בניסוי זה נמיס את הקליפה הקשה של הביצה ונישאר עם ביצה לא מבושלת, שעטופה בקרום דק. עם הביצה חסרת הקליפה שניצור אפשר להמשיך ולעשות ניסויים נוספים.
מומלץ להיעזר במבוגר בביצוע הניסוי.
ציוד:
- ביצה
- חומץ
- כף
- צנצנת
מהלך הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:
הסבר
קליפת הביצה עשויה (בעיקר) מפחמת הסידן (נוסחה כימית CaCO3), שם אחר ומוכר יותר של החומר הזה הוא גיר. אבני גיר וקליפה של ביצה מורכבות למעשה מאותו חומר. גם אבנית שנוצרת לפעמים בקומקום בנויה מהחומר הזה.
אחת התכונות הכימיות הבולטות של גיר היא העובדה שהוא מגיב עם חומרים הנקראים 'חומצות', נמס, ומשחרר גז פחמן דו חמצני (CO2). בניסוי הנוכחי ניצלנו את התכונה הזו כדי להמיס את קליפת הביצה. החומצה שהשתמשנו בה היא חומץ – שזו בעצם תמיסה של 'חומצת חומץ' 5 אחוז (חומצה אצטית, שנוסחתה הכימית CH3COOH ) בתוך 95 אחוז מים. חומצת החומץ היא חומצה חלשה ולכן משתמשים בה לבישול והיא לא מסוכנת. בכל זאת מומלץ לעשות את הניסוי בשגחת מבוגר, ואם משפריץ עליכם חומץ, לשטוף את המקום במים.
העובדה שחומצת החומץ חלשה גורמת לכך שהניסוי ארוך מאוד – כדי להמיס את הקליפה של ביצה בודדת, דרושות 24 שעות לפחות, ואפילו יותר. אחרי יממה בחומץ מומלץ להוציא את הביצה ולגעת בה – אם נותרו בה אזורים קשים, סימן שיש בה עדיין קליפה שלא הגיבה ויש להחזיר אותה לחומץ לעוד כמה שעות כדי להשלים את התגובה.
מבחינה כימית התגובה שמתרחשת היא:
CaCO3(s) + 2CH3COOH(aq) ---> Ca(CH3COO)2(aq) +H2O(l) +CO2(g)
כאשר הסימונים בסוגרים למטה מציינים את מצב הצבירה של החומר – S – מוצק, l-נוזל, g-גז ו-aq – מומס במים. כלומר, התגובה הכימית היא שאבן גיר מוצקה מגיבה עם חומצת חומץ (המומסת במים) לקבלת מלח סידן אצטט (Ca(CH3COO)2) מומס במים, מים (H2O), וגז פחמן דו-חמצני.
את היווצרות הגז אפשר לראות מיד כשמכניסים את הביצה לתוך החומץ, בועות קטנות שנוצרות צמוד לביצה. הכמות של הגז אינה נראית גדולה, אבל במהלך יממה נוצרת כבר כמות נכבדת של גז. לכן אסור לסגור הרמטית את הצנצנת, כדי שהגז שנוצר יוכל לצאת.
אם הקליפה נמסה, מדוע חלבון הביצה הנוזלי לא נשפך החוצה? זה בגלל שהוא עטוף בשני קרומים, הנקראים קרומי הקליפה. יש המכנים אותם בשמות נפרדים: קרום הקליפה וקרום הביצה. שני הקרומים צמודים זה לזה פרט למקום אחד, 'שק האוויר', שאותו אפשר לראות כששוברים ביצה – אזור בראש הביצה בו רואים קרום שלא צמוד לביצה.
הקרומים בנויים בעיקר מחלבון בשם קולגן, ואפשר להבחין בהם גם כשמקלפים ביצה קשה – הם נדבקים לקליפה בחוזקה ומונעים את התפזרות השברים.
הקולגן הוא חומר חזק יחסית וגמיש (גם העור שלנו מכיל אחוז גבוה של קולגן), והוא שומר על הביצה הרכה כמו בלון גומי מלא במים. אבל – בכל זאת יש להחזיק את הביצה בזהירות ולהימנע ממגע שלה עם חפצים חדים, כדי ששק החלבון לא יקרע.
כדאי להכין שתי ביצים ללא קליפה – כדי להשתמש בהן לניסוי נוסף: ניסוי הביצה המנפחת ומתכווצת (יפורסם בעוד כשבועיים).
מעניין לציין
חומץ מאפשר להמיס גם את מלח הסידן הקשה שנמצא בתוך העצמות – ובכך ליצר עצמות רכות כמו גומי.
חומץ גם מגיב בתגובה דומה עם סודה לשתיה, תגובה שמחררת גז פחמן דו-חמצני. ההבדל העיקרי הוא שהתגובה עם סודה לשתייה התגובה מהירה בהרבה, מה שמאפשר ליצר הר געש של קצף וגם לנפח בלון.
