מדע בדקה: לייזר מדם אנושי

1. לייזר מדם אנושי

כדי ליצור לייזר (אפילו זה שנמצא על מחזיק המפתחות שלכם), יש צורך במקור אור, בחומר שיגביר אותו ובחלל קמור שיחזיר את האור. חוקרים מאוניברסיטת מישיגן הכינו חומר מגביר משילוב בין חומר כימי פלואורסצנטי, המאושר לשימוש על ידי ארגון המזון והתרופות האמריקאי, לבין דם אנושי.

בניסוי ראשוני, הכניסו החוקרים את תערובת הדם והחומר הכימי לצילינדר מחזיר אור, שיגרו לעברה אור קרוב לטווח התת-אדום, וראו שפליטת האור מהדם תאמה לציפיותיהם.

הלייזר החדש יוכל לסייע בגילוי גידולים סרטניים. שיטת הגילוי תהיה פשוטה: מזריקים לדם את החומר הפלואורסצנטי ומקרינים אור על עור הפציינט. "מכיוון שהחומר הפלואורסצנטי מצטבר בכלי דם, אזורים עתירי כלי דם כמו גידולים סרטניים אמורים לזרוח כמו עץ חג המולד," אומרים החוקרים.

דניאל זיידמן

2. כספית כרעם ביום בהיר

על פי מחקר שנערך באוניברסיטת פלורידה, סופות רעמים אינן מביאות עמן רק גשם עז, אלא גם כמויות ניכרות של כספית.

החוקרים השוו את תכולת הכספית במי גשמים מסופות רעמים לתכולתה במים שמקורם בגשמים קלים. נמצא כי ריכוז הכספית בגשמים מסופות רעמים היה גבוה ב-50 אחוזים מריכוזה במי גשם רגילים. ייתכן שהסיבה לכך היא עובי שכבת העננים בסופות הרעמים, המגיע לכ-15 קילומטרים ומסייע בלכידת הכספית שבשכבות העליונות של האטמוספרה בתוך מי הגשמים.

כספית היא יסוד מתכתי טבעי אך רעיל, וחשיפה ממושכת אליה מסוכנת ביותר. כעת החוקרים מנסים להתחקות אחר חדירת הכספית למערכות האקולוגיות והשפעתה עליהן, בעיקר באזורים המתאפיינים בסופות רעמים.

אוהד זיס

3. סופרים פילים

סקר נרחב שבדק את מספרם ומצבם של הפילים באפריקה פורסם לאחרונה, והתוצאות עגומות: היבשת איבדה כשליש ממספר הפילים שלה בתוך שבע שנים בלבד.

הסקר נערך כחלק מ"מפקד הפילים הגדול", ארגון שהקים פול אלן, ממייסדי מיקרוסופט. הסוקרים בדקו, בעזרת מטוסים, את אוכלוסיות הפילים ב-18 מדינות באפריקה, ומצאו כי בעת עריכת הסקר (2014) חיו ביבשת כ-352 אלף פילים, ירידה של כ-30 אחוז ממספרם ב-2007. הסוקרים ספרו גם את פגרי הפילים שנראו בשטח, וגם פה התמונה קשה: כ-12 פילים מתים על כל 100 פילים חיים.

הסיבה העיקרית לירידה הדרמטית באוכלוסיית הפילים היא ציד לא-חוקי למטרות סחר בשנהב. לדברי מומחים בתחום ההגנה על החי, רק צעדי אכיפה נוקשים ויעילים יותר יוכלו למנוע הכחדה של הענק האפריקאי.

ד"ר יונת אשחר

4. טרנזיסטור ננו-צינוריות פחמן

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון יצרו לראשונה טרנזיסטור המבוסס על ננו-צינוריות פחמן, המתפקד טוב יותר מאשר טרנזיסטור סטנדרטי המבוסס על סיליקון או גליום כמוליך-למחצה.

טרנזיסטור הוא מוליך-למחצה המשמש כמתג אלקטרוני במעגל חשמלי. החוקרים ניצלו את תכונות המוליכות הייחודיות של ננו-צינוריות פחמן, שקוטרן ננומטרים אחדים בלבד, ליצירת הטרנזיסטור החדש. הקושי העיקרי שהיה על החוקרים להתגבר עליו הוא יצירת ננו-צינורית פחמן נקייה משאריות של חומרים מוליכים אחרים, ה״מקצרים״ את חיווט הטרנזיסטור.

החוקרים צופים כי טרנזיסטורים מסוג זה יחליפו את הטרנזיסטורים הקיימים, מאחר שהם מנצלים כחמישית מהאנרגיה שצורכים הטרנזיסטורים המקובלים ומבצעים חישובים בקצב מהיר פי שישה. טרנזיסטורים מננו-צינוריות פחמן צפויים לשמש בעיקר במעגלי תקשורת, כמו בסמרטפונים, ויאפשרו צריכה נמוכה יותר של חשמל מהסוללה ועיבוד מהיר יותר.

עמית שרגא

5. פטרוזאורים קטנטנים עפו לצד הציפורים הראשונות

עד לאחרונה סברו החוקרים שהדינוזאורים המעופפים (פטרוזאורים) היו בעלי מוטת כנפיים ענקית – עשרה מטרים. אך מאובן חדש מעיד על קיומו של דינוזאור מעופף בעל מוטת כנפיים של מטר וחצי בלבד. הדינוזאור, מהסוג פטרוזאור Azhdarchid, מתוארך לתקופת הקרטיקון, שבה שלטו באוויר הזוחלים המעופפים הענקיים.

מכיוון שכל הפטרוזאורים המאובנים שנמצאו עד כה היו ענקיים, שיערו החוקרים שהעופות, שכנראה יש להם עדיפות אבולוציונית, גרמו לדינוזאורים לגדול בתהליך של ברירה טבעית. המאובן החדש מגלה שהדינוזאורים הגדולים והקטנים חיו זה לצד זה – ולצד העופות. בעזרת מגוון כלי מחקר ביולוגיים, הסיקו החוקרים שאכן מדובר בדינוזאור בוגר קטן ממדים, ולא בצאצא צעיר של דינוזאור גדול.

נתניאל ארמן