הבהלה התקשורתית מהחומר E171 מבוססת על מחקר בעייתי מאוד ועל פרשנות מעוותת של ממצאיו

בספטמבר 2016  הכריזה הרשות האירופית לבטיחות מזון כי צבע המאכל המלביןE171  (טיטניום דיאוקסיד) בטוח למאכל בכמויות שבהן משתמשים בתעשיית המזון, הקוסמטיקה והטואלטיקה וכי לא נשקפת ממנו סכנה בריאותית של ממש. ההכרזה לא כללה המלצות להגבלת השימוש, אך מחבריה המליצו לעשות מחקרים נוספים כדי לוודא שהחומר אינו פוגע במערכת הרבייה.

ההכרזה פורסמה רק לפני כמה חודשים, ואילו בימים האחרונים התפרסמו כותרות על מחקר  חדש מגלה שE171 מעלה את הסיכוי לסרטן ב-40 אחוז. במחקר המקורי  בכתב העת  Scientific Report יש כל מני בעיות שמקשות על הסקת מסקנה כל כך מרחיקת לכת.  הנה מספר בעיות שמצאנו:

  •         המחקר נערך על מספר קטן של חולדות ולא על בני אדם.
  •         החולדות קיבלו מינונים שגדולים פי שלושה עד פי 10 מהכמות שבני אדם צורכים (ביחס למשקלן). בניסוי אחד החולדות קיבלו מינון שמקביל למינון שצורכים אנשים מבוגרים. בניסוי הזה לא נמצאו הבדלים לעומת קבוצת הביקורת (הנתונים לגבי כמויות אלה הן מהמחקר עצמו).
  •       בחלק מהניסויים הוסיפו E171 למי השתייה של החולדות, אבל בניסויים אחרים החולדות קבלו את התמיסה בהזרקה ישירה לבטן, דבר שלא מייצג כלל את הצריכה של בני האדם, שהרי אנחנו אוכלים את התוסף ולא מקבלים אותו בזריקה אל חלל הבטן.
  •      בחלק מהניסויים החולדות קבלו את התוסף במשך 100 ימים רצופים. אין נתונים לגבי צריכה קצרה יותר ולכן אנחנו לא יודעים אם הנושא כלל לא נבדק או שרק לאחר 100 ימי צריכה ראו הבדלים בין החולדות שקיבלו את החומר לקבוצת הביקורת.

כבר בשלב הזה אפשר לעצור ולשאול עד כמה המידע הזה בכלל רלוונטי למה שקורה בבני אדם – הרי מדובר בכמויות גדולות בהרבה ממה שבני אדם צורכים, ולמעלה מכך – בני אדם צורכים את התוסף במזונם ולא בהזרקה לבטן. כאשר נתנו את התוסף בכמויות שבני אדם צורכים לא נמצאו הבדלים בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת. בחלק מהניסויים נמצאו הבדלים רק כאשר החומר הוזרק לבטן ולא כאשר הוא ניתן במי השתייה.

E171 ברשימת המרכיבים על קופסת מסטיקים | צילום: איתי נבו
מלבין נפוץ, הנמצא גם בגומי לעיסה, וכנראה לא מזיק אם לא מזריקים אותו בכמויות לבטן | צילום: איתי נבו

חומר מסרטן?

אז איפה הקשר לסרטן? שני ניסויים מתייחסים לכך: בקבוצת הניסוי היו 11 חולדות. לאחר טיפול של 100 ימים רצופים בכמויות גדולות בהרבה מהצריכה של בני אדם, נמצאו שינויים ברקמה אצל ארבע מהחולדות. שינויים אלו לא נמצאו בקבוצת הביקורת שכללה 12 חולדות. האם ארבע החולדות האלה פיתחו סרטן? לא - היו להן שינויים ברקמה.  יש השערה שקיים מתאם  בין השינויים האלה להתפתחות סרטן המעי הגס. האם מדובר בקשר ישיר של סיבה ותוצאה? נכון להיום הסוגיה הזו שנויה במחלוקת ואין מספיק הוכחות לקשר הזה. אפילו אם מדובר בסימן מוקדם של סרטן, ודאי אי אפשר לטעון שצריכה של E171 מעלה את הסיכוי לסרטן ב-40 אחוז מדובר בחוסר הבנה של הנתונים.

בניסוי השני החולדות קיבלו E171 ובמקביל טופלו בחומר שבעצמו גורם להופעת סרטן. לא נמצאו שום הבדלים בקבוצה שצרכה כמות דומה לכמות שבני אדם צורכים, ואילו בקבוצה שצרכה כמויות גדולות בהרבה נמצאו הבדלים קטנים וחסרי משמעות ביולוגית. גם כאן מדובר על צריכה רצופה של 100 ימים.

האם אפשר להסיק מהמחקר שE171 גורם לסרטן בבני אדם? רחוק מזה. במרבית הניסויים נמצאו הבדלים קטנים, אם בכלל, ובכל מקרה הניסויים נערכו בתנאים שכלל לא רלוונטיים לצריכה של בני אדם – לא בכמויות ולא באופן שבו החומר ניתן.

אפשר לקיים דיון על צבעי מאכל ועל תפקידם בתזונה שלנו. ידוע שאנחנו אוכלים קודם כל עם העיניים ויכול להיות שיש מקום לשנות את הגישה שלנו לגבי צבעוניות במזון. גישה כזו היא לגיטימית אבל היא איננה תירוץ להשתמש במדע גרוע.

8 תגובות

  • תמר

    טיטניום דיאוקסיד ומעי רגיז

    אני גיליתי אחרי עשור של סבל שטיטניום דיאוקסיד הידוע בכינוי e-171 גורם לי להתקפים איומים של המעי, זהירות מהחומר הזה

  • שקד אשכנזי

    נכון להיום שום מחקר כפול

    נכון להיום שום מחקר כפול סמיות לא מצא השפעה כזו.

  • נטלי

    ואפשר לקיים דיון על האם מקומן של מתכות

    ולא כאלה שהינן מינרלים תזונתיים בתצורה מסויימת,
    האם מקומן לשמש כ***צבע*** מאכל במוצרי מזון.
    והתשובה מאוד מובנת מאליה.
    ככל הידוע לי טיטניום די אוקסיד משמש להלבנה של מוצר מזון,
    מדוע שמכון דוידסון לא יפרסם חוות דעת של טכנולוג מזון לגבי תוספים מלבינים שלא נמצאו בעייתים במחקרים עד כה. קצת אחריות ציבורית כזה, אתם יודעים, מעברר להילולות הדיבאנקינג שבשגרה שלכם.

  • d

    יש מצב שבפורום כמו זה של מכון דוידסון שלא צריך ולא מחוייב,אגב

    לשום "אחריות ציבורית" לא צריך לכתוב או לדבר כמו פקאצה ???!
    זה לא מכון התקנים ולא משרד הבריאות. פשוט הדגימו לך וזה יכול להיות על כל נושא מתלהם אחר, עד כמה צריך לקרוא בזהירות חדשות מדעיות ורפואיות ועד כמה אפשר בקלות להסית את דעת הקהל מהעיקר תמורת קצת תשומת לב חדשותית.
    את רוצה תקן של מזון תלכי לחפש אותו במקום המתאים או שפשוט אל תאכלי את המזונות האלו. במסטיק לעיסה הבעיה האחרונה זה הצבע המלבין.... וכך גם בכל המזונות הזבליים שמכילים צבע כזה. אפשר פשוט לצרוך פירות ירקות דגים קטניות ולא להכניס לפה זבל....אה, אבל זה כבר דורש משמעת ממך כאדם ובעיקר, בואי נודה באמת, כאמא....
    אבל בטח לא לכתוב כמו פקאצה מגלגלת עיניים וחוסר כבוד בסיסי למדענית במכון ויצמן ! אפשר לשמוע את האינטונציה הצפצפנית שלך עד לכאן!
    אה. ובשביל להשתמש במרכאות במקום ******* צריך להשתמש במקש שיפט...סתם, להשכלתך

  • שקד אשכנזי

    נכון לעכשיו לא נמצא מידע

    נכון לעכשיו לא נמצא מידע משכנע לכך שיש בעיה בשימוש בטיטניום דיאוקסיד במזון. זוהי גם הסיבה שהמנהל האירופי לתרופות ולמזון קבע שהחומר בטוח לשימוש. אנחנו לא מתיימרים להיות מומחים יותר מהם. המחקר שפורסם בשבועות האחרונים אינו משכנע שיש בעיה עם החומר.

  • בועז

    ישר כוח על עוד בדיקת "צפירת

    ישר כוח על עוד בדיקת "צפירת הרגעה" לגבי הנושא הפאניקה התורן...

  • רן

    תודה

    גם על הכתבה הזו וגם זו על הנייר כסף, מידע יקר ערך שמונע חרדה ציבורית.
    הלוואי ויותר היו חשופים לכתבות פה.

  • אני לא רובוט

    רק רציתי לציין שאני לא רובוט.

    עלו והצליחו.