את משימותיה לאחר כיומיים.

"צריך לציין שרק שלוש מדינות הנחיתו עד כה חלליות על הירח: ארצות הברית, רוסיה וסין, ושלושתן עשו את זה בהשקעה כספית אדירה ובמיזמים של אלפי מהנדסים", אמר נשיא המיזם, איל ההון מוריס קאהן. "אנו עושים היסטוריה. כשנעשה את זה נהיה גאים מאוד, וזאת הגאווה שאנו צריכים במדינה. כשהטיל שלנו ייכנס למסלול, כולנו נזכור איפה היינו כשישראל נחתה על הירח".

החללית נמצאת כעת בניסויים אחרונים בתעשייה האווירית, ובאוקטובר היא תישלח לארצות הברית, לקראת הרכבה על הטיל ושיגור ממרכז החלל "קנדי" בפלורידה.

הצגת החללית של SpaceIL במפעל התעשייה האווירית, 10 ביולי 2018 (מקור: SpaceIL)

הפסידו את הפרס

עמותת SpaceIL הוקמה בסוף 2010, כדי להשתתף בתחרות גוגל Lunar X-Prize שהציעה פרס של 20 מיליון דולר לארגון הראשון שיעמוד באתגר הנחיתה על הירח. האתגר כולל נחיתה רכה של חללית, מעבר של החללית לאתר אחר, לפחות 500 מטרים מאתר הנחיתה המקורי, ושידור וידאו באיכות גבוהה מפני השטח של הירח. הפרס יכול להגיע ל-25 מיליון דולר בזכות בונוסים על עמידה ביעדי ביניים שונים כמו כניסה למסלול סביב הירח ונחיתה רכה על פניו.

הקבוצה הישראלית הייתה הראשונה מבין המשתתפות בתחרות שחתמה על חוזה שיגור. באוקטובר 2015 הכריזה העמותה כי החללית שלה תשוגר בטיל של חברת SpaceX, חברת החלל פורצת הדרך שהקים היזם אילון מאסק. מועד השיגור שהוכרז אז היה סוף 2017. ואולם, העמותה נאלצה להתמודד עם עיכובים ודחיות, ובין השאר עם משבר תקציבי שאיים לבטל את המיזם כליל. גם לאחר שמועד הזכאות לפרס עבר בלי ששום קבוצה זכתה בכסף, החליטה העמותה להמשיך בהכנות לשיגור ולנסות לגייס את המימון ממקורות אחרים.

במיזם SpaceIL הושקעו עד כה מיליוני דולרים רבים. תקציב המיזם נאמד כמעט ב-100 מיליון דולר, כ-20 מיליון מיועדים על פי הערכות למימון השיגור עצמו. רובו של שאר הסכום הושקע בפיתוח החללית, שנעשה בשיתוף גופים רבים בהם התעשייה האווירית. החללית שמשקלה כ-600 קילוגרם כוללת מערכות חדשניות בהן מערכת הנעה שתאפשר את הנחיתה וטיסה נוספת של 500 מטרים, וכן מערכת ניווט משוכללת. רוב הכסף גויס מתרומות ומשקיעים, בראשם קאהן, ורק חלקו הקטן מימנה המדינה, אפילו פחות מהסכום הצנוע שמתירים כללי התחרות.

מיזם חינוכי ומדעי

אף על פי ש-SpaceIL היא מיזם טכנולוגי-הנדסי מתקדם, מייסדיו יונתן ויינטראוב, יריב בש וכפיר דמרי קיוו להפוך אותה למיזם חינוכי, שיסחוף צעירים ובני נוער רבים, ידביק אותם בחיידק הטיסה לחלל ויעודד לימודי מדעים והנדסה. "הסתכלנו על מה שקרה כשחללית אפולו נחתה על הירח, כשבני הנוער התרגשו ממדע והנדסה, והבנו שזו המטרה שלנו", אמר דמרי. "אנו רוצים להשתמש בנחיתה שלנו ככלי להראות לבני נוער שמדע והנדסה זה כיף, זה מדהים, זו הדרך לשנות את העולם, בתקווה לשכנע כמה מהם להיות אלו שיבנו את החללית הבאה".

ScpaceIL אכן פתחה מיזם חינוכי נרחב, שהעביר סדנאות, השתלמויות והרצאות בבתי ספר ברחבי הארץ ובמוסדות אחרים, בעזרת מערך של מאות מתנדבים.

החללית הישראלית אמורה לבצע גם משימה מדעית: חקר השדות המגנטיים המקומיים על פני הירח. את המשימה המדעית מוביל פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע. החללית מצוידת במגנומטר שימדוד את השדות המגנטיים הן לפני הנחיתה הן באתר הנחיתה. השדות המגנטיים של סלעים על הירח משמרים במידה רבה את ההיסטוריה של השדה המגנטי שלו, ומיפוי מדויק שלהם יוכל ללמד אותנו כיצד נוצר השדה המגנטי לראשונה: האם הוא נוצר מליבה מתכתית קדומה שאינה פעילה עוד? האם נוצר מחומרים של מטאוריט? השילוב בין השדה המגנטי של הסלעים וגיל הסלעים שעל הירח, יוכל לסייע לנו להבין טוב יותר את ההיסטוריה וההתפתחות של גרם השמיים הקרוב אלינו ביותר. 

צפו בסרטון של SpaceIL על הרכבת החללית: